בחורף ובאביב תמצאו בחורש הפתוח, המאפיין את אזור המסלול, פריחה שופעת. אפשר לטייל בשביל בשני מסלולים. מסלול אחד יוצא מאתר חומה ומגדל, יורד בנחל הבאר, ממשיך מזרחה לצניר ומסתיים ליד כביש 899. אורכו של מסלול זה כ-2 ק"מ והוא דורש הקפצת רכב לסוף המסלול. אנו נציע לכם מסלול מעגלי קצר יותר, שכמובן אינו דורש הקפצת מכוניות לסוף המסלול.

שביל הצניר מסומן בסימון שבילים אדום. יערני קק"ל הכשירו את השביל בחג סוכות תשס"ג (אוקטובר 2003) בסיוע בני נוער מתנועת בני המושבים.

נוסעים מצומת שלומי מזרחה 2.2 ק"מ בכביש 899 ולפני מתחם לולים גדול ומגודר פונים שמאלה בדרך סלולה ומשובשת (בשל קו הפרדה רציף בכביש אין לפנות שמאלה, אלא להמשיך למקום הפנייה לאדמית ולשוב לדרך הפונה לשביל). אחרי כ-50 מ' עוברים מעבר מנע בקר מצויד בשער גדר (הקפידו לסגור את השער לאחר המעבר אם מצאתם אותו סגור). מימין, לפני מתחם הלולים, צומח כרם עצי זית קשישים. המשיכו בנסיעה עוד כ-250 מ' ותגלו את השביל המסומן אדום פונה ימינה (מזרחה) מהדרך. המשיכו בנסיעה עוד כ-50 מ', ואחרי עיקול הכביש שמאלה תגלו מקום נוח לחניית רכב פרטי ליד עץ חרוב בעל גזע מרשים (הדרך הסלולה נמשכת עוד כ-100 מ' ומגיעה למבנה שאיבה של חברת מקורות).

ניכנס לשביל המסומן אדום דרך מעבר בגדר המיועד להולכי רגל ונעלה בו שמאלה, על פי שילוט ההכוונה לצניר וליער חניתה, עוד לפני המפגש עם השביל המסומן ירוק, שנמשך מזרחה לנחל נמר. השביל עובר באפלולית עצי אלון מצוי, חוצה ערוץ קטן ומטפס במדרון תלול למדי, אך קצר, בלב חורש פתוח. ריבוי שיחי הקידה השעירה והיעדר ענפים בחלק התחתון של העצים מעידים שהמקום משמש מרעה לעדרי בקר.

מגמת פנינו היא המצוק הארוך והאפור שנראה מולנו. ייתכן שנגלה כאן גם את להקת שפני הסלע המתגוררת במקום.

השביל יורד בחזרה לערוץ. הלחות הרַבה יותר ששוררת בו יוצרת תנאים להתפתחות טובה יותר של עצי חורש. כאן מחכה לנו טיפוס חווייתי בין מפלי סלע. הערוץ הקטן לא זכה לשם משלו במפות הרשמיות, אך אנשי קק"ל החליטו לתקן את המעוות והעניקו לו את הכינוי "נחל אדר", על שם גבעת אדר ועין אדר שנמצאים בסביבה. הנחל יורד ברכס הסולם אל בקעת שפע ונחל בצת.

עם סיום ההעפלה אנו מוצאים את עצמנו על מדרגת סלע העוברת למרגלות מצוק סלע זקוף ובו כוכים ומערות. זה הזמן לשאוף מעט אוויר ולהתרשם מהנוף. במזרח נראים עיקולי הכביש העולה לרמת אדמית ולפארק אדמית. חדי-עין יוכלו להבחין במערת קשת המפורסמת, שנמצאת בשולי פארק אדמית. למרגלותינו נראים בתי מושב יערה ומעבר לבקעת שפע נראה מושב עבדון. מערבה יותר נראים קיבוץ מצובה ושלומי ואחריהם הים.

השביל שלנו, המסומן אדום, נמשך מערבה ומגיע אל הצניר, מצוק סלע זקוף שגובהו כ-5 מ' ואורכו כ-50 מ'. מבט בוחן יגלה שהמצוק קעור מעט. צניר, מלשון צינור, הוא מצוק קעור. צורה זאת מופיעה במקומות רבים בכרמל ובשומרון, ומדענים חלוקים בדבר אופן היווצרותה. יש הטוענים שהסלע עבר המסה כימית והתבלה בעיקר באזור החולשה שבין שתי שכבות. אחרים סוברים שהצניר נוצר מגלי הים (גידוד ימי), ועל פי גרסה שלישית ההמסה היא תוצאה של זרימת מי הנחל ששחקו את החלק התחתון של הסלע ועל כן יצרו בו קיעור.

כך או אחרת, בקצה המערבי של הצניר אנו פורשים מהשביל המסומן אדום, שנמשך היישר לפנים לעבר נחל הבאר ואתר חומה ומגדל. אנחנו נפנה שמאלה ונרד בשביל קצר אל חורשת עצי האורן ואל בריכת מקורות. ארכיאולוגים גילו באזור הזה ממצאים המעידים על התיישבות אדם במקום בתקופה הכלקוליתית (לפני כ-5,000 שנה) ובהם כלי צור, כלי בזלת וחרסים.

ממבנה השאיבה של מקורות לא נותר לנו אלא לצעוד במורד הדרך הסלולה אל המקום שבו השארנו את הרכב.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
עודכן בתאריך: 25.9.2019