דמיינו לעצמכם – אור ראשון, ערפילי בוקר לבנים עוטפים את האדמה הכהה, שלוליות חורף מתמלאות אט אט בברווזים צבעוניים, עצים אחרי שלכת משמשים עמדות תצפית לעופות הדורסים, פסגות מושלגות, חתול ביצות מסיים עוד ליל ציד מוצלח וחוזר אל מאורתו בסבך הקנים, וקולותיהם של עשרות אלפי עגורים מבשרים על יום חדש. בוקר עולה באגמון החולה קק"ל.
פארק הטבע והצפרות אגמון החולה קק"ל, שהוקם ופותח על ידי קרן קימת לישראל, הפך במהלך השנים לאחד מאתרי הצפרות החשובים בעולם. לא רק מבחינת אלפי בני האדם, להם הוא מציע ביקור ייחודי בטבע פראי, אלא ובעיקר, מבחינת בעלי החיים והכנף.ארץ ישראל נמצאת על אחד מנתיבי הנדידה החשובים בעולם. למעלה מ-500 מיליון ציפורים נודדות מעלינו מדי עונת נדידה (סתיו – דרומה, אביב – צפונה). בזכות התנאים שהתפתחו באזור האגמון; יצירת בתי גידול מגוונים, עושר במזון והתנהלות השמה דגש על שמירת טבע, ציפורים רבות בוחרות להישאר במקום בעונת החורף (בשפה המקצועית – ציפורים חורפות, או חריפה) ואחרות בוחרות במקום כאזור האידיאלי לקינון והבאת צאצאים לעולם באביב ובקיץ (ציפורים מקייצות).
בין אורחי החורף הרבים בולטים העגורים. העגור האפור, עוף מרשים בגודלו (מוטת הכנף יכולה להגיע לכ-2מ'), ביופיו ובקולניותו, אך בעיקר בהתנהגותו. העגורים הם עופות מונוגמיים, והם שומרים על התא המשפחתי (זכר, נקבה וצאצא או שניים) לתקופה של שנה בקירוב. יש הטוענים שהלהקות הגדולות הן למעשה משפחות מורחבות. התקשורת ביניהם עשירה ונעשית בעזרת קולותיהם הרמים, מחוות גוף ואף שינויים בצבע ה'קרחת' האדומה בקדקודם (לעגורים הבוגרים, זכרים ונקבות, אזור בלתי מנוצה בקדקודם, ועורם באזור זה אדום). אך יותר מכל מרשימה הזוגיות שלהם. עגור מגיע לבגרות מינית בגיל ארבע, ואז הוא צריך למצוא את בת זוגו לחיים. כדי להרשים את הרווקות, הוא מתחיל לרקוד לפני המיועדת.
ריקודי החיזור של העגורים ידועים בכל העולם ביופיים המרהיב. אם הצליח להרשים את הנקבה, תתחיל היא לרקוד אתו, כשלמעשה, בכך הסכימה היא ל'הצעת הנישואין' שלו, ומאותו רגע לא ייפרדו עוד לעולם. בזה לא נגמר העניין. למרות שהם זוג לכל החיים (ואולי בזכות זה הזוגיות שלהם כל כך טובה), העגור ממשיך לרקוד ולחזר במהלך כל חייהם, והנקבה ממשיכה להיענות לו ולרקוד אתו.
אחד האתגרים הגדולים באגמון החולה קק"ל הוא לשמור על איזון ושיתוף פעולה עם כל הגורמים שחיים בעמק. לשם כך מתקיים באזור 'פרויקט העגורים'. העגורים עלולים לגרום נזקים בשדות החקלאיים המקיפים את האגמון, בעיקר בחורף. בהנהגת קרן קימת לישראל, ובשיתוף חקלאי העמק, אגמון החולה קק"ל, החברה להגנת הטבע, מועצות מקומיות ומשרדי ממשלה שונים, מתקיים בהצלחה רבה הפרויקט, שמטרתו לשמור על השדות החקלאיים מפני נזקים מחד, ולשמור על העגורים מאידך. את אחד המראות המרשימים ביותר בחורף ניתן לראות בשטחי הרעייה של העגורים. שם מפוזרים להם מדי יום 6–8 טון גרגירי תירס. כך העגורים נשארים בשטחי הרעייה, ולא פוגעים ביבולים.
עושר המינים החורפים באגמון החולה קק"ל מרשים בכל קנה מידה. אלפי ברווזים ממינים שונים צובעים את המים בצבעים עזים. חלק ממיני הברווזים כבר מסודרים זוגות זוגות. את החיזור אחרי הנקבות הם עושים כבר בסתיו, ובמהלך החורף עליהם להוכיח את כושרם ויכולתם כזיווג טוב. כך אפשר לראות אותם שומרים על טריטוריה סביב הנקבה מפני זכרים אחרים – בנפנופי כנפיים וריצה על המים סביב בת זוגם. אל הברווזים מצטרפים מינים רבים של חופמאים. החופמאים מתאפיינים ברגליהם הארוכות ובצורות מקור מגוונות. כך למשל, צבעם של הסייפנים הוא לבן, מעוטר בפס שחור, ומקורם מתעקל לקראת סופו כחרב סיף (ומכאן שמם). הלימוזות מתהדרות במקור ארוך מאד, המאפשר להן לצוד חרקים מתחתית הבוצה במים.
לאוסף בעלי המקור המיוחד מצטרפים המגלנים והכפנים. למגלן, כראוי לשמו, מקור ארוך בצורת מגל. צבעו הייחודי משתנה עם זווית השמש (למגלן צבעים פיסיקליים, בדומה לצופית הזכר), כך שלעיתים ייראה כחול, ולפעמים ורדרד או ירקרק. הכפנים נהנים ממקור ארוך, שבסופו הוא מתעגל ויוצר צורה של כף. בעזרתו הם מחטטים בבוץ ושולים חרקי מים ורכיכות. חיפוש המזון של הכפנים מאד אקטיבי. לעומתם, האנפה האפורה יכולה לעמוד במשך זמן רב, ללא תנועה, כאילו קפאה במקומה, ולחכות לדג שמנמן שיחצה את מסלולה. אז תשלח את צווארה הארוך במהירות גדולה (לאנפות, גידים בצוואר המזכירים קפיץ) ותתפוס את הדג בעזרת מקורה החזק. את המזון היא תבלע בשלמותו. האנפות ניזונות גם ממכרסמים קטנים, וניתן לראותן גם בשדות, עוזרות לחקלאים להפטר ממזיקים.
החורף באגמון החולה קק"ל צובע את העמק בצבעים מרהיבים ויוצר תפאורה עוצרת נשימה לאלפי הציפורים, בעלי החיים והאנשים, הנהנים מהטבע בשיא תפארתו.