שלח
או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
להרשמה >>
התנתק
התחבר
0
שביל הגולן

שביל הגולן

מחניון דליות לקשתות רחבעם

דף הבית > מסלולי טיול בצפון > כל המידע והמסלולים בשביל הגולן > שביל הגולן
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
רמת הגולן
עונה מומלצת:
אביב, חורף, סתיו
אורך בקילומטרים:
11 ק"מ
משך המסלול:
6 שעות ומעלה
רמת קושי: קשה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
 היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
מסלול זה, המתחיל בחניון הלילה המיוחד שיצרה קק"ל בחניון דליות, מוליך את המטייל לאורך 10 ק"מ משביל הגולן ומסתיים למרגלות קשתות רחבעם (אום אל-קנאטיר). שביל הגולן ממשיך דרומה, חוצה את נחל סמך ועולה לכביש 789, אך אנו נעלה אל המעיין ואל שרידי בית הכנסת הקדום והמרתק שמשוחזר בימים אלה. ויש גם מים זורמים...
+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

גישה לנקודת המוצא

חניון דליות, כ-700 מ' ממערב לצומת דליות (כביש 869, בין סימני ק"מ 16-15).

גישה לנקודת סיום

רחבת החניה של קשתות רחבעם (אום אל-קנאטיר). גישה: נוסעים בכביש הגישה לנטור ולאחר 3.3 ק"מ (כחצי ק"מ לפני היישוב) פונים שמאלה ונוסעים בדרך הסלולה כ-3 ק"מ עד לרחבת החניה של אתר קשתות רחבעם (אום אל-קנאטיר). ברחבה יש שולחנות פיקניק ושירותים כימיים. 

מזרעת קונייטרה וברז מים
שביל הגולן יוצא מחניון דליות דרומה דרך הכניסה לחניון, חוצה (זהירות!) את כביש 869 ועובר לאחר כמה מאות מטרים ליד עיי החורבות של מזרעת קונייטרה. ההיסטוריה של היישוב הזה קשורה לנפילתה של גמלא, עיר שהייתה בירתם של 23 כפרים לפחות. מסקר שערך הארכיאולוג חיים בן דוד, עולה שבשנת 100 לספה"נ בקירוב נוסד במזרעת קונייטרה יישוב שתפס את החלל שהשאירה גמלא. יחד עם יישוב זה נוסדו עוד שלושה יישובים בסביבתה הקרובה של גמלא: דיר קרוח – סמוך מאוד לגמלא; ג'ורניה – בתוואי הדרך הרומית ששביל הגולן חוצה בקטע זה, כשלושה ק"מ מצפון לתל א-סאקי; ווחשרה - כ-2.5 ק"מ מצפון-מערב לגמלא.
כ-100 מ' מדרום לחורבות אנו פוגשים דרך עפר. שביל הגולן ממשיך היישר לפנים, אך מי שמבקש למלא את כליו מים, יוכל לצעוד 300 מ' מזרחה ולהגיע למתקן של "מקורות" הסמוך לכביש 808 ובו ברז מים לשירות המטיילים.

שרידי דרך רומית
אנו ממשיכים דרומה עוד כ-1.5 ק"מ ומגיעים לדרך עפר נוספת, המנצלת תוואי קדום של דרך רומית. במקורה הייתה הדרך מרוצפת אבן ושוליה בנויים מאבנים גדולות ובולטות יותר. הדרך עלתה מכיוון שדות המושב רמות אל רסם בלוט, כחצי ק"מ מערבה מאיתנו. דרך זו חופפת בחלקה נתיב מתקופת הברזל, שהוביל לחנות אורחה (ג'וחדר) ומשם לדמשק. נראה כי בתקופה הרומית זו הייתה דרך ראשית שחיברה את ארץ ישראל עם סוריה.

רסם בלוט
הדרך הרומית ושביל הגולן חוצים את חורבת רסם בלוט. פירוש המילה הערבית "רסם" הוא סימני יישוב חרב, "רושם". הערבים מכנים את אלון התבור בשם "בלוט" (באזורים מסוימים השם בלוט מוצמד למינים אחרים של אלונים). הגיאוגרף הערבי הירושלמי אל-מוקדסי ביקר בגולן במאה העשירית והוא מספר על אנשים שהתפרנסו מבלוטים. על פי תיאורו, אנשי הגולן אספו את בלוטי אלון התבור, השרו אותם במים, ולאחר ייבוש וטחינה ערבבו את "קמח הבלוטים" עם קמח של שעורת התבור הנפוצה בגולן ואפו משניהם לחם. 

מאגר סמך (רוויה)
סמוך לרסם בלוט אנו מגיעים לקצה הצפוני של סוללת מאגר רוויה (סמך), שהוקם בשנת 1984. פוטנציאל האיגום של המאגר הענק עומד על 4.5 מיליון מ"ק. שביל הגולן עובר 700 מ' בראש סכר המאגר ויורד לערוץ הנחל. בפברואר ובתחילת מארס מתכסים המשטחים שממערב למאגר במרבד מרהיב של כלניות בצבעי אדום וסגול.

נחל סמך
אנו באגן הניקוז של נחל סמך, נחל באורך של כ-20 ק"מ, הארוך בנחלי דרום הגולן. ראשיתו במעיינות שליד הכפר שעבנייה, ממזרח לגלגל רפאים. בחלקו העילי הוא נקרא בעבר אל-מוואקר וממקום מפגשו עם נחל אל-על עד הכנרת – ואדי סמך (נחל הדגים). ייתכן שהסיבה לכך היא שאזורי הדיג של שפך הנחל, ליד כורסי, הם מהטובים בכנרת.
אנו עוברים ליד שקע המתמלא בחורף מים, כפי שמעידים עצי האשל הצומחים במקום. מצפון לשקע מתרומם מצוק קטן ובו צומחים עצי תאנה המלמדים משהו על אופי בית הגידול שהם מעדיפים לצמוח בו.
לאט לאט ערוץ הנחל מתחיל להתעמק משמאל לנו, עד שלפתע הוא יוצר "ברך" ומתעקל שמאלה.
בברך הנחל מזדקר פקק בזלת גדול ויפה שגובהו כ-20 מ'. חזיתו יוצרת מצוק המחורץ בעמודים מצולעים. הגיאולוגים טוענים שהמצוק הוא שריד להר געש שנסחף והותיר אחריו את הבזלת הקרושה שבצינור ההזנה שלו.
עתה השביל יורד לערוץ הנחל הזורם. חוצים "מנהרת" קנים ומגיעים לגשר גדול בנוי אבני בזלת. זהו "הגשר הסורי". שימו לב לעצי הדולב הצומחים בערוץ.

הגשר הסורי ותוואי תעלת ההטיה
גשר בזלת מקושת משרת דרך עפר החוצה את נחל סמך. צל הגשר והמים הזורמים מתחתיו יוצרים מקום נהדר להפסקה. הסורים בנו את הגשר כשעסקו בכריית תעלה שנועדה להטות את מי הבניאס והחצבאני לגולן ומשם לירמוך. כוונתם הייתה לגרוע את מי הנחלים האלה מהמוביל הארצי של ישראל, והעבודות החלו בשנת 1964 על פי החלטת הליגה הערבית ובסיוע כספי של מדינות הליגה. ישראל התנגדה נחרצות לכריית התעלה, שהייתה אחת העילות לפרוץ מלחמת ששת הימים. לו הוציאו הסורים את תוכניתם לפועל, היו גורעים כשני שלישים ממי מקורות הירדן.
שביל הגולן מעפיל בדרך דרומה. שימו לב לעץ תאנה הצומח מהמצוק שמשמאל לדרך, כ-1.5 ק"מ מהגשר. העץ מנצל מעיין מטפטף.
עוד כחצי ק"מ ואנו מגיעים אל קצה קטע זה של שביל הגולן, כפי שמעיד השלט המוצב כאן. אנו נעלה עתה שמאלה בדרך מסומנת שחור, הפוגשת לאחר כ-200 מ' שביל מסומן כחול. כאן, במצוק הסלע שממול, נובע עין הקשתות.

עין הקשתות (אום אל-קנאטיר)
שם המעיין, שהוא תרגום שמו הערבי (אום אל-קנאטיר), מדבר בעד עצמו. מי המעיין זורמים אל שקתות שנבנו בצל שלוש קשתות אבן מפוארות, שעל פי סגנון בנייתן נבנו בתקופה הרומית. כיום נותרה קשת אחת בשלמותה וחלק מקשת שנייה. מבנה מונומנטלי כזה מתאים לעיר גדולה ועשירה ולא לכפר הקטן ששכן כאן, שאפילו שמו האמיתי נעלם מאיתנו. עד כה לא נמצא הסבר משכנע לעניין. יש הסוברים שהמקום שימש מפעל להלבנת בגדי פשתן, שהיה כנראה ענף הפרנסה העיקרי של תושבי הכפר. בגדי פשתן נחשבו בימי קדם לאיכותיים ויקרים מאוד, אך המגרעת שלהם הייתה הגוון הצהבהב שניחנו בו. מי שלבש בגדי פשתן לבנים, היה לו במה להתגאות. ייתכן שלתושבי הכפר היה ידע ייחודי בהלבנת פשתן שהעשיר אותם מאוד.
ייתכן גם שהמעיין השופע, הנמצא מול הנוף המדהים של נחל סמך והכנרת, היה מקום פולחן לפגאנים, הסוגדים לכוחות הטבע. מבנה קשתות נוסף בסגנון דומה התגלה בדיר עזיז, סמוך למושב כנף.
המקום נקרא כיום קשתות רחבעם, על שמו של רחבעם זאבי ("גנדי"), שביקר במקום כשר התיירות בשנת 2001, כמה ימים לפני שנרצח בידי מחבלים. שביל סלול ולצדו עצים וספסלים מוליך אל בית הכנסת הקדום של היישוב היהודי שהתקיים כאן בימי המשנה והתלמוד.

בית הכנסת
בזכות מיקומו הנידח של האתר, נותרו בשטח רוב האבנים שמהן נבנה בית הכנסת כגל הריסות גדול. כבר בשלהי המאה ה-19 זוהה גל האבנים הזה כשרידי בית כנסת קדום. בשנת 1905 חפרו במקום היינריך קוהל וקרל וטצינגר והוציאו מתחת ידם תכנית של בית הכנסת. בשנת 2003 החל פרויקט החפירה ושחזור בית הכנסת בניהולו של יהושע דריי ("ישו") והארכיאולוגים אילנה גונן וחיים בן דוד.
בית הכנסת מוקף גדר אבל בהחלט אפשר להתרשם ממנו מבחוץ. הממצאים מרהיבים: כיום אפשר לראות את חזית בית הכנסת ופתחו שלמים כמעט לגמרי וכך גם חלקים ניכרים מהקירות האחרים. שני טורי העמודים של האולם המרכזי ניצבים על עומדם.
גולת הכותרת של הממצאים היא ההיכלית – ארון קודש מפואר הצמוד לקיר החזית הדרומית של בית הכנסת, הפונה לירושלים. ההיכלית, בגובה של כ-5 מטרים, השתמרה כמעט בשלמותה. פתח הבמה עשוי כקשת הנישאת על ידי שתי אוֹמנות (עמודים מרכזיים) מעוטרות. בצד כל אומנה ניצב עמוד נושא כותרת מעוטרת בעיטורים גיאומטריים ובנשר. גרם מדרגות מאבן עולה לבמה, שמשקופיה מעוטרים בתבליטים מרהיבים המתארים גפן צומחת מתוך אמפורה, קשתות ועיטורים גאומטריים וכרכובים מעוטרים. בראש כל עמוד נמצא תבליט המתאר מנורה. כן התגלו עיטורים המתארים סמלים יהודיים כגון מחתה, שופר וארבעת המינים.
התיארוך המשוער של בית הכנסת הוא התקופה הביזנטית. המבנה נחרב ככל הנראה בעקבות רעידת אדמה או כשל הנדסי כלשהו. במתחם נמצאו גם שרידי בתים מהכפר היהודי שננטש.
מבית הכנסת עולה שביל מדרגות לרחבת החניה של האתר. אפשר להגיע לרחבה גם בדרך סלולה.

קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: נטע לזרוביץ'
פורסם בתאריך: 16.12.2015
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> למסלולי טיול נוספים בשביל הגולן >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.


מסלולים נוספים בצפון:
תצפית אמיר מיטל
טיול בפארק אדמית
הבריכה במעיין
אל העין אשר ביזרעאל
מקבץ רקפות בפריחה
פריחת רקפות ברמת מנשה
תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש