מרחבת החניה של חורבת סעדים צועדים כמה צעדים מזרחה וליד חלקה קטנה של עצי הארז יורדים בדרך העפר (סימון ירוק). לאחר כ-100 מ' מגיעים לצומת. דרך העפר פונה ימינה וצבעה משתנה לכחול (מי שישוב ברגל מעין תמר יצעד בדרך הזו). אנו נמשיך בשביל המסומן ירוק.
נצעד בין טרסות יפות – עדוּת לחקלאות הררית קדומה. לאחר כחצי קילומטר נגלה את עינות עמינדב, סדרה של מערות קטנות חצובות בסלע צהבהב ורך, שמתוכן יוצאות נקבות בנויות בחלקן. ליד המערה הראשונה שמקדמת את פנינו אף נמצאת אבן ובה חצובה מעין שוקת עגולה, ששימשה להשקיית עדרי צאן. מי המעיינות נאספו לשתי בריכות הבנויות משמאל לשביל. אחת הנקבות, שאורכה כ– 15 מ' השתמרה היטב. היא יוצאת ממערה בדופן ההר, עוברת מתחת לשביל ויוצאת בצדו השני. כל המעיינות האלה יבשים עתה.
זה המקום לשים לב לסלע הצהבהב - חוואר מתצורת מוצא – סלע שיוצר שכבה אטומה העוצרת את מי הגשם המחלחלים בשכבות הסלע שמעליה (ראו מסגרת נפרדת).
השביל ממשיך לרדת במדרון שייערה קק"ל. כחצי קילומטר מעינות עמינדב מתעקל השביל ימינה וחושף את הנוף המרהיב של הרי ירושלים. למרגלותינו נראים מושב אבן ספיר ומעליו בית החולים הדסה עין כרם. מעבר לערוץ הגדול של נחל שורק נראים הר איתן וסטף, הר טייסים ויישובים רבים המנקדים את ההרים.
האזור משתקם משתי שריפות גדולות שהשתוללו בו בשנת 2014 בגלל רשלנות של מטיילים. קק"ל מבססת את שיקום היער על תהליכים טבעיים של חידוש החורש הטבעי ונביטת עצי אורן מזרעים שהופצו מאצטרובלים שנפתחו באש. ואתם המטיילים, אנא, אל תדליקו אש ביערות. אין לנו יערות אחרים.
תחנתנו הבאה היא עינות עוזי (עין אבו ע'זי). אלה הם שני מעיינות הנובעים זה בצד זה, בשולי היער. אחד המעיינות נובע בכל ימות השנה ומזרים את מימיו לבריכה נאה.
מכאן נמשיך על פי הסימון הירוק מזרחה, לצד גדתו הדרומית של ואדי יוסף – גיא גדול היורד הלאה מכאן לעין חנדק. הטרסות החקלאיות בגיא נשמרו בצורה נפלאה. כ– 300 מ' מעינות עוזי נובע עין תמר, מעיין קטן ונחמד המוקדש לזכרה של תמר נתן, שנהרגה בשנת 1996 בטיול בבוליביה.
המעיין נובע מתוך גומה לתוך בריכה מהתקופה הביזנטית. חלקים מהטיח המקורי עודם מצפים את דופנות הבריכה. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין בחללים עגולים קטנים החצובים בדופן המזרחי של הבריכה. חוקרים אחדים העלו את הסברה שהחללים הללו שימשו אתרים להשרצת דגיגים. אם כך הוא, יש להניח שהבריכה שימשה בתקופה הביזנטית כאתר גידול דגים. במקום נמצאו שרידים של מבנה ציבורי גדול מהתקופה הביזנטית, אולי כנסייה או מנזר.
עין תמר נובע כל השנה. אפשר לשכשך רגליים בבריכה וליהנות מצל עצי אלון (אפשר לשוב מכאן לנקודת מוצא במדרגות העולות אל השביל המסומן כחול). שביל המעיינות, המסומן ירוק, יורד מכאן לאורך שכבת החוואר הצהבהבה, שהיא הבסיס לכמה מעיינות (יבשים) נוספים. לקראת סיום השביל "הירוק" פוגש דרך עפר רחבה. נקודת הסיום של הטיול נמצאת כ-200 מ' שמאלה, במורד הדרך.
מי שרוצה לבקר במעיין נוסף, בטרם יפנה שמאלה בדרך הרחבה, יחצה את הדרך וימשיך בשביל מסומן שחור כ-100 מ' עד למעיין - עוד בריכה מלאה מים השוכנת בצל עצי ערבה.