השביל עובר בין עצי חורש ועצי בוסתן, בעיקר עצי תות, תאנה וזית. חדי העין יבחינו גם בעצי מיש דרומי, הניכרים בעליהם המשוננים והבלתי סימטריים ובפירותיהם הכדוריים. מיש דרומי, עץ נוי בארצנו, זקוק לסביבה לחה ונראה כי הוא ניטע על ידי תושבי הכפר עין ע'זאל (בערבית – עין איילה), ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. המיש ידוע בפולקלור הערבי בסגולתו לגרש שדים ורוחות. מי שרוצה להימנע ממפגש עם מזיקים אלה, מוטב שיצטייד בכפיס מן העץ הזה.
לא עברנו אלא כ-100 מ' והנה בריכת עין איילה לפנינו. עד סתיו 2004 לא היה המעיין אלא שלולית בוץ מרופשת. באותה שנה יזמה קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות ומושב עופר, את טיפוחו של המקום. בסיוע נוער מתנדב מתנועת בני המושבים נבנתה בריכת אבן קטנה האוספת את מי המעיין ויוצרת פינת חמד בצל עצי חורש. ספסל עץ קטן בצל עצי חרוב משלים את תמונת המקום.
הבריכה שימשה להשקיית עצי הבוסתן שהיה כאן בעבר. באמצע יולי 2015 עוד שפע המעיין מים, והבריכה אף עלתה על גדותיה מדי פעם.