אופי הטיול: מסלול הליכה בשביל מסומן למיטיבי לכת בלבד.
אורך מסלול ההליכה: כ-6 ק"מ.
גישה לנקודת המוצא: חניון מילטון יעקובי. החניון נמצא ליד שער בר גיורה של פארק בגין. כניסה ליד התחנה לכיבוי אש, כ-600 מ' ממזרח לכניסה לבר גיורה (כביש 386).
נקודת המוצא של השביל: כביש 386, בין סימני ק"מ 0¬-1, כ-700 מ' ממזרח לחניון מילטון יעקובי וכ-600 מ' ממערב לצומת צור הדסה. ברחבת חניה יש מקום לכ-10 מכוניות פרטיות. בשל קו הפרדה רציף בכביש, הכניסה מותרת לבאים מכיוון בר גיורה בלבד.
גישה לנקודת הסיום: חורבת חנות. מצפון לכביש צומת האלה–צור הדסה (כביש 375), ליד סימן ק"מ 11.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים הפרוזדור והרי ירושלים (גיליון מס' 9).

חניון גדול של קק"ל ובו שולחנות פיקניק ומתקני שעשועים לילדים. המקום מאושר ללינת לילה (לקבוצות, בתיאום מראש). המקום נודע במלחמת העצמאות כ"צומת המזלג", על שום מפגש הכביש העולה מעמק האלה לבית לחם עם דרך העפר שבה עלו כוחות פלמ"ח הראל מהשפלה (כיום הכביש לבר גיורה). האזור נכבש במבצע ההר, שנפתח ב-19 באוקטובר 1948 והסתיים שלושה ימים לאחר מכן. כוחות צה"ל נעו באזור מכפר לכפר וכבשו אותו מידי שרידי הכוחות המצריים ששלטו עד אז בשטח. במהלך המבצע נכבש גם הכפר חוסאן, אך צה"ל נסוג ממנו, והכפר נותר בתחומי ממלכת ירדן.
מהחניון נצא בנסיעה בחזרה לכביש 386 ונפנה מזרחה לכיוון צור הדסה. ניסע באיטיות כ-600 מ' ונפנה ימינה לרחבת חניה קטנה ליד מתקן קידוח מוקף גדר (סימון שביל ישראל חופף לסימון שחור). ברחבת חניה יש מקום לכ-10 מכוניות פרטיות. בשל קו הפרדה רציף בכביש, הכניסה מותרת לבאים מכיוון בר גיורה בלבד.
חצינו כביש ועברנו לפארק עצמאות ארה"ב. קק"ל החלה בהקמת הפארק בשנת 1976, לרגל חגיגות 200 שנה לעצמאות. בפארק קיים שילוב מרתק של חורשים טבעיים ןיערות נטועים, מעיינות, טרסות חקלאיות קדומות ואתרים עתיקים. אתרים בולטים בפארק הם חורבת בית עתאב, עין מטע, מדרגות רומיות בדרך עתיקה, וחורבת חנות.

שביל ישראל מגיע לנקודת המוצא שלנו מפארק בגין ויוצא בדרכו מערבה. הדרך מלווה את הכתף של נחל זנוח, תוואי הנוף שיהיה לנגד עינינו במשך כל הטיול. אי אפשר להתעלם מעמודי הענק של קו המתח האדיר, הידוע בשמו קו 400. מקורם של האלקטרונים המתרוצצים בו הוא בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון.
במרחק כקילומטר מנקודת המוצא מגיע השביל למבנה מהסוג המכונה במקומותינו קבר שיח'. זאב וילנאי, בספרו מדריך ארץ ישראל, מציין ששם המקום הוא שיח' אחמד אל-חובאני ואילו הנוסעים אדוארד רובינסון (1841) וויקטור גרן (1868) הזכירו בכתביהם את המקום בשם שיח' חובין. יישוב בשם חובין זה באזור ידוע מהתקופה העות'מאנית.
המבנה השתמר היטב יחסית. אפשר להבחין בקירות המתחם שהקיפו את המבנה, בכמה חדרים חרבים ובגג נושא הכיפה. בקירות אחד החדרים מצוירים עיטורים פשוטים. סקרים ארכיאולוגיים מצאו כאן עדויות ליישובים מהתקופה ההלניסטית עד לתקופה העות'מאנית, ובעיקר בתקופת הממלוכית והעות'מאנית.
אנא, למרות הפיתוי, אל תטפסו על גג המבנה ואל תיכנסו לתוכו מחשש לקריסתו.

ליד עין מטע נמצאת דרך. אפשר לפנות שמאלה ולהתחיל להעפיל לחורבת חנות, המתנשאת בין עצי יער קק"ל מדרום לנו. מי שרוצה להכיר עוד אתר, יוכל לפנות ימינה ולצעוד בדרך העפר בעקבות שביל ישראל. כחצי קילומטר מעין מטע מכוון שמאלה סימון "שקוף" (שני פסים לבנים וביניהם פס ריק מצבע) ופורץ לו דרך לג'ונגל קטן של עצי תאנה. ביניהם פוערת את פיה נקבה בנויה בעלת תקרה מקושתת, גבוהה מקומת אדם. בקרקעית הנקבה זורמים מי המעיין ויוצרים פלג רדוד. אפשר לצעוד בנקבה כ-30 מ' עד למקום שבו היא פונה שמאלה ונחסמת.
שם המעיין הזה הוא עין תנור. אגדה מקומית משונה מנסה כנראה לבאר את משמעות שם הכפר אלתנור, והיא מספרת שבדיוק כאן עמד תנורו של נח הצדיק. כאשר החל המבול, הפך התנור למעיין המספק לנו מים עד ימינו אלה.
עתה נשוב על עקבותינו בשביל ישראל, עד למקום שבו הוא פוגש את הדרך המסומנת אדום. נחצה שוב את ערוץ הנחל שבו עברנו קודם לכן, הפעם דרומה, נשנס מותניים ונעלה בשביל המסומן שחור לחורבת חנות. זריזים יוכלו לטפס לראש החורבה במשך עשר דקות, ואטיים יותר יקדישו למשימה חמש או עשר דקות נוספות, ובמהלכן יוכלו לעצור מעט ולהתבונן בנוף היפה של הרי ירושלים.
על חורבת חנות תוכלו לקרוא ברשימה נפרדת המופיעה ב-e-ירוק.