מצפור מרסל לוריא
רחבת תצפית נוחה ומרפסת תצפית מקבלות את פני הבאים. המצפור הוא מלאכת מחשבת של הוצאת מתוק מעז. בעת בניית הכביש נוצרו במקום עודפי עפר. קק"ל ומע"צ ניצלו את העפר המיותר והפכו אותו לרחבת תצפית נגישה לנכים. המצפור נקרא על שמו של מרסל לוריא, שכיהן כנשיא קק"ל בלגיה ומימן את המבצע.
מרפסת התצפית, המצוידת בשלטי פנורמה המציינים את הנקודות הנצפות, צופה על אבו גוש ועל כביש 1, בואכה השכונות המערביות של ירושלים. הקסטל ותל צובה נראים היטב וכמוהם רכס עמינדב. באופק נראה גוש עציון.
בצרונית יצחק סקוזה
דרך עפר קצרה פונה מהחניון מזרחה. תחילה חולפים על פני בצרונית קטנה המנציחה את יצחק סקוזה (1930¬-1987). במלחמת העולם השנייה, בגיל 13כבר היה פרטיזן לוחם. לאחר שעלה לארץ הצטרף לחטיבת הראל והשתתף במלחמת העצמאות בקרבות הקסטל, סן סימון וקטמון ובניסיון לשחרר את הרובע היהודי. בקרב על מחנה הרדאר השליך בקבוקי מולוטוב על משוריינים ירדניים ועצר את התקדמותם. סקוזה נפצע בקרבות ונותר נכה.
בצרונית הצבי ישראל
זו הייתה עמדה גלויה לעין הירדנים בגבעת הרדאר, מקום ש"מושך אש", ורק האמיצים ביותר נשלחו לשם. בעמדה זו נהרג ישראל שפירא (זוסיה), חבר קיבוץ קרית ענבים.
בשנות ה-70 חברו אשתו וילדיו של ישראל שפירא לפסל מיכאל כץ, וזה בנה את הפסל "הצבי ישראל" על פי דגם שהכין מיכאל, בנו של ישראל. הפסל הוצב בראש העמדה והחליד במהלך השנים, וקק"ל שיפצה אותו. ב-2010 בנה יצחק לוי ממסגריית צלם העתק מושלם ועמיד יותר של הפסל, וב-10 בפברואר 2010 הוצב הפסל המחודש במקומו, והוא משקיף בגאון על העמק שלמרגלות היער, האזור שהמשך מסלולנו מתנהל בו.
עין נקופה
עין נקופה היא פינת חמד שראוי להקדיש לה קצת זמן לבילוי. המעיין נובע בתוך מערה קטנה. מימיו דולפים בתעלה קצרה החצובה ברצפת הסלע אל בריכת אגירה קטנה (בערך 2X3 מ'). בשנים שבהן השמים ממטירים גשם כתיקונו, הבריכה מתמלאת למלוא עומקה (כ-1.5 מ'). בריכת האגירה מקורה בקמרון בנוי אבן שחלקו התמוטט. אנו ממליצים מאוד לא לנסות את חוסנו של חלק הקמרון שנותר ולא לעמוד מתחתיו או עליו.
כרגיל במעיינות הרי ירושלים, גם מעיין זה זכה לניקוי ולטיפול (2006). השיפוץ נעשה בידי חבריהם של חללי צה"ל אורי גרוסמן וקיריל גולנשין, והם הקדישו את המקום לזכרם.