שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מנבוריה אל מצוקי דלתון

מנבוריה אל מצוקי דלתון

מסלול קליל בין אתרי יער ביריה

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
הניקוד של המסלול הזה הוא5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל עליון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
1 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים הגליל העליון (גיליון מס' 2)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות

יער ביריה, המשתרע על פני כ-20 אלף דונם, הוא יער נטע האדם הגדול בגליל ומכסה את המדרונות היורדים מצפת שבמרומי הגליל אל חצור הגלילית וראש פינה שבעמק החולה. יש כאן הכול. מעיינות ובוסתנים, חלקות עצי ארז, אתרי עתיקות וקברי קדושים. במרכז היער עומדת מצודת ביריה, אתר התיישבות חשוב המשמש כמרכז מבקרים של קרן קימת לישראל.
קק"ל סללה ביער דרך נוף לרכב, הקימה חניונים רבים, שיקמה בוסתנים ומעיינות ויצרה פינות חמד רבות. ביער סומנו ושולטו מסלולים ברכב וברגל העוברים באתרים נבחרים. רשימה זו מתארת הצעה למסלול היורד ממצודת ביריה למצוקי דלתון.  
בכתבה זו נספר לכם על כמה אתרים הסמוכים לבית הכנסת הקדום נבוריה. נתחיל בתיאור המסלול בכניסה לדרך הנוף, כ-100 מ' מצפון לעמוקה.

+ הצג את כל המידע

בדרך הנוף

בכניסה לדרך הנוף ניצב שלט מבואה גדול ובו מפת יער ביריה. הדרך הסלולה עוברת בצל עצי  היער ומגיעה לאחר כחצי קילומטר למצפור על שם טום וסשה וייס. ממרפסת התצפית המקורה שבמקום נשקפת תצפית נאה על נחל דלתון, עמק החולה, הגולן והחרמון.
כקילומטר הלאה משם נמצא חניון על שם אבי ויגדר החוסה בצל עצי אורן קנרי גדולים ובקצהו מצפור. זהו מקום טוב לפיקניק קצר, שכן זה החניון האחרון לפני שנצא למסעותינו.
בעיקול הכביש הקרוב, כ-400 מ' מהחניון, הכשירה קק"ל רחבת חניה קטנה. מצפון לה נטועים עצי בוסתן. כדאי לצאת מהרכב ולבקר בעין נבוריה, מעיין הנובע מנקרת סלע אל משטח סלע גדול ומלבין. שפיעת המעיין דלה למדי, אך חרף זאת המעיין נובע כל השנה והוא משמש אתר רבייה חשוב לסלמנדרות ולטריטונים – שני מיני בעלי חיים מקבוצת הדו-חיים. נראה כי המעיין שימש את יושבי הכפר הקדום נבוריה ששכן לידו. בסלע המבהיק נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ואולי גם לכביסה.
רחבת החניה הגדולה של בית הכנסת נבוריה נמצאת כ-200 מ' במעלה הדרך.

בית כנסת נבוריה

בית הכנסת של נבוריה נמצא מצפון לדרך הנוף.  במקום נחשפו שרידי יישוב מימי בית ראשון, ונראה כי כאן שכן בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד היישוב היהודי נבוריא. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, מזכיר בצליל שמו את שם הכפר הקדום.
בית הכנסת נבוריא נוסד בשנת 135 לספירה בערך, מיד אחרי מרד בר כוכבא, ולפיכך הוא אחד הקדומים בגליל. זה היה מבנה רוחב (9.3X11.6 מ') בעל ארבעה עמודים. ליד הקיר הדרומי, משני צידי הפתח, היו בימות, אחת לארון הקודש והשנייה לקריאת התורה. המבנה מציג שלב ראשוני בהתפתחות בתי הכנסת הגליליים.
באמצע המאה השלישית הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה (363 לספירה). היישוב ננטש למשך 200 שנה, ובשנת 564 נבנה בית הכנסת מחדש, כפי שאפשר ללמוד מכתובת שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי: "למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן". זוהי כתובת בעלת חשיבות רבה ביותר. היא מודיעה כי בית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש, בעת סררתם (כהונתם) של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי  בית הכנסת. אזכור תאריכים בכתובות בתי כנסת הוא דבר נדיר מאוד. המשקוף מוצג כיום בגן מוזיאון ישראל בירושלים.
מבנה בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בקירוב, וכיום ניצבים באתר שני טורים של ארבעה עמודים. חזית בית הכנסת שוחזרה בחלקה על ידי רשות העתיקות, וליד בית הכנסת מוצגים פריטים ארכיטקטוניים. קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות, הציבה כאן שילוט הסבר מאיר עיניים.

אל מצוקי דלתון

בתום הביקור באתר נמשיך לקצהו האחורי (הצפוני) של בית הכנסת. בצד השביל, המסומן שחור, מונחת על הארץ אבן עגולה, חלק מבית בד קדום. השביל יורד בחלקת יער קטנה אל דרך רחבה. פונים שמאלה וחוצים דרך רחבה המקבילה למהלכו של נחל דלתון. פתח בגדר מוביל אל מצוקי הגדה הדרומית של הנחל.
נחל דלתון הוא יובל של נחל חצור. השביל שלנו ממשיך במורד בדרך העפר המקבילה לנחל. גדר בקר מונעת גישה לנחל, אך סמוך למעבר מנע בקר יש פתח מיוחד למטיילים, המאפשר מעבר לנקודת תצפית מרהיבה. במקום הזה מפנים סלעי הקירטון הלבנים של תצורת מנוחה את מקומם לסלעי הגיר הקשה של תצורת בענה. נחל דלתון, בדרכו לעמק החולה, אינו מתקשה ליצור בהם מצוקים מרהיבים.
קטע זה של הנחל הוא חלק משמורת נחל דלתון. במקום הזה בשמורה מותרת גלישת צוקים, כפי שיעידו טבעות המתכת בסלעים המיועדות לקשירת החבלים. הגלישה היא רק בתיאום מראש עם רשות הטבע והגנים, טל' 04-8276746.
מכאן נשוב כלעומת שבאנו לרחבת החניה. לפנינו שני אתרים נוספים.

שרידי כבשן סיד

מרחבת החניה של בית הכנסת עולה דרומה בדרך עפר שביל מסומן בצבע שחור. לאחר כ-50 מ' השביל עוזב את הדרך ועולה במדרון לבור מוקף גדר שדופנותיו בנויים אבן. זהו כבשן סיד שהשתמר במצב טוב. קירותיו מתנשאים לגובה של ארבעה מטרים, ואפשר גם לראות בצידו הדרומי את הפתח שדרכו הזינו את הכבשן בחומרי בעירה.
הסיד היה אמצעי חיוני לתושבים שחיו במקומות חסרי מעיינות והסתמכו על בורות מים. הוא שימש לאטימת דופנות הבורות ובלעדיו היו מי הבור מחלחלים החוצה ממנו ואובדים. לסיד היו גם שימושים נוספים – יצירת מלט, עיבוד עורות וחיטוי.
כבשני סיד אפשר ליצור במקומות שבהם יש גיר וחומר בעירה. תחילה חוצבים בור עגול, מדפנים את דופנותיו באבנים ובונים מעליו כיפת אבן. בדופן המבנה משאירים שני פתחים – אחד להכנסת חומר בעירה ושני לחדירת אוויר. ממלאים את הבור אבני גיר, מכניסים חומר בעירה ומדליקים. הבעירה נמשכת כמה ימים, תלוי בגודל הבור, עד שכיפת הבור מאדימה. התוצר שמתקבל הוא סיד שרוף. כאשר רוצים להשתמש בסיד, מניחים אותו בבריכת מים לכמה ימים עד שנוצרת עיסה של סיד כבוי, מוכן לעבודה. בספר ישעיהו מובא פסוק המתאר היטב את יצירת הסיד: "והיו עמים, מִשְֹרפות שיד, קוצים כסוחים, באש יִצַּתּוּ" (ישעיהו לג, יב). 

מערת אלעזר המודעי ויעקב איש כפר נבוריה

מרחבת החניה של בית כנסת נבוריה יורדת דרך עפר המגיעה לאחר כ-150 מ' למבנה צנוע המכסה על מערה חצובה. זוהי המערה שעל פי המסורת קבורים בה אלעזר המודעי ויעקב איש כפר נבוריה.
רבי אלעזר המודעי היה תנא שחי בימי מרד בר כוכבא (מאה 2 לספירה) במקום שנקרא הר המודעי, ליד ירושלים. במשנה נותרה אִמרה אחת שלו: "המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה – אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" (אבות ג:יא).
שמו של אלעזר המודעי מופיע פעמים רבות באגדה כבן פלוגתא של רבי יהושע בן חנניה. האגדה מספרת שהיה דודו של בר כוכבא וכל זמן שלבש שק ואפר והתפלל לאלוהים, לא עלה בידי הרומאים לכבוש את ביתר. כותי שהתגנב לעיר עשה עצמו לוחש לאלעזר, וכשנחקר אותו אדם העליל על אלעזר שהוא רוצה להסגיר את העיר. בעט בר כוכבא באלעזר והרגו, ומיד נכבשה ביתר. 
האמורא רבי יעקב איש כפר נבוריא חי כנראה בסוף המאה ה-3 ובראשית המאה ה-4 לספירה. הוא נחשד במינוּת, כלומר, בנטייה לכת היהודים הנוצרים. הוא דרש בערים מעורבות של נוכרים ויהודים כגון צור וקיסריה ואמר שדגים טעונים שחיטה ושמותר למול בן של אב יהודי ואם נוכרייה בשבת. רבו, חגי, ביקש להלקותו על דרשותיו אלה.
הנה, זכינו לסיים טיול בדברי תורה...

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: 
נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 17.7.18
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש