עץ האלה האטלנטית הזה הוא אחד המרשימים בישראל. הגזע הענק מגיח מתוך מדרגת סלע שהשורשים שלו בקעו לשניים לעומק של 3 מ' לפחות. בעבר היו לאלה הקשישה הזאת שלושה בדים ענקיים. אחד מהם מת בשיבה טובה והותיר אחריו גדם מכובד. נראה שבצעירותו התאחד עם בסיסו של בד אחר. השניים צמחו יחדיו והתעבו עד כי הרווח שביניהם הפך לחלון קטן, שמוסיף עניין וייחוד לעץ היפהפה.
העץ הזה נקשר בתולדותיה של קריית טבעון. בראשית שנות ה-50, בימי הפילוג הגדול בתנועה הקיבוצית, התארגנו כ-15 משפחות לעזיבת קיבוץ אלונים. הפורשים חיפשו מקום מבודד שבו יוכלו לפרוש את תוכניותיהם מבלי ששאר חברי הקיבוץ ידעו על כך. המקום שמצאו היה האלה הגדולה הזאת, השוכנת מעט ממערב לקיבוץ. כשהבשילו התוכניות לכלל מעשה, באו כאיש אחד למוסדות הקיבוץ והודיעו שהם עוזבים את הבית.
חברי הקבוצה המשיכו לחיות כקומונה במוסד החינוכי רמת הדסה, סמוך לטבעון. במשך חמש שנים הם ניהלו קופה משותפת ואורח חיים של קיבוץ. כשאספו די כסף, רכשו חלקת אדמה בטבעון ובנו 15 בתים זהים (בכל זאת, קיבוצניקים). לשכונה החדשה קראו "שיכון אלה", על שם האלה ששמעה את כל סודותיהם אך לא גילתה אותם לאיש. רבקה אופנבך, בת למשפחה שייסדה את שכונת אלה, גילתה לנו את הסיפור הזה.