אופי הטיול: ביקור באתר מורשת.
אורך מסלול ההליכה: כ-100 מ'. המסלול נגיש לאנשים עם מוגבלות.
משך הסיור: כחצי שעה.
דרך הגעה: מכביש 232 נוסעים לעבר שער קיבוץ בארי. אחרי כ-250 מ', לפני מרכז האופניים לה-מדווש, פונים ימינה ונוסעים מזרחה בדרך עפר מקבילה לכביש הגישה (סימון ירוק). לאחר כ-200 מ' מגיעים לדרך עפר לבנה וכבושה היטב. הדרך פונה צפונה ומגיעה לאחר כ-900 מ' לרחבת החניה של מצפור הבתרונות.

לפני שנגיע למצפור הבתרונות, נתעכב מעט ליד אנדרטה שנמצאת סמוך למקום שהדרך הלבנה פונה בו צפונה. המראה הצנוע של האנדרטה, עם עץ הברוש המרוט שלידה, אינו מעיד על הדרמה של המקום, ששימש בית קברות זמני לחללי צה"ל בגזרת הדרום. כאן, בסערת הקרבות, נקברו קבורה ארעית חללי מערכת קדש (1956), מלחמת ששת הימים (1967) ומלחמת יום הכיפורים (1973). עם שוך הקרבות הועברו גופות החללים לבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ.

נסיעה קצרה של כ-800 מ' מביאה אותנו אל רחבת החניה של מצפור הבתרונות. שלט גדול מעיד על המקום. שלט נוסף מתאר בקווים כלליים את "האיגוף הגדול" שביצעו הפרשים בדרכם מגזרת עזה לבאר שבע.

שביל סלול בטון מוביל אל שלד יבש של עץ ואל מרפסת תצפית הצופה על הנוף הנהדר של שמורת בתרונות בארי ועל העיר עזה. שני מקבצים גדולים של שלטים מספרים את סיפורו של המקום.

בינואר 1915 פשט הצבא הטורקי על תעלת סואץ. הערכת המצב הבריטית קבעה שהבסיס האמיתי להגנה על מצרים אינו תעלת סואץ אלא אזור עזה. כך נולד בממשלת בריטניה הרעיון לכיבוש ארץ ישראל. גנרל ארצ'יבלד מאריי, שהתמנה למפקד "חיל המשלוח המצרי" (כך נקראו הגייסות הבריטיים שיצאו ממצרים לארץ ישראל), גבר על הטורקים ברוּמָאנִי שבצפון סיני, השתלט על אל-עריש וכבש את רפיח. אלה היו קרבות קשים מול לוחמים נחושים ואמיצים. הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים, שפעלו במסגרת חיל המשלוח המצרי, מילאו תפקידים חשובים בקרבות.

תוך כדי התקדמותו סלל הצבא הבריטי בסיני מסילת ברזל והניח צינור שהזרים מים מהנילוס. בראשית 1917 עמדו הכוחות הבריטים מול שערי עזה. גנרל מאריי הגה תוכנית נועזת: אף על פי שראש מסילת הברזל וצינור המים עוד היו רחוקים מזירת הקרב, הוחלט לכבוש את עזה במתקפת בזק.

יער בארי הוא הגדול ביערות מערב הנגב, והוא משתרע על פני כ-12,000 דונם משני צדדיו של נחל גרר. קק"ל נטעה את רוב העצים ביער בשנות ה-60 של המאה ה-20 ומאז הוא משמש מוקד משיכה חשוב למטיילים ולחובבי טבע הנהנים מאתרי הטבע והעבר שביער, ממסלולי רכיבה באופניים ומהחניונים שהכשירה קק"ל במקום. היער קנה לו שם בזכות מרבדי פריחה מרהיבים של כלניות, שצובעים באדום בוהק את מרחביו מסוף ינואר עד סוף פברואר.

מאז קיץ 2018 סובל היער מבלוני תבערה המשוגרים מרצועת עזה. יערני קק"ל עמלים קשות ומשתדלים לכבות את השריפות שפורצות בשטח לפני שייגרם נזק רב.

מרפסת התצפית של מצפור הבתרונות נמצאת בגבול שמורת בתרונות (מכתש) בארי. נחל סחף, המנקז את האזור לעבר נחל הבשור, חרץ, סחף וביתר את רכס הכורכר והלס ויצר כאן נופי ירח. האגן מוקף במדרגת לס גבוהה המקיפה אותו סביב-סביב. המטיילים לא נשארו אדישים לנוף וכינו את המקום "מכתש בארי". כל קשר למכתשים האמיתיים של הנגב מקרי בהחלט.

אנו נמצאים בגבול המדבר, באזור שזוכה בקושי ליותר מ-200 מ"מ גשם בשנה. במצב זה נוצרת ערבוביה של צמחים, חגיגה לאוהבי הבוטניקה. כאן שוכנים בכפיפה אחת צמחים ים תיכוניים כגון לוטם שעיר וקידה שעירה עם צמחי מדבר כמו רותם המדבר ומתנן שעיר. במדרונות הפונים לדרום צומחים גם צמחים אופייניים למדבר קיצוני.

עונת הפריחה היא פברואר וראשית מארס. יש כאן מרבדי כלניות, צבעונים, סחלבים ודבורניות ומגוון נדיר של מיני צמחים נוספים. מי שאינו רוצה להרחיק לכת יכול לרדת ממצפור הבתרונות ל"מכתש", לשוטט מעט בעקבות השבילים המסומנים (שחור וכחול) ולשוב לרכב. אפשר גם לערוך טיול ארוך יותר (4 ק"מ), שנמשך כשעתיים: יורדים ל"מכתש" ואחר כך ממשיכים במורד נחל סחף, בשביל המסומן כחול, אל נח'אביר, היא בארי הישנה. במקרה זה יש לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול.

מסלולי רכיבת אופניים ביער בארי