שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול קיץ ברכס לבן

טיול קיץ ברכס לבן

המאבק כנגד תוכנית הבינוי ברכס לבן מגיע לשיאו בימים אלה. אי ירוק יגלה את פניו של הרכס בשלוש עונות שנה: קיץ, חורף ואביב. והפעם – טיול קיץ לאורך שביל ישראל העובר ברכס.

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
0
הניקוד של המסלול הזה הוא0
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
הרי ירושלים
עונה מומלצת:
כל השנה
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: בינונית
מפת טיולים וסימון שבילים פרוזדור ירושלים (גיליון מס' 9).
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
רכס לבן הוא המדרון המתנשא מעל נחל רפאים, למרגלות מושב אורה והשכונות המערביות של ירושלים – קרית מנחם וגבעת משואה. פסגות הרכס מתנשאות יותר מ-750 מטר מעל פני הים וכ-150 מטר מעל ערוץ נחל רפאים. רכס לבן ונחל רפאים הם חלק מפארק ירושלים, מרחב נוף וטבע שמשמר את ערכי הסביבה והמורשת של הרי ירושלים. קק"ל שותפה בפיתוח הפארק יחד עם גופים נוספים ובהם הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים. 
למרגלות שכונות ירושלמיות גדולות מציג רכס לבן אזור נרחב של טבע, המתקשר לנחל רפאים ולנחל שורק. כאן מוצאים מקלט צבאים ושועלים, צבועים ותנים ומינים רבים של זוחלים ועופות. בגיאיות היורדים לנחל רפאים נובעים כמה מעיינות. הגדול שבהם, עין לבן, הוא לבו של גן לאומי עמק רפאים ואבן שואבת למטיילים רבים שרבים ליהנות משתי בריכות המים היפות שבו. יש כאן גם שרידים רבים של טרסות חקלאיות, מסימני ההיכר של החקלאות המסורתית בהרי ירושלים, שרידים של בוסתנים וכמובן יערות קק"ל וצמחייה טבעית. 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה ומידע כללי

איך מגיעים לנקודת המוצא? רחבת חניה ליד רחוב פנמה 2, קרית מנחם.
איך מגיעים לנקודת הסיום? דרך סלולה שמתאימה לרכב פרטי יוצאת מערבה מגן החיות התנ"כי, מגיע לאקווריום ישראל וממשיכה עוד כ-700 מ' עד לרחבת החניה של עין לבן.   
אורך מסלול ההליכה: כ-1.5 ק"מ במורד (כיוון אחד).
משך ההליכה: כ-45 שעה (כיוון אחד).
אורך מסלול הנסיעה: כ-13.5 ק"מ.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים פרוזדור ירושלים (גיליון מס' 9).
הערות: מטיילים שמתכוונים לשהות בעין לבן כשעתיים ולעלות בחזרה ברגל לקרית מנחם, חייבים להצטייד בלפחות שני ליטר לאדם.  


המאבק על רכס לבן

בשנת 2007, לאחר מאבק ציבורי גדול, ניצל רכס לבן בעור שיניו מתוכנית בנייה. אבל לא לעולם חוסן. במאי 2019 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לקדם תוכנית ענק של משרד הבינוי והשיכון ושל מינהל מקרקעי ישראל. על פי התוכנית תוקם בחלקים העיליים של הרכס שכונת מגורים חדשה ובה כ-5,300 יחידות דיור במבנים של  חמש עד 12 קומות. השכונה תשתרע על שטח של 840 דונם בין קריית-מנחם, כביש אורה-משואה (כביש 3877) וגבול הגן הלאומי עמק רפאים. לתוכנית זו הוגשו התנגדויות רבות. במאי 2020 דחה בג"צ עתירה של המועצה האזורית מטה יהודה נגד תוכנית הבינוי והעניק רוח גבית לקידום הבנייה ברכס. בימים אלה אנו נמצאים בשלבי ההכרעה הסופיים, מחכים לתוצאות הדיונים בוועדת הערר הארצית ובוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. נראה כי אין דרך חוקית לעצור את תוכניות הבינוי. 

מה הבעיה בתוכניות הבינוי ברכס לבן?

הבנייה ברכס לבן תצמצם את שטח הרכס, הנחשב חלק ממסדרון אקולוגי ארצי. גם כך, השימוש במונח "מסדרון אקולוגי" בישראל גובל לעיתים בבדיחה. לעיתים רבות מדי מדובר ברצועת נחל ברוחב כמה מטרים, מוקפת שדות מעובדים. 
צמצום השטח יקשה על היונקים הגדולים שבסביבה להתקיים. חמורה אף יותר היא הסכנה למעיינות הקטנים שנובעים ברכס. המעיינות ניזונים מאקוויפרים זעירים והבינוי עלול לשבש את הזרימה התת-קרקעית ולגרום להתייבשות המעיינות כליל. המעיינות הקטנים האלה משמשים משען לבעלי חיים וגם לנופשים. אם לא די בכך, בשל הבינוי עתידים להיכרת כ-8,000 עצי יער.  
 

תיאור המסלול

יוצאים לדרך 
יצאנו מרחבת החניה שברחוב פנמה 2 (יש גם ליד תחנת הדלק הסמוכה סונול), חצינו בזהירות את רחוב פנמה במעברי החציה שליד מעגל התנועה. שלט חום, סימון שביל ישראל וסימון שבילים כחול הורו את הדרך לשביל. 
זה היה יום קיץ שגרתי של תחילת חודש יולי. השמיים בצבע כחול-אפור, מהגוונים השנואים על צלמי טבע. חם, אבל בהחלט סביר. צעדנו כמה צעדים והנה אנו חוסים בצל מצללה (פרגולה) ולידה כמה עצי בוסתן וגפנים. סיפון עץ משקיף על גת גדולה חצובה בסלע. הסלע הנפוץ ברכס הוא קירטון, סלע בעל גוון בהיר, שממנו נגזר שמו של הרכס.  
מי שיציץ בגת מכיוון השביל, יגלה חלל חצוב בסלע, שקרקעיתו נמוכה ממפלס הקרקע. שלוש מדרגות גבוהות מאוד ולא נוחות יורדות אל קרקעית החלל. התקרה של החלל היא הסלע הטבעי והקירות החלקים מטויחים היטב. ייתכן שבעבר הקדום, אולי בימי בית שני, שימש המקום מקווה טהרה.  
 
יש צמחים שמעדיפים קיץ
הצבע השולט הוא הגוון הצהוב של שלדי העשבים שמכסים את השטח אחרי שסיימו את תפקידיהם בחורף. אבל יש גם ירוק. הלוטם המרווני נותר ירוק, מתפאר בהלקטים החומים, שכבר שחררו חלק נכבד מזרעיהם. מיתרי הסוכך של הגזר הקיפח מתנודדים בראש גבעולים דקיקים המזדקרים לגובה שני מטר. הסוככים הצהובים מתקפלים ויוצרים סלסילה המגינה היטב על הזרעים שבתוכם (ראו צילום). אבל יש לא מעט מינים שמעזים לפרוח. 
אבל יש גם שלל צבעים אחרים. אי אפשר להחמיץ את פרחיו הצהובים של השברק הדביק. קווים אדומים עדינים מעטרים את "מפרש" הכותרת. הצמח מכוסה שערות בלוטיות דביקות מאוד למגע. הפריחה תחזיק כנראה מעמד עד סוף יולי. השברק הדביק הוא צמח חד שנתי, ובכך הוא נבדל מבן סוגו הקרוב והרב שנתי, הלא הוא שברק מצוי. 
שימו לב גם לתפרחות הכדוריות והקוצניות של הקיפודן המצוי, הנשענות על גבעולים דקים בגובה כמה עשרות סנטימטרים. הצבע הסגול שלהן בולט מאוד על רקע העשבייה הצהובה. הקיפודן הוא צמח רב שנתי, אך לקראת הסתיו מתייבשים לגמרי חלקיו העל-קרקעיים ובעונה הבאה יתחיל את כל הצימוח מחדש. 
צמח מוכר שפורח כאן עתה ויעשה זאת עד אוקטובר, הוא קורנית מקורקפת. זהו בן שיח קטן ודחוס, שפורח בפריחה בצבע סגול-לילך. הוא חסר קוצים, אך מצליח בכל זאת להיות דוקרני. הקורנית מפורסמת בעליה, המדיפים ריח עז. מקור הריח בחומר קרבקרול, שנמצא גם בצמח אזוב מצוי, המשמש בסיס לתבלין המפורסם זעתר. במקומות שבהם האזוב אינו מצוי, השתמשו בקורנית כבסיס להכנת זעתר. קורנית מקורקפת היא צמח מוגן ואנו נשאיר את עליה במקומם.  
 
טרסות ושרידי בוסתנים
כ-100 מ' מהגת השביל פונה שמאלה ומתחיל את המורד לעין לבן. הגיא שמשמאל, נקרא לו גיא קריית מנחם, היה מעובד כולו בעבר ולשם כך נעזרו המגדלים בטרסות. עיבוד שטח חקלאי בהרי ירושלים היה אתגר מאז ומתמיד. הבעיות העיקריות הן מחסור בקרקע ראויה לעיבוד כתוצאה מסחף ומעיינות דלים. 
הטרסות, או המדרגות החקלאיות, נועדו לפתור את בעיית הקרקע. המדרגה היא קיר זקוף, בנוי בנייה יבשה מאבנים מקומיות. לעיתים הניחו על הטרסות משוכות קוצניות, כדי להרתיע את הצאן מלחדור לשטח. מאחורי הטרסה מצטברת קרקע. בשל המחסור במים גידלו ברוב השטח גידולים שאינם דורשים תוספת השקיה, בעיקר עצי פרי וגפנים. עצי השקד הרבים שנראים בשטח מעידים היטב על כך. אל תנסו לטעום מפירות השקד שכן הם מרים. 
 
אל עין לבן
כ-300 מ' מתחילת המורד השביל נכנס לתוך גיא קריית מנחם. כאן הצטברה קרקע עמוקה יותר ועץ אחד של אלון מצוי מנצל זאת כדי לצמוח בשטח. השביל יורד בצד יער קק"ל. שולחן פיקניק יחיד נמצא משמאל לשביל, לצד שטח שנשרף בקיץ האחרון. כאן השביל פונה ימינה לשרידי דרך סלולה. משמאל לשביל וצמוד אליו צומח עץ עוזרר קוצני נושא פירות טעימים, שיבשילו בתחילת אוגוסט. 
לאחר צעידה של כ-400 מ' בשריד הדרך הסלולה השביל פונה שמאלה ויורד (זהירות!) במדרון קצר שנהרס כנראה על ידי רכבי שטח. עץ חרוב גדול ומעט אחריו עץ גדול יותר רומזים שהגענו לעין לבן שבלב גן לאומי עמק רפאים.
רשות הטבע והגנים שיקמה את הטרסות שמסביב למעיין ונטעה בהם בוסתנים של עצי פרי ובהם זית, תאנה, גפן ועצי פרי נשירים. עין לבן נובע מתוך נקבה חצובה בסלע ומימיו זורמים וממלאים שתי בריכות. במושגים של מעיינות הרי ירושלים מדובר בריכות אולימפיות. איפה עוד תמצאו בריכת מעיין שאורכה כשמונה מטרים, מתוחזקת היטב ומחזיקה מים בעומק של כ-1.20 מ'? הבריכה השנייה יפה לא פחות, אך היא רדודה יותר. סביבת המעיין אינה נופלת ביופייה מהבריכות. מסביב נשמרה היטב מערכת מרשימה של מדרגות חקלאיות המחזיקה עצי בוסתן ובהם אגוז מלך, זית, שקד ותאנה. 
 
סיום הטיול
מי שדאג לרכב מאסף בעין לבן, מסיים כאן את הטיול. האחרים ישובו בחזרה באותה דרך לנקודת המוצא. 
 

הארכת הטיול למיטיבי לכת

מטיילים מיטיבי לכת יוכלו לטייל בערוץ ואדי ולג'ה. מעין לבן ממשיכים מערבה בשביל האופניים הסלול (חופף לשביל ישראל ולסימון שבילים כחול). לאחר כ-1.2 ק"מ דרך העפר פונה ימינה (סימון שבילים שחור). אנו לא מתבלבלים וממשיכים בדרך המסומנת כחול. היא מתעקלת ועולה לוואדי ולג'ה ועוברת לצד שלושה מעיינות:
עין אל-בלד (עין איתמר) – מעיין ובו בריכה שממדיה 3X3  מ' בערך, למרגלות שרידי הכפר הנטוש ולג'ה. תושבי הכפר עברו לגדה הדרומית של נחל רפאים. 
עין א-דילב – מעיין דל ובו בריכה גדולה, ריקה בדרך כלל. 
עין א-סיף – מעיין הנובע מתוך מערה גדולה. 
השביל מסתיים בכביש אורה-עמינדב (כביש 3877). אורכו, מעין לבן עד לכביש כ-3.5 ק"מ ויש להתגבר על הפרש גובה של כ-130 מ'. 
חובה לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול: מצומת קרית מנחם פונים לעבר המושבים אורה ועמינדב (כביש 3877). נוסעים לצד מושב אורה, ולאחר כ-2.8 ק"מ פונים שמאלה (דרומה) לדרך סלולה מסומנת שחור. יורדים בדרך כ-150 מטרים וחונים ליד עמוד מתח גבוה, סמוך לעין א-סיף.
 

מידע כללי נוסף

עוד פרטים על רכס לבן בדף הפייסבוק - מצילים את הרי ירושלים.  
מידע מפורט על צמחים הנזכרים בכתבה באתר צמח השדה.
 

קרדיטים

כתב וצילם: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך 7.7.2020


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש