אופי הטיול: ביקור בקבר צדיק.
אורך מסלול ההליכה: 100 מ'.
נקודת מוצא וסיום: רחבת החניה של קבר רבי טרפון. כניסה מדרך הגישה ליישוב קדיתא, כביש מירון–צפת (כביש 89), בין סימני ק"מ 47­-48.

הדרך לקדיתא עוברת בערוצו העילי של נחל עמוד. כ-150 מ' מהכביש כבר תגלו מימין לדרך מעין חצר וגרם מדרגות בטון שעולה למבנה קטן בעל כיפה. המבנה מכסה את מערת הקבר המיוחסת לאמורא רבי כרוספדאי, שחי במאה ה-3 לספירה. למרגלות גרם המדרגות מוצבים בחצי גורן עגולה שמונה שולחנות פיקניק.
באגדה מספרים על דברים שאמר על ראש השנה בשמו של רבי יוחנן: "שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים – תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה".

כחצי קילומטר צפונה משם מצטרפת דרך נוף יער ביריה לדרך לקדיתא. לאחר עוד כ-400 מ' נמצא מימין לדרך מבנה קטן המציין את מערת האידרא רבא ואת קברו של התנא רבי יוסי בן יעקב. המסורת מזהה במקום הזה את המערה שבה למדו רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו את סודות הקבלה הכתובים בספר הזוהר. אידרא רבא הוא מושג בשפה הארמית שמשמעותו היא "המושב הגדול", כלומר, ההתכנסות הגדולה של תלמידי רבי שמעון בר יוחאי.
מיד אחרי אידרא רבא פונה דרך הנוף ימינה, ואילו אנו נמשיך בדרך המטפסת במדרון לעבר קדיתא. לאחר כ-600 מ' נגלה גרם מדרגות תלול המטפס שמאלה אל קברו של רבי טרפון. אפשר להמשיך מעט ברכב ולפנות שמאלה בדרך עפר קצרצרה המגיעה לרחבת חניה קטנה. כמה עצי זית שנותרו מהכפר הערבי הנטוש קדיתא מקשטים את המקום, וגם לידם מוצבים שמונה שולחנות פיקניק. מכאן רואים היטב את מצבתו הכחולה של רבי טרפון ואת עץ האלה האדיר שמצל עליו.

ככל שמתקרבים אליה, גוברת ההשתאות למראה היופי והעוצמה של העץ, מיצירות המופת של הטבע. נדמה כי שום דבר רע לא יכול לקרות בחיק האלה בעלת הגזע האדיר, המחבקת אותך בעדינות בשש זרועותיה הענקיות ומעניקה די צל לכל מי שבא לשיח את ליבו אצל רבי טרפון.
האלה הזו היא אלה אטלנטית השייכת למין שהביא לנופי ישראל את העצים המרשימים ביותר מבחינת גיל, גודל ועוצמה. העצים האלה ניחנו בגזע חסון ועבה, והיקפם של אחדים מהם וגם של האלה של טרפון מגיע לחמישה מטרים ויותר.
אלה אטלנטית היא עץ נשיר חורף, אך היא עמידה גם לקיץ חם ויבש. תכונות אלה מעידות היטב על טיפוס התפוצה הערבתי של העץ. נציגים של העץ חיים במרחב שבין מרכז אסיה להרי האטלס שבצפון אפריקה, והעץ צומח גם ביוון ובקווקז.
גם בישראל אנו מוצאים את האלה האטלנטית באזורים הערבתיים של הארץ – הגולן ומזרח הגליל העליון, עמק החולה, הגליל התחתון, ספר יהודה – ובמקומות הגבוהים בהר הנגב באזור נחל אלות. בנגב עצי האלה צומחים בערוצים גדולים או בכיסי קרקע בין סלעים הקולטים אליהם מים מהסביבה. התפוצה המקוטעת מרמזת גם שהעץ היה פעם נפוץ יותר, ושהעצים שאנו רואים היום הם רק עדות לתפארת העבר.
נראה כי שמען של האלה הזו ועוד כמה מאחיותיה שצמחו כאן בעבר הגיע למרחוק. הן משכו את עיני כותב הספר "גבעת שאול", שנדפס בשנת 1893 ושנכתבו בו המילים האלה: "רחוק ממקום זה (עין זיתון) לערך 15 מינוטען על ההר הנקרא בלשון ערבי טשעבל איל שעך (ג'בל א-שיח') נמצא חורבה ישנה ושם קבור רבי טרפון הנזכר פעמים רבות בתלמוד, ועצי בוטנים (אלות אטלנטיות) זקנים עומדים אצל החורבה".

רבי טרפון, בן למשפחת כוהנים המיוחסת לעזרא הסופר, היה אדם עשיר שסייע רבות לעניים. הוא חי בדור שאחרי המרד הגדול, והיה מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, ידידו ובר פלוגתא של רבי עקיבא. הוא נודע בקומתו הגבוהה, ועל כן המצבה שבצל האלה ארוכה יותר מהמקובל בקברים אחרים.
כמה מאמרותיו של התנא רבי טרפון הפכו למטבעות לשון. הוא שאמר שהיום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה ובעל הבית דוחק. הוא אמר גם את הפסוק הנהדר "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה, אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה".
הוא נתן גם פתח של תקווה בחיינו: "ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא (אבות פרק ב', משנה ט"ו ט"ז). ואנחנו אומרים, מי שבא אצלו ורואה את האלה של רבי טרפון, בא על שכרו גם בעולם הזה.

דרך נוף יער ביריה