לאחר כ-200 מ' נגלה חציבות בעומק של כשני מטרים. אלה הן מחצבות קדומות, שרבות כמותן נמצאו ברמת הנדיב, אלא שבמשך הזמן התכסו רובן עפר וצמחייה. המחצבות ברמת הנדיב רדודות, משום שעובי שכבת הגיר (תצורת שונה), שאת אבניה ביקשו החוצבים, אינו עולה על מטרים ספורים. כאשר החוצבים הגיעו לשכבת הסלע הרך שמתחת לשכבת הגיר הם נטשו את המחצבה ופנו לחצוב במקום אחר.
עד מהרה אנו מגיעים למבנה מקושת שנמצא משמאל לשביל. זה מה שנותר מבית החווה הגדול של משפחת חורי, שנבנה בסוף המאה ה-19. בית החווה נבנה חדרים-חדרים שהקיפו חצר פנימית. בשנים 1919¬-1923, לאחר שנרכש בידי הברון רוטשילד, התיישבו במקום שלוש קבוצות של חלוצים, אך הם נטשו אותו בשל תנאי המחיה הקשים.
סמוך לבית חורי נמצא צומת שבילים. שבילנו יורד ימינה בעקבות הסימון הכחול ושביל ישראל, אם כי מי שרוצה להתרשם מקרוב ממתחם ארכיאולוגי מרשים ימשיך מעט היישר לפנים. המתחם הענק, המשתרע על פני 4,800 מ"ר, מוקף חומה בעובי של שני מטרים, והוא מצויד בארבעה מגדלי פינה ובמגדלי ביניים. על פי הממצאים האתר היה מיושב במשך אלפי שנים, מאז תקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית.
נשוב לשביל ונרד לחורבת אום אל-עלק. תחילה נעבור לצד שרידי הקולומבריום (בלטינית: שובך יונים), שנבנה כמגדל עגול בגובה של 10-8 מ'. היונים נכנסו למגדל דרך פתחים בחלקו העליון וקיננו בגומחות פנימיות קטנות שנבנו עבורן. אחר כך נעבור בגשר מתכת אל בית המרחץ, ששימש את בעלי המקום בראשית התקופה הרומית. העמודונים הרבים שנמצאים כאן נשאו את רצפת החדר החם.
מבית המרחץ נרד לעין צור, הנובע מתוך נקבת סלע. המעיין נובע לתוך אמה מקורה בחלקה, שהובילה את המים לבריכה ריבועית לצורך השקיית הבוסתנים והשדות באזור. בנקבת עין צור, ליד פתח המוצא לאמת המים, התגלו כ-2,100 מטבעות מהתקופה הביזנטית (324–638 לספירה). ייתכן שהבריכה שימשה אז כ"באר משאלות" שבה רחצו נשים כסגולה לפריון, והן שהשליכו לתוכה את המטבעות.
ליד עין צור יש חורשה יפה של עצי דולב, מילה סורית וערבה – מקום יפה למנוחה.