משלט י"ד בפארק איילון קנדה

  • בסיסית
  • כל השנה
  • מרכז שפלת יהודה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
מקום התצפית. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

ביקור באחד מאתרי הקרבות המפורסמים ממלחמת העצמאות בפארק איילון קנדה

לטרון הוא שם מעורר חלחלה בתולדות מלחמת העצמאות. בסדרה של שני קרבות מרים – מבצע בן-נון א' ומבצע בן-נון ב', שנערכו במאי 1948, נכשלו כוחות צה"ל לכבוש את היעד האסטרטגי. הלגיון הירדני עמד כנגד המתקפות והסב לכוחות התוקפים 129 הרוגים. המפתח לצומת החשוב שבדרך הראשית לירושלים, נשארה בידי הירדנים.

משלט י"ד

הירדנים ביצרו את מתחם לטרון היטב. בעורפו, מצפון-מזרח, הם בנו מוצב חזק (משלט י"ד), שחלש על הדרך לשער הגיא. בגבעה שממזרח לו נבנה מוצב תצפית קטן (משלט י"ג). כלקח מהכישלונות הקודמים החליט הצד הישראלי שלא לתקוף חזיתית את מתחם לטרון והמשטרה, אלא לתקוף את עורפו.
ואכן, בלילה שבין ה-8 ל-9 ביוני יצא לדרכו מבצע יורם. המוצב במשלט י"ד נכבש לאחר קרב אימים, אך הפיקוד טעה בהבנת המצב ופקד על נסיגה. לטרון נכבשה רק 19 שנה אחר כך, במלחמת ששת הימים.
משלט י"ד נמצא בפארק איילון (קנדה), פארק יפהפה המשתרע על פני כ-7,000 דונם, במקום שגבעות השפלה גולשות בו לאיטן לעבר עמק איילון. הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, ביערות נטע אדם ובעצי בוסתן הפזורים במרחביו. בתחום הפארק ובסביבתו קיימים אתרים היסטוריים מרתקים - אמות מים, מערות קבורה, ובית מרחץ רומי שנותרו מעיר המעיינות החמים אמאוס, ובצדם מבצר צלבני ושרידי כנסיות.
גם משלט י"ד נמצא בתחום הפארק. קק"ל סימנה ושילטה במשלט שביל טיול מעגלי קצר, המנציח את הקרב הקשה.

הוראות הגעה ומידע כללי

אופי הטיול: מסלול הליכה מעגלי ונוח.
אורך מסלול ההליכה: כ-600 מ'.
נקודת מוצא וסיום: החניה בכניסה למסלול. נכנסים בכניסה הראשית לפארק ובפנייה הראשונה פונים ימינה. נוסעים בדרך עוד כ-700 מ' ומגיעים לצומת. פונים שמאלה ונוסעים בדרך העולה במדרון. אחרי כ-700 מ' חולפים על פני מבנה הכיפה של שיח' אבן ג'בל. עוד 350 מ' ואנו ליד השלט שהציבה קק"ל ומראה על הכניסה לשביל.

הדרך למשלט

נכנסים בשער הראשי של הפארק ופונים אחרי כ-150 מ', בפנייה הראשונה ימינה. נוסעים בדרך עפר כ-600 מ' ומגיעים לצומת. כאן יש לפנות שמאלה במעלה המדרון, על פי השילוט המכוון למשלט י"ד. לאחר כחצי קילומטר תגלו את שלט המידע המספר על שיח' אבן ג'בל. כדאי לצאת מהמכונית ולפסוע כמה פסיעות אל מקום הקבר – מבנה בעל חדר אחד מקורה בכיפה.
אבן ג'בל הוא דמות אגדית ולא אדם בשר ודם. כתובת ערבית שנמצאה בעבר על משקוף הכניסה העידה כי המבנה לזכרו הוקם בשנת 1288 בידי ג'שנכיר מנכורש, המושל הממלוכי של מצודת ירושלים. סמלו של מנכורש, משולש הנתון בעיגול וגביעים משני צדדיו, מגולף על משקוף הפתח. על פי המסורת הערבית, אבן ג'בל מת במאה ה-7 במגפה שתקפה את המחנה הערבי המרכזי ששהה באמאוס. הגיאוגרף המוסלמי יָאקוּת, בן המאה 13, מדווח שבמגפת אמאוס נספו 25,000 איש ובשל כך העתיקו הערבים את המחנה שלהם מהמקום.
מקבר אבן ג'בל נשקפת תצפית מרהיבה על לטרון ועמק איילון ועל מרחבי מישור החוף שבין נתניה לאשדוד. התצפית ממחישה את המרחבים שנראו בימי מלחמת העצמאות גם ממשלט י"ד, שנמצא קרוב מאוד לכאן. באותם ימים הגבעה הייתה חשופה, דבר שהקל על מגיני המוצב הירדני. בימינו מכסה יער את גבעת המוצב.
לאחר הביקור באבן ג'בל יש לנסוע בהמשך הדרך עוד כ-250 מ' ולחנות ברחבה הקטנה שליד שלט הכניסה לאתר. השלט המספר בתמציתיות את מה שהתחולל כאן במלחמת העצמאות ומראה את מפת המסלול הרגלי, שאורכו כ-600 מ'.

המסלול הרגלי

צועדים בשביל בין עצי היער כ-100 מ' ומגיעים לצומת שבילים. ליד הצומת נמצא קבר ארגז חצוב בסלע, דומה לסגנון הקבורה שקיים בקברי המכבים. יש להניח שגם קבר זה שייך לתקופה הרומית. ליד הקבר נותרו סימני חציבה עתיקים בסלע, כנראה כדי להפיק חומרי בנייה.
בצומת נפנה שמאלה (בשביל שבא מימין נשוב בסוף המסלול). עמד מהרה נגלה מימין לשביל שתי תעלות קשר, שדופנותיהן בנויות אבן. קק"ל שיפצה את התעלות כדי שאפשר יהיה לטייל בתוכן בבטחה. עוד כמה צעדים והנה אנו בעמדת התצפית ובה שלט המנציח את הנופלים בקרב על המשלט. מהתצפית אפשר להבחין במרחב שבין לוד ורמלה עד אשדוד ואשקלון, בואכה רצועת עזה. אתם מוזמנים להיעזר בלוחות התצפית שהותקנו לאחרונה במקום.
עתה לא נותר אלא להמשיך בשביל. אם בנו לכאן בראשית החורף, ניהנה מפריחת כרכום חורפי ונרקיס מצוי. רקפות פורחות בהמוניהן מסוף ינואר עד מרץ. עד מהרה נגיע לצומת שהיינו בו ומשם נשוב לנקודת המוצא.

רקע לסיפור הקרב

בבוקר ה-11 ביוני 1948 עמדה להיכנס לתקופה ההפוגה הראשונה. דוד בן גוריון לחץ לכבוש את מתחם לטרון ולפתוח את הדרך לירושלים עוד לפני ההפוגה. לשם כך היו דרושים לוחמים מנוסים. יגאל אלון התמנה למפקד המתקפה. הלוחמים המנוסים של חטיבת יפתח, הכוח העיקרי שהגן על הגליל, נקראו למלא את המשימה העיקרית, יחד עם הגדוד החמישי של חטיבת הראל המקומית.

 

מסדר יציאה

לעת ערב, ב-8 ביוני, נערך מסדר יציאה לקרב בתחנת השאיבה שבתחתית שער הגיא. זה היה הכינוס הגדול ביותר של כוחות הפלמ"ח עד אז. יגאל אלון הסביר על חשיבות המבצע - מאמץ אחרון לפני כניסת ההפוגה לתוקף. הוא הבטיח שלאחר הקרב ייצאו כולם לחופשה המיוחלת.
תכנית הקרב קבעה שתחילה יכבוש הגדוד החמישי של הראל את משלט י"ג ואחריו יגיע למקום הגדוד השלישי של יפתח, יזדהה באמצעות הסיסמה "אנחנו הפורצים" וימשיך מהמשלט הכבוש אל משלט י"ד החזק. בדוחק הזמן ששרר אז לא הספיקו קציני יפתח והראל לתאם היטב את מהלכי הקרב ואיש מהמפקדים לא דאג ששני הגדודים יימצאו על אותה רשת קשר. מפקדות שני הגדודים תדרכו את הלוחמים לקראת חשיכה בשני תדריכים נפרדים, שנערכו באזור שער הגיא, במקום שממנו אי אפשר לראות את משלט י"ד.

 

הגדוד החמישי של הראל יוצא לקרב

הכוחות יצאו משער הגיא, המשיכו במורד דרך בורמה והתארגנו לקרב באזור גבעת ח'תולה, מעט ממערב לשער הגיא. תחילה יצאה פלוגה מתוגברת של הגדוד החמישי, בפיקודו של המ"פ זיוי צפריר. הכוח חצה את הכביש הראשי (כביש 1 של ימינו), אך במקום לעלות בוואדי למשלט י"ג, עלה בטעות לוואדי שפונה למשלט י"ד החזק. במקום לפגוש לוחמים מעטים, פגשו התוקפים מוצב באורך כקילומטר ובו מאות חיילים ירדנים מאומנים ומצוידים בשריוניות ובארטילריה.
כשהגיעו לקרבת המשלט נתקלו הלוחמים במטח רימונים ובאש עזה. כשהם משוכנעים שלפניהם משלט י"ג, הסתערו הלוחמים על העמדות שמהן נפתחה האש והחלו להילחם על המוצב. הפיקוד לא זיהה את הטעות, והגדוד השלישי של יפתח נשלח לאחר שעה למשלט י"ג. הגדוד השלישי של יפתח זיהה נכונה את הדרך ועלה על משלט י"ג. אבל, כאשר הגיע מפקד הכוח וצעק את הסיסמה, פתחו הירדנים באש והכוח נסוג.

בינתיים נלחם הכוח של זיוי קרב גבורה מעמדה לעמדה, מול חיילי לגיון מאומנים. מספר הנפגעים הגיע לעשרות, חומרי העזרה הראשונה אזלו, פצועים דיממו למוות והכוח העיקרי שהיה אמור לכבוש את המוצב לא הגיע. הקרב נמשך ועם עלות השחר התברר שהכוח הירדני הגדול התמוטט. זיוי הודיע למפקדיו שהשלים את כיבוש המוצב, אבל נשאר ללא לוחמים כשירים וללא תחמושת. אם תבוא התקפה נוספת, לא יוכל לבלום אותה. מפקדת המבצע ציוותה עליו לסגת.
זיוי צפריר ארגן למופת גם את הנסיגה. הוא אסף חלק מהלוחמים שלא נפגעו, השאיר להם את שארית התחמושת והורה להם להמשיך וללחוץ על הירדנים. בכך הוא קנה זמן יקר לארגון פינוי הפצועים. עמוס בן אריה, מפקד מחלקה, נפצע באורח אנוש והבין שאין לו סיכוי לצאת חי מהקרב. הוא ויתר על האלונקה למען פצוע קל יותר והצטייד ברימון. לאחר שזיוי סרק את המשלט ווידא שאין בו עוד פצועים, שחרר את הלוחמים שחיפו על הפלוגה וירד אחרון מהגבעה. בדרכם לכביש נשמע פיצוץ הרימון...
בקרב נפגעו 95 לוחמים, 16 מהם נהרגו.
הירדנים הבינו שהמוצב התרוקן ושבו להשתלט עליו. למחרת, בטרם נכנסה הפוגה לתוקפה, תקפו את קיבוץ גזר, הרגו 29 מחבריו ולקחו שבויים.

תודה למורה הדרך חיים סופר על עזרתו בהכנת הכתבה.
פרטים נוספים על צמחים הנזכרים ברשימה תמצאו באתר צמח השדה.

מסלול נוסף בסביבה

קרדיטים
 
כתב וצילם: יעקב שקולניק
תודה למורה הדרך חיים סופר על עזרתו בהכנת הכתבה.
פרטים נוספים על צמחים הנזכרים ברשימה תמצאו באתר צמח השדה.
פורסם בתאריך: 26.8.2020
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת טיולים וסימון שבילים הפרוזדור והרי ירושלים (גיליון מס' 9)