אל הבית הזה, שנמצא במקום הגבוה ביותר בקיבוץ זיקים, עלו ב-14 בפברואר 1949 ראשוני הקיבוץ. כאן הם מצאו מחסה בשנים הראשונות להיאחזותם בקרקע.

ההיסטוריה של הבית הזה החלה 29 שנה קודם לכן, כשמשפחת אל-עלמי השלימה את בנייתו. בשנת 2019 שוקם הבית בתכנונו של אדריכל צביקה פסטרנק ונעשה אתר ביקור ונקודת תצפית מרהיבה, יעד לכל חובב טיולים.
חלק גדול ממימון השיפוץ נתרם בידי קק"ל אוסטרליה. קיבוץ זיקים תרם גם הוא את חלקו וכן גם משרד החקלאות ופיתוח הכפר והחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. עבודות השיקום נעשו בשיתוף עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

כמו לכל משפחה מוסלמית מיוחסת, גם שורשי אילן היוחסין של משפחת אל-עלמי מעמיקים ומגיעים עד לנביא בכבודו ובעצמו. על פי מסורת המשפחה, כבר במאה ה-7 נדדו בניה מחצי האי ערב למרוקו והתיישבו בהרי הריף. ייתכן ששם המשפחה נגזר משמו של ההר עַלַם, שבקרבתו קבעו את מושבם.

במאה ה-12, כך ממשיכה מסורת המשפחה, סייע שיח' מוחמד אל-עלמי לצלאח א-דין להילחם בצלבנים ובתמורה קיבל אדמות רבות ובהן גם קרקע בהר הזיתים. בשלב כלשהו התיישבה המשפחה מסביב למבנה הקבר של רַאבִּעָה על-עַדָוִויָה (קבר חולדה הנביאה).

בשלהי התקופה העות'מנית ובימי המנדט הבריטי נשאו בני המשפחה משרות רמות. פיידי אל-עלמי כיהן בשלהי התקופה העות'מנית כראש עיריית ירושלים ואילו סעד א-דין על-עלמי היה המופתי של ירושלים עד מלחמת ששת הימים.

בן משפחה שהתפרסם מאוד בציבור היהודי היה מוסא אל-עלמי (1897­-1984), משפטן ופקיד בכיר בממשלת המנדט הבריטי שלמד משפטים באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1931 התמנה לעוזרו של הנציב העליון הבריטי ארתור ווקופ ושנתיים אחר כך היה עוזרו של התובע הראשי במשפט נאשמי רצח ארלוזורוב.

בזמן המרד הערבי (1936­-1939) עזב את משרתו והתמסר לפעילות בתנועה הלאומית הפלסטינית. הוא ייסד את קרן המפעל הקונסטרוקטיבי, מעין קרן קימת פלסטינית שביקשה לפתח את הכפר הערבי ולמנוע מכירת קרקעות ליהודים. מוסא אל-עלמי חיפש פשרות לחיים משותפים של ערבים ויהודים בארץ ישראל. מנהיגי הציונות נפגשו איתו ובהם גם דוד בן גוריון, שהתארח בביתו של מוסא בשרפאת (כיום מזרח ירושלים). אף על פי כן התנגד לתוכנית החלוקה משום שלטענתו העדיפה את הציונות.

לאחר מלחמת העצמאות הקים מוסא אל-עלמי במזרח יריחו חווה חקלאית לנערים פלסטינים (משרוע מוסא עלמי). בהשראת ההתיישבות בבית הערבה נשטפה הקרקע במים והחל עיבוד הקרקע במקום. החווה שגשגה – היו בה בית ספר ופנימייה שבה התגוררו מאות יתומים, והיא זכתה לאהדה ולתמיכה של האו"ם. פעילות זו לא נשאה חן בעיני גורמים רבים בחברה הפלסטינית משום שנחשבה לבגידה ברעיון של שימור זכות השיבה. בדצמבר 1955 פלשו המוני מתפרעים לחווה, בזזו את רכושה והעלו אותה באש. החווה שוקמה והמשיכה בפעילותה.

מי שבנה את הבית היה חאפז אל-עלמי, גיסו של מוסא. זה היה בעיקר בית הקיט של המשפחה. המקום פשוט מעולה: ראש גבעה הצופה אל הים ונהנה מנוף מרהיב ומרוח נעימה גם בימי הקיץ.

לדברי נכדו של חאפז, שביקר בקיבוץ זיקים בנובמבר 1978, בנייתו של הבית נשלמה בשנת 1920. לדבריו, בבית גרה משפחה מורחבת, ובניה עיבדו מטעים ופרדסים בסביבה ושדות פלחה באזור שובל. בשל ההידרדרות במצב הביטחוני, עזבה המשפחה את הבית בשנת 1947.

בית עלמי היה המבנה היחיד בשנותיו הראשונות של קיבוץ זיקים. הוא שימש לא רק למגורי החברים, אלא גם חדר אוכל, מטבח, בית תינוקות ומרפאה. במשך הזמן נבנו למרגלותיו צריפים ואחר כך מבנים של ממש, ולידו נבנה מגדל המים של הקיבוץ הצעיר. עד מלחמת ששת הימים שכנה בראש מגדל המים עמדת תצפית של צה"ל.

לאחר התבססות הקיבוץ ידע בית עלמי כמה וכמה גלגולים. תחילה פעלה בו המרכולית של הקיבוץ ואחר כך, בין השאר, מחסן, מועדון, קומונת בגדים (מחסן בגדים בשפת השומר הצעיר) ומחסן לענף הנוי בקיבוץ.

בשנות ה-90 ננטש הבית לחלוטין ועמד בשיממונו עד שהוכרז מבנה מסוכן שדינו להיהרס. ברגע הקריטי הזה, בעידודה של המועצה לשימור אתרי המורשת בישראל, ניעור הקיבוץ והחליט שהגיעה השעה לשקם את הבית ההיסטורי.

אדריכל צביקה פסטרנק קיבל על עצמו את מלאכת שיקום המבנה תוך שמירה על אופיו ועל מאפייניו המיוחדים. תווי המתאר החיצוניים של הבית נשמרו כמו שהם. הקירות החיצוניים, העשויים אבני כורכר מקומיות, נצבעו בטיח צהבהב, נעים לעין. המרצפות המצוירות, ממאפייני התקופה, השתמרו יפה והשתלבו היטב בשיקום.

מהגזוזטרה המשקיפה על הים נכנסים לחדר המבוא. התקרה המצוירת שבמבוא שוחזרה בפיקוחו של שי פרקש, המתמחה בתיעוד ציורי קיר ובשימורם.

מהמבוא נכנסים לאולם המרכזי והגדול של הבית. במקור ליוו אותו שלושה חדרים מכל צד. שניים מהם, בכל צד, חוברו יחדיו כדי ליצור חדר ישיבות ואולם להקרנות. למבנה נוספו גם מרחב מוגן, כורח הימים האלה, מטבח ושירותים. תשומת לב רבה ניתנה גם לעיצוב החלונות ולריהוט התקופתי שבבית.

מעבר לכל אלה, בצד המזרחי של הבית, עוצב פטיו יפהפה. ההברקה האדריכלית במיזם היא גרם המדרגות העולה מהפטיו לגג הבית מבלי לפגוע במראה החיצוני שלו. הגג מספק תצפית מפתיעה ומרהיבה המשקיפה על חולות זיקים ושפך נחל שקמה, על הים וגם על העיר עזה. בשעות אחר הצהריים נראים מהגג מדרונות הרי חברון.

בית עלמי מזמין קבוצות לסיור מודרך בבית, להיכרות עם המבנה ותולדותיו ולתצפית מגגו. הביקור כולל צפייה בסרטון על תולדות הבית ועל הוויי החיים בו מפי חברי הקיבוץ. הסיורים מודרכים על ידי ותיקי קיבוץ זיקים.

הבית עומד גם לרשותן של חברות המבקשות לנהל ימי עיון, ישיבות וכנסים. בחדר הישיבות המצויד יכולים להתכנס עד 30 איש ובאולם – עד 60. אפשר גם לערוך כאן אירועים חגיגיים לקהל של עד 100 איש.

תיאום ביקור ואירועים: סיטה וייסבלוט, מנהלת בית עלמי, טל' 052-3928359, zikimhi@gmail.com.

דרך הגעה: מכביש 4 פונים מערבה על פי השילוט לקיבוץ זיקים. חולפים על פני קיבוץ כרמיה ולאחר כ-4.5 מגיעים לפנייה לחוף זיקים. ממשיכים היישר לפנים לשער הקיבוץ ומיד אחריו מגלים מעגל תנועה. ממשיכים ישר ומגיעים אחרי כ-200 מ' למפרצי חניה שנמצאים ליד מגדל המים הישן ובית עלמי.

משך הסיור: כשעה.

כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 10.7.2019