שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
דרך הבשור - הקטע הצפוני

דרך הבשור - הקטע הצפוני

טיול לכל המשפחה במערב הנגב

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
הניקוד של המסלול הזה הוא5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הנגב המערבי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
13 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים מישור חוף הנגב (גיליון מס' 13)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות

נחל בשור לא מפסיק להתחדש. לשני קטע דרך שכבר קיימים נוסף קטע דרך צפוני. קצהו האחד נמצא ליד קיבוץ רעים וקצהו הצפוני מתחבר ליער בארי. דרך הנוף החדשה, שאורכה כ-13.5 ק"מ, חושפת נופים ואתרים נוספים ליד הנחל ובהם תצפית על תל גמה, מקום המפגש של נחל גרר עם נחל בשור ואתרים הקשורים בקרבות שהתחוללו כאן במלחמת העולם הראשונה. 
הדרך החדשה היא יצירה של מנהלת הבשור ושותפים בהקמתה רשות ניקוז שקמה-בשור, קרן קימת לישראל, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית אשכול והמשרד לאיכות הסביבה. הדרך כבושה היטב, עבירה לרכב פרטי ואתריה המרכזיים משולטים.
כדאי לדעת: קטע קצר מהדרך, מדרום ליער בארי, חשוף אזור אל-בורייג' שברצועת עזה.
 
+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה ומידע כללי

מכיוון רעים: כביש 232, כ-100 מ' מדרום לצומת גמה (מפגש כביש 234).
כניסה צפונית: מיער בארי. מכביש הגישה לקיבוץ בארי נוסעים מערבה, חולפים על פני מגדל התצפית של קק"ל, וכ-900 מ' אחריו פונים ימינה ומגיעים לאחר כקילומטר נוסף לקצה הצפוני של הדרך.
מחניון רעים: הכניסה לבאים מצפון. 
הבאים מדרום ייסעו לקיבוץ רעים, יסתובבו ויבואו לכניסה מצפון. דרך כבושה באורך כ-3.5 ק"מ מגיעה לאמצע דרך הבשור הצפונית, ליד נחל גרר. כניסה לחניון רעים - כביש 232,, כ-4 ק"מ מדרום לקיבוץ בארי, בין סימני ק"מ 38­-39.
אורך מסלול הנסיעה: כ-13.5 ק"מ.
מסלול חד-כיווני.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מישור חוף הנגב (גיליון מס' 13)


כמה מילים על נחל בשור

נחל בשור מנקז את המרחב העצום שבין שדה בוקר לדרום הר חברון, המשתרע על פני כ-3,400 קמ"ר. זהו אגן הניקוז הגדול ביותר של נחל בישראל שנשפך לים התיכון, במקרה שלנו הים של עזה.  בנחל זורמים לעיתים שיטפונות אדירים, בעיקר הודות לנחל באר שבע, שיובליו באים מהר חברון ולא מעט גם בזכות נחל גרר.  
כאשר נחל בשור מגיע למערב הנגב, הוא מתחתר בין מדרונות מתונים של אדמת לס, רכסי כורכר וסלעי חוף, המעידים על הצפות ימיות שהגיעו לכאן לפרקים במשך מאות אלפי השנה האחרונות. האדמות שבכתפי הנחל  מעובדות על ידי התושבים מיישובי הסביבה, והם מוסיפים יופי משלהם לנוף. אנא, אל תפגעו בשדות ואל תקטפו מיבולי המטעים. 
רשימה זו מתארת את אתרי הנחל מדרום לצפון. 
 

מצפור תל גמה

מיד בכניסה לדרך אנו פוגשים צומת. הדרך פונה ימינה, אבל לפני כן כדאי לנסוע כ-700 מ' שמאלה ולהגיע לגדת נחל בשור, בדיוק מול תל גמה. השיטפונות של נחל בשור סחפו במשך השנים חלקים מאגפו הצפוני של התל, המתנשא עתה זקוף מעל לנחל.  
השרידים והממצאים שנחשפו בתל מעידים על התיישבות כמעט רציפה מהתקופה הכלקוליתית (4500¬-3300 לפנה"ס) עד התקופה ההלניסטית (מאה 2 לפנה"ס). המקום מזוהה עם העיר הכנענית יֻרְזָהיֻרְצָה. במפת מידבא מהתקופה הביזנטית נזכר המקום בשם אוֹֹרדה.
בתקופה הכנענית התיכונה (מאות 18¬-16 לפנה"ס) נבנו החומות האדירות שהעניקו לתל את צורתו עד ימינו. מאוחר יותר שלטו כאן המצרים, אחר כך התיישבו במקום פלשתים. האשורים הפכו את תל גמה לבסיס חשוב, שממנו יצאו למסע כיבושים במצרים (מאה 7 לפנה"ס). בתל גמה נמצאו כמויות גדולות של עצמות גמלים, עדות לכך שתל גמה היה תחנה חשובה בדרך המסחר שעברה בנחל בשור לעבר נמל עזה.
החפירות בתל נערכו בשנת 1926 בהנהגתו של הארכיאולוג הבריטי פלינדֶרס פיטרי (1853¬-1942). במשך כחצי שנה הוא העסיק כמאה פועלים, רובם ילדים ובני נוער. אגב, לילדים שולמה משכורת לפי גובהם, בתוספת מענקים להם ולכלל החופרים אם העלו ממצא חשוב.
פיטרי חשף כתריסר אסמי-תבואה גדולים וסדרה של מבני ציבור. ממצא מעניין הוא מטבע כסף נושא הכיתוב הארמי "יחיזקיו פחה", כלומר מטבע של מושל-פחווה בשם חזקיהו. בחפירות התגלו כמויות גדולות של עצמות גמלים בוגרים, אולי משום שהיישוב בתל היה תחנת הדרכים הראשונה לשיירות שיצאו מעזה למדבר, וזה היה המקום לשחוט גמלים חולים שהיה ברור כי לא יעמדו בתלאות הדרך.  
תל גמה היה המרכז השלטוני, האקרופוליס, של שעיר גדולה ששרידיה משתרעים על פני כ-150 דונם למרגלות התל. 
 
 

אלנופי הבתרונות

נשוב לנקודת המוצא ונתחיל בנסיעה בדרך. בצומת הדרכים, לאחר כחצי קילומטר, נפנה שמאלה. נלווה ערוץ קטן הנופל לנחל בשור ואחר כך ניסע לאורך גדת נחל בשור בכבודו ובעצמו. לאחר כ-2.5 ק"מ, חוסם שפך נחל גרר לבשור את דרכנו והדרך מתעקלת ימינה לאורך הגרר כדי למצוא מקום שאפשר לחצות בו את הנחל. בינתיים, ליד עצי שיטה ושיזף, נגלה ערוץ המציג נוף של בתרונות החתורים באדמת הלס. 
אדמת לס נחשבת פורייה, אך צריך לדעת כיצד לעבדה ולשמור עליה. לקרקע אורבות סכנות רבות כגון עיבוד לא מושכל, רעיית יתר, השמדת הצמחייה הטבעית ורצף של שנות בצורת. במקרים כאלה סוחף נגר הגשם את הקרקע ויוצר ערוצי סחיפה המונעים עיבוד חקלאי וגורמים לאובדן כמויות גדולות של אדמה. תופעה זו של ירידה בפוריות הקרקע מכונה "מדבור". 
בשנות ה-50 וה-60 החלה קק"ל בניסיונות לייצוב הקרקע באזור. זה בא לידי ביטוי בעיקר נטיעת יערות של מיני אקליפטוס, שהוכיחו עמידות ליובש. מאז השתכללו השיטות. בגדות נחל בשור ונחל גרר ניטעים עצי שיטה ועצי בוסתן כגון חרוב, תאנה ושיזף. 
קק"ל פיתחה מגוון אמצעים נוספים למניעת יצירה של ערוצי סחיפה ובהם בנייה של דרכי מים ותעלות המובילות מי נגר ומונעות סחיפה; בנייה של טרסות בגדות נחלים; קציר נגר באמצעות סכרונים וניצול המים הנאגרים לגידול עצים וצמחייה המשמשת למרעה.
 

נחל גרר

ניסע כחצי קילומטר ונציץ לסכר בטון המתוח לרוחבו של נחל גרר. הסכר משמש תחנה הידרומטרית שמפעיל השירות ההידרולוגי. תפקידו ליצור בנחל חתך בעל שטח ידוע. המתקן מודד את גובה מפלס המים בנחל בעת שיטפונות ואת מהירות הזרם ומנתונים אלה ניתן לחשב את ספיקת המים. התחנה שלפנינו נבנתה בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20. הספיקה המרבית שנמדדה בה היא 271 מ"ק בשנייה! בתחנה הידרומטרית סמוכה בנחל בשור נמדדה ספיקת שיא של 759 מ"ק בשנייה, כמעט פי שלושה. לשם השוואה, ספיקת מעיינות הדן עומדת על כ-8 מ"ק בשנייה.  

תצפית מפגש הנחלים

ניסע מזרחה כקילומטר ונחצה את נחל גרר לגדתו הצפונית, אל יער קק"ל. בגדה הצפונית מסתעפת ימינה (לצפון-מזרח) דרך כבושה היטב המובילה לחניון רעים. אנו נמשיך בדרך הבשור עוד כ-1.5 ק"מ למעין מרפסת תצפית הצופה אל המקום שנחל גרר נשפך בו לנחל בשור.
נחל גרר, שאורכו כ-34 ק"מ, מתחיל את דרכו ליד היישוב להבים. תחילה ערוצו צנוע, אך כאשר הנחל חודר למרחב הלס של מערב הנגב מתחתר ערוצו באדמה ויוצר מצוקים גבוהים, עד שהוא נשפך לנחל בשור, כקילומטר ממערב לכאן. מכאן אפשר לצפות במזרח בתל גמה, מתנשא מעל נחל בשור ובמערב בבתי מחנה הפליטים אל-בורייג'.  
אגן הניקוז של נחל בשור משתרע על פני כ-3,650 קמ"ר, גדול יותר מכל נחל אחר בישראל שנשפך לים התיכון. אגן הניקוז האדיר גורם לזרימות שיטפוניות, בעיקר מנחל באר שבע. חלק ממי השיטפונות נאגר במאגרי הבשור שבמעלה הנחל, והם משמשים את החקלאים בסביבה.


שביל מעבר הבשור

רחבת חניה קטנה, במרחק כ-1.2 ק"מ ממפגש הנחלים. מזמינה אתכם למסלול הליכה מעגלי קצר, שאורכו כ-600 מ'. השביל חושף מעט מעברו של נחל בשור במלחמת העולם הראשונה. תחילה נגלה באר בנויה, שונה בצורתה מבארות האנטיליה ששימשו את הבדווים בסביבה. ידוע לנו שהצבא הבריטי חפר בארות באזור הבשור ואולי זו אחת מהן. יומן מלחמה של יחידת הנדסה שפעלה באזור מספר על באר שהתגלתה יבשה לאחר שחופריה נתקלו בשכבת סלע. זה המצב בבאר שלפנינו, ואולי התכוונו כותבי היומן לבאר הזו ממש. 
השביל פונה מערבה בערוץ נחל בשור, שהתחתר כאן וחשף מתחת למעטה הלס מחשוף סלע מתצורת פלשת. סלעי תצורה זו נרבדו בים רדוד, שהציף בתקופת הפליוקן את שפלת הנגב ואת החלקים הנמוכים של שפלת יהודה (לפני 5.3¬-1.8 מיליון שנה. כשהים נסוג הוא הותיר אחריו כיסוי דק של הסלעים ששקעו ובהם קונגלומרט חופי (תלכיד חלוקי אבן), סלעי חוף, אבן חול ימית וחוואר חולי. 
קרקעית הבאר שבתחילת השביל פגעה בסלעי תצורת פלשת.  
נצעד מעט מערבה. מבט בוחן בגדות נחל בשור רואה שמישהו מיתן את תלילות הגדות והפך אותם למישורים משופעים. מי שעשה זאת היו כוחות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. באותם ימים התקדם הצבא הבריטי ממצרים (חיל המשלוח המצרי) בדרכו לכיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. בכוח הזה שירתו, בין השאר, לוחמים אוסטרלים וניו זילנדים.  בחודשים מרץ ואפריל 1917 תקפו הבריטים פעמים את עזה, אך נכשלו בכיבושה. מאז, במשך כחצי שנה, עד לכיבוש באר שבע ב-31 באוקטובר 1917, חצצו נחל בשור ונחל גרר בין שני הצבאות. המעברים המשופעים בבשור נועדו להקל על תנועת החיילים והפרשים ועל העברת ציוד ואספקה.
ויש עוד... השביל עולה שמאלה לעבר דרך הנוף שלנו. כדאי לשים לב לתעלה הרדודה שבצד הדרך. זה מה שנותר מהמסילה הקלה שהניחו הבריטים מדיר אל-בלח לאל מנדור (חורבת מדור), כ-3 ק"מ ממזרח לכאן. המסילה נועדה, בין השאר, לפינוי פצועים מאזורי הקרבות. 
 

קצה הדרך

כ-400 מ' משביל מעבר הבשור נפנה שמאלה בדרך סלולה. הדרך מגיעה ליער קק"ל, המלווה את הערוץ הרדוד של נחל שערתא. מימין לנו משתרעים מטעי אבוקדו חדשים. חיש קל נגיע לקצה הצפוני של הדרך. כאן נוכל לפנות ימינה וליהנות מהמראה המוזר של הבונקרים שבנו הבריטים במלחמת העולם השנייה ולצאת מהיער לכביש 232 ליד קיבוץ בארי. מי שרוצה להמשיך ולטייל יוכל לנסוע צפונה בכביש הבטון ולגלות אתרים נוספים ביער בארי ובהם מכרות הגופרית וחניון נח'אביר ולידו בית הביטחון ומגדל המים של בארי הישנה.  

קובצי ניווט

להורדת קובץ ניווט בפורמט GPX לחצו כאן
להורדת קובץ ניווט בפורמט KMZ לחצו כאן


קרדיטים

כתב וצילם: יעקב שקולניק
תודה למסייעים לכתיבת הכתבה ובראשם אמנון גת מקיבוץ רעים. עוד סייעו: גלית בוזגלו – רכזת קהילה ויער במערב הנגב, קק"ל; אושרה גבאי – מועצה אזורית אשכול, בועז קרצ'מר – מנהלת הבשור וליאור זהבי – רשות ניקוז ונחלים בשור.  
פורסם בתאריך 27.4.2021


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש