+ הצג את כל המידע
יער מבוא חמה
שביל הגולן נפרד מכביש 98 ונכנס ליער מבוא חמה המשתרע על פני 1,250 דונם. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1973 ויש בו מגוון רחב של עצים, ובהם איקליפטוס המקור ואיקליפטוס הצווארון (טורקוואטה, המתבלט בפרחים אדומים וגדולים). נפוץ מאוד גם העץ המחטני טטרקליניס מפריק, עץ מחטני קטן יחסית, דומה לברוש, שמוצאו מצפון אפריקה. כן ניטעו ברוש אריזוני, מיני אורן ועצי חורש טבעי כגון אלון התבור, אלה אטלנטית וחרוב מצוי.
אחרי כ-150 מ' מסתעפת דרך שמאלה הפונה למצפור נגב כנרות (ולאתר מוצב תותחי נברון), מרחק כחצי קילומטר משם. מצדית בטון (פילבוקס) מציינת את מקום המצפור, המעניק תצפית נאה על דרום הכנרת ועל הירמוך. הבריטים בנו את המצדית בשנת 1941 כדי לקדם פלישה אפשרית מצפון של כוחות הממשל הצרפתי ששלטו בסוריה ושיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית.
אנו נמשיך היישר לפנים, נצעד עוד כ-500 מ' ונגיע לחניון עין עקוב.
עין עקוב (עין תואפיק)
עין עקוב, מעיין קטן הנובע בלב יער מבוא חמה, הוא אתר שפותח בסיוע ידידי קק"ל בגרמניה. קק"ל שיפצה את סביבת המעיין, שמימיו זורמים עתה בתעלות בנויות. סמוך למעיין נמצאים חניון נופש וחניון לילה שמשרתים את מטיילי שביל הגולן.
השם עין עקוב נגזר מפונדק דרכים קדום ששרידיו נמצאים כקילומטר מערבה מכאן, למרגלות הכפר הסורי הנטוש תואפיק ומוצב סורי בשם זה. שמו הערבי של הח'אן היה אל-עקבה, כלומר, ח'אן המעלה. המקום נודע גם בשם ח'אן אל-אחמר (הח'אן האדום).
הח'אן נבנה במאה ה-13 על יסודות של מבנה רומי ושירת את אנשי השיירות שעשו את דרכם בדרב אל-חווארנה ("דרך החורנים"). הדרך יצאה מחורן, ירדה בדרום הגולן דרך ח'אן אל-עקבה לכנרת, חצתה את הירדן ליד דגניה ועלתה בנחל יבנאל דרך הגליל התחתון לעכו. בתקופה העות'מנית שקקה הדרך שיירות גמלים שנשאו בעיקר את החיטה הקשה שצמחה בחורן. זן החיטה הזה מתאים לתעשיית הפסטה ועל כן ייצאו אותו לאיטליה.
מעין עקוב נרד בעקבות שביל הגולן בדרך עפר ולאחר כ-350 מ' נגיע לצומת דרכים. ימינה – המשך שביל הגולן. היישר לפנים – הכפר הסורי הנטוש תואפיק אל-פוקא (תואפיק העליונה) ולידו מוצב סורי נטוש בשם זה. לפני מלחמת ששת הימים (1967) מירר המוצב הסורי את חיי אנשי תל קציר, מסדה ושער הגולן.
דרך קצרה שפונה שמאלה מגיעה מיד למבנה בטון גדול מוקף גדר. המבנה נראה היטב מהצומת, והוא ידוע בכינויו מוצב תותחי נברון.
מוצב תותחי נברון
בונקר הבטון הענק נבנה בידי צה"ל אחרי מלחמת ששת הימים כדי להציב בו תותחי ענק שנועדו לירות דרומה, לעבר ממלכת ירדן. זה היה בימים שמחבלים יצאו מירדן לביצוע פעולות חבלה בישראל. המסילות להזזת התותחים מהבונקר לעמדת ירי עדיין נראות היטב. כדאי לשים לב לסדק מוזר בבטון, שממחיש כי התזוזה של השבר הסורי-אפריקני מתרחשת במציאות ולא רק בספרי הגיאוגרפיה. המילואימניקים ששירתו בגולן הדביקו למקום את הכינוי "מוצב תותחי נברון", על שם הסרט המפורסם שנכתב על פי ספרו של אליסטר מקלין. צה"ל אטם את המבנה ועתה אין אפשרות לבקר בו.
שמורת סוסיתא
נמשיך בשביל הגולן. נעבור כמעט 2 ק"מ ונפגוש שוב את כביש 98. שביל הגולן פונה שמאלה וממשיך לאורך מצוקי און הניצבים בראש המדרון התלול של הגולן. מקץ 600 מ' נפגוש פילבוקס נוסף המשקיף על הנוף הנהדר של הכנרת והרי הגליל. גם הפילבוקס הזה שייך למערך ההגנה של הבריטים שנזכר קודם לכן.
נמשיך בצעידה. מימין – יער שנטעה קק"ל. משמאל, בראש המצוק, צומחים בדלילות עצי אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים. זהו הקצה העליון של שמורת סוסיתא, המשמרת את עולם הטבע של מדרון הגולן.
הר נמרון ומצוקי און
הר נמרון שוכן 1.2 ק"מ מצפון לפילבוקס. ההר אמנם אינו בולט במיוחד מקו מצוקי און, אך בכל זאת הוא מציין את המקום הגבוה ביותר במצוק – 359 מ' מעל פני הים ו-560 מ' מעל לכנרת. נתונים אלה מבטיחים נוף מרהיב. הפסגה השטוחה של ההר משמשת בסיס יציאה טוב לחובבי מצנחי הרחיפה, שהפכו את המקום לאתר ההמראה שלהם.
קיבוץ מבוא חמה
שביל הגולן ממשיך צפונה ונתקל בגדר בית העלמין של קיבוץ מבוא חמה. כאן יש לפנות ימינה ולחתוך לכביש 98. השביל מלווה את הכביש כחצי קילומטר ומסיים את קטע 15 סמוך לשער הקיבוץ.
מבוא חמה, היישוב הדרומי ביותר בגולן, נוסד על חורבותיו של המוצב הסורי עמרת עז א-דין. ממוצב זה נהגו הסורים להפגיז את הקיבוצים האון ועין גב שלמרגלותיו. בינואר 1968 התאספו שמונה חברי קיבוצים בעמק הירדן והחליטו להתיישב במקומו של המוצב. בספטמבר הם עלו על הקרקע. מאוחר יותר הצטרפו ליישוב גרעיני נוער נוספים מהארץ, מאוסטרליה ומאנגליה. המשק החקלאי של הקיבוץ כולל פלחה, כותנה, לול פיטום, בקר לבשר, בריכות דגים ושרימפס, מטעים סובטרופיים, תיירות באתר חמת גדר ומפעלי פלסטיק ואלקטרוניקה.
קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: סטודיו נטע לזרוביץ, מדריך שביל הגולן
פורסם בתאריך: 2.9.2015