שביל המורשת במושב לכיש

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 1 ק"מ
  • הנגב הצפוני
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
גלגל הכנפיים של משאבת שבשבת. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

בעקבות שרידי העיר המקראית ומורשת המושב

לכיש הוא שם עמוס בזיכרונות. זה מתחיל בתל לכיש (תל א-דוויר), שבו נמצאים לדעת הארכיאולוגים שרידיה של העיר המקראית, שנייה רק לירושלים בכל יהודה. המלך האשורי סנחריב צר על לכיש בשנת 701 לפנה"ס, ושרידי הסוללה שבנה כדי להגיע לראש חומות העיר נראים בשטח עד היום. התבליט המרהיב המתאר את שדה הקרב פיאר את ארמון המלך בבירתו שבנינווה, ושרידיו מוצגים בחדר מיוחד המוקדש ללכיש במוזיאון הבריטי בלונדון. תהלוכת השבויים של לכיש, העוברת בסך לפני המלך, מתוארת על רקע ענפי גפן, כנראה הענף החקלאי שעליו התבססה כלכלת העיר הקדומה.
חלפו 2,700 שנה וכמו מאומה לא קרה. על קיר מזכירות מושב לכיש מתנוססת יצירת קרמיקה מרהיבה המתארת שלושה אשכולות של ענבים עסיסיים. גם בימינו כרמי גפנים הם הסמל של מושב לכיש.
בשנת 2015, לקראת שנת ה-60 לייסוד המושב, התעוררו מייסדי לכיש והחליטו שהגיעה השעה לשמר את המורשת של הבית. התוצאה היא "שביל מורשת מושב לכיש". השביל המעגלי, שאורכו כ-1.2 ק"מ, מציג את תולדות היישוב בתשע תחנות. בכל תחנה תמצאו שלט הסבר מאיר עיניים וגם קוד QR שמקושר לסרטים ולמידע נוסף. חלק ניכר מהמסלול מוצל. שלטי הכוונה ברורים מובילים מתחנה לתחנה, ואתם פשוט מוזמנים לבוא.
בסיור שערכנו לקראת הכנת הכתבה הוביל אותנו יצחק (יצו) כהן, ממייסדי מושב לכיש. אנחנו ממליצים לקבוצות (לא ילדים) חובבות מורשת להיעזר בו בסיור במושב.

בדרך ללכיש

הדרך הקצרה המובילה מכביש 35 לכניסה למושב היא טיול נוף בפני עצמו. רוב הגבעות מכוסות ביער לכיש, יער קק"ל המשתרע על פני כ-2,400 דונם. העמקים שבין הגבעות נטועים כולם כרמים. בשלהי שנות ה-50 החלו הנטיעות מסביב למושב לכיש, והן נמשכו ביתר שאת בשנות ה-60.
לפני הכניסה למושב, מימין, הציבה קק"ל עמודים לבנים הנושאים שמות של תורמים. זוהי "הנחלה", הנקראת כך מפני שהתורמים ששמותיהם רשומים על העמודים תרמו לקק"ל כדי להכשיר את נחלות המושב.
בהגיעכם למושב אתם מוזמנים לחנות ליד מעגל התנועה הסמוך לכניסה. אל תמהרו למגדל עם גלגל השבשבת. תגיעו אליו בסוף המסלול. בינתיים אתם מוזמנים להתרשם מערוגת צמחי התבלין הצומחת ליד החניה. צומחים בה בעיקר זוטה לבנה, מרווה משולשת ואזוב מצוי.

תחנה 1. שער ההיאחזות

התחנה הראשונה נמצאת כ-100 מ' ממזרח למעגל התנועה, מעט לפני המבנה הגדול שבו מרכזים את יבולי הענבים. כאן היה פעם שער היישוב, שנוסד ביוני 1955 כהיאחזות נח"ל ואחרי שנה הפך למושבוץ - מין יצור כלאיים של יישוב כפרי חדש שעוד לא הספיק להתייצב ומתפקד זמנית כמושב וכקיבוץ גם יחד. בהתחלה הסתפקו הנחלאים בציור של שער אך עד מהרה הפך לשער ש"ג טיפוסי של בסיס צבאי, עם החבל המסורתי שמשמש מחסום ושנקרא, כמתבקש, "חבל לכיש". מאוחר יותר הוקף המחנה כולו בגדר ובתעלות קשר.

תחנה 2. חדר הרדיו

קשה כיום להבין את הבידוד שהיישוב לכיש היה נתון בו בשנותיו הראשונות. האזור נחשב למערב הפרוע של ישראל ואף זכה לכינוי "טקסס". מסתננים חדרו לגבולות הארץ כמעט ללא הפרעה. מכשיר הרדיו-טלפון היה אמצעי הקשר היחיד עם העולם. בכל שלוש שעות נשלחה הודעת מורס למטה שבמצודת יואב כדי להודיע שהכול בסדר.
המכשיר שימש גם את היישובים השכנים אמציה ונחושה (הישנה). במשך שעה אחת ביום, בין שש לשבע בערב, אפשר היה להתקשר למרכזייה אזרחית ולשוחח בטלפון, שיחה שנשמעה בקולי קולות גם ביישובים השכנים...

תחנה 3. חדר האוכל

חדר האוכל המקורי, שהיה צריף גדול, כבר איננו עוד. כבכל יישוב שיתופי, זה היה הלב הפועם שלו. לכאן הגיעו התושבים, ששכנו תחילה באוהלים, כדי לאכול שלוש ארוחות עיקריות, ארוחת ארבע וארוחת לילה לשומרים ולמי שלפתע תקף אותו רעב.

תחנה 4. הנשקייה

הנשקייה הייתה מבנה בטון שהוצנע בתוך צריף מגורים רגיל. זה היה מחסן נשק צבאי לכל דבר. בכל ערב הצטיידו השומרים בנשק המתאים, ועובדי הפלחה והמרעה קיבלו נשק כדי להגן על עצמם כאשר שהו לבדם בשטח. עד כמה הדבר היה נחוץ תעיד העובדה ששניים מתושבי לכיש שילמו בחייהם בעת שנורו ממארב.

תחנה 5. מגילת היסוד

ממש מול המזכירות ניצב שלט בשטח פתוח המצהיר שבמקום הזה נטמנה ב-8 ביוני 1955 מגילת היסוד של לכיש. זה היה טקס ממלכתי לכל דבר. חיילת הנח"ל מרגלית דהאן קראה את המגילה לפני האורחים ובהם כמה דמויות מנכבדי היישוב. אחד מהם היה שמעון פרס – מנכ"ל משרד הביטחון.
המייסדים היו חברי שלושה גרעיני נח"ל, שהתגייסו בשנים 1953, 1954 ו-1955. "אנחנו רצינו מושב, והמוסדות המיישבים רצו שנקים כאן קיבוץ", מספר יצחק כהן. "הם לא האמינו שאפשר להקים כאן מושב משום שהשטחים החקלאיים מפוצלים ומרוחקים מבתי המגורים, דבר שלא היה מקובל אז במושבים. אבל אנחנו היינו כולנו בני מושבים ובוגרי בתי ספר חקלאיים ועמדנו על שלנו. לא הסכמנו להתבסס על גידול פלחה ומרעה בקר. רצינו משק אינטנסיבי, אבל לשם כך היה צורך להתחבר לרשת המים הארצית בצינור 10 צול שיביא כמות מספקת של מים למושב".
כשהמתיישבים ראו שהעסק לא מתקדם, הם קבעו פגישה עם לוי אשכול, שכיהן כמנהל המחלקה להתיישבות. נציגי המוסדות התנגדו וציינו את כל הקשיים. אשכול הקשיב, ראה את הנחישות, ובסופו של הדיון אמר: "קינדרלעך, יהיה לכם מושב". וכך בדיוק היה.

תחנה 6. המקלט

ליד מבנה מזכירות נמצאים פתחיהם של שלושה מקלטים, שנועדו לשמש מחסה בעת הפגזה על היישוב. בימי רגיעה המקלטים שימשו למטרות הרבה פחות לוחמניות, שהאוהלים והצריפים לא יכלו לספק. על שלט המתאר את הבונקרים יש תצלום של תותח 6 ליטראות, מהסוג ששימש את גנרל מונטגומרי במלחמת העולם השנייה כנגד הצבא הגרמני. התצלום מזכיר את ימי המתיחות שקדמו למלחמת ששת הימים (1967). באותם ימים הוצבו כאן שני תותחים כאלה, ועשרה מחברי המושב עברו אימונים כדי להפעיל אותם בעת הצורך. למרבה המזל התותחנים לא היו צריכים להוכיח את כישוריהם בתורת התותחנות.

תחנה 7. מגדל השמירה

מגדל השמירה הוקם בשנת 1960 וכצפוי הוא נמצא במקום הגבוה ביותר בלכיש. זהו מבנה מאולתר לתפארה. לוחות הפלדה שבו פורקו מנגמ"ש ברן בריטי נטוש, העמודים פורקו מקו המים הישן של ההיאחזות, והזרקור נתרם מכפר יהושע, שם פילחה אלומת האור שלו את החשיכה בימים הסוערים של המרד הערבי (1939-1936).
בשנות המושבוץ של לכיש הייתה השמירה לחם חוקם של אנשי לכיש. כל תושב נאלץ לשמור שני לילות בשבוע ואחר כך עוד להשכים קום לעבודה. תנאי החיים הקשים, הבידוד והמצב הביטחוני לא התאימו לרבים. מתוך 200 איש שעברו בתקופת המושבוץ בלכיש נותרו בשנת 1960, שנת המעבר למגורי קבע, רק 17 משפחות.
למרגלות מגדל השמירה יש אוסף קטן של כלי עבודה ישנים ובהם כלי נדיר – מרסס שהמכל שלו עשוי עץ. ליד המגדל כבר נוצקה רצפה שמוכנה להקמת מבנה שבעלי החזון בלכיש שואפים להקים כאן, להעביר אליו את הארכיון של לכיש ולהקים בו אתר מורשת להתיישבות בחבל לכיש כולו. כל מה שחסר זה התקציב להגשמת החלום. החברים במושב מחכים לתרומה...

תחנה 8. תצפית אהבה ממבט ראשון

תחנה 8 נמצאת בקצה הדרומי-מזרחי של לכיש, מעט מחוץ לשער האחורי של המושב, כ-250 מ' מדרום למגדל השמירה. זהו הקצה של הגבעה שעליה בנוי המושב. מבין עצי היער נראים גבעות השפלה והרי חברון.
בחורף 1955 סייר לובה אליאב, מתכנן חבל לכיש, עם חברי גרעין "רגב", ראשון הגרעינים של מייסדי לכיש. הם ביקשו לאתר מקום להקים בו יישוב חדש, והנקודה הזאת הייתה התחנה הראשונה בסיור. אורי בראון, מפקד ההגנה המרחבית, הסביר לחבר'ה על הנוף: "כאן זה דואיימה והגבול עם ירדן. בצד השני זה תל לכיש". החבורה התאהבה מיד במקום והחליטה להתיישב בו. המשך הסיור לבחינת אתרים אחרים כבר לא עניין איש. זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
למרגלות נקודת התצפית עובר שביל ישראל. בסיוע קק"ל תקום כאן בקרוב מרפסת תצפית מוסדרת, והמקום ישמש אתר לינת שטח לשביליסטים.

תחנה 9. מגדל משאבת השבשבת

מגדל משאבת השבשבת הוא מבנה שאין שני לו בישראל. המגדל, ובו משאבה השואבת מים מבאר בכוח הרוח, נבנה בשנת 1937 באנגליה ועד שנת 1964 מילא את תפקידו בחווה אוסטרלית. באותה שנה רכשו את המגדל ידידי קק"ל באוסטרליה והעבירו אותו לשטחי המרעה של לכיש. המגדל הותקן מעל באר שעומקה 100 מ' ובעזרת גלגל הכנפיים שאב מים לשוקת שהרוותה את צימאונם של בני הבקר. השבשבת המשיכה להסתובב בשטח עוד שנים רבות, אף שהמים להשקיית הפרות כבר הגיעו לשטח בצינור. מכיוון שבמשך השנים נעשו ניסיונות לגנוב את המגדל וחלקים ממנו פורקו ונעלמו, העבירו חברי לכיש את המגדל ואת חלקי השבשבת למושב. רן חדוותי מעין שמר שיקם את החלקים ואף הרכיב לו מנוע חשמלי כדי להמחיש את אופן הפעולה של המשאבה – זכר לימים עברו.
מגדל משאבת השבשבת נמצא כמה צעדים מרחבת החניה שבתחילת המסלול.

ביקורים בלכיש

קטיף עצמי וסיורים במרכז המבקרים של ענבי טלי – kerembelachish@gmail.com
הדרכה על ידי יצחק כהן – 050-7218702 (לקבוצות מתעניינות בלבד)

מידע נוסף

מסלול נוסף באזור

יער המלאכים-שחריה
קרדיטים
 
תודה לרויטל ממן – מרכזת הקהילה במושב לכיש ולטלילה ליבשיץ – מנהלת קהילה ויער של קק"ל בצפון הנגב על עזרתן בהכנת הכתבה.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וארכיון מושב לכיש
מפה: באדיבות מושב לכיש
פורסם בתאריך: 10.7.18
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת PDF

מפת המסלול במושב לכיש