אנדרטת ההנצחה והזיכרון ליוצאי לוב

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 2 ק"מ
  • מרכז שפלת יהודה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
השביל הנגיש לאנדרטת יהודי לוב. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

אנדרטת ההנצחה והזיכרון החדשה, השוכנת בפינה יפה ביער בן שמן ליד תל חדיד, עושה צדק היסטורי עם יהודי לוב ומנציחה את חלליה שנספו במלחמת העולם השנייה ובמערכות ישראל. היכרות עם יהודי לוב תהיה שלמה רק לאחר ביקור בבית מורשת יהדות לוב, מוזיאון עשיר המציג את תולדות אחת הגָלויות הקדומות ביותר של העם היהודי.

איך מגיעים?

ממחלף בן שמן נוסעים לכיוון מודיעין ופונים ימינה בכניסה למצפה בדרך היער הראשית ליער בן שמן (כביש 443, בין סימני ק"מ 7-6). כ-100 מ' מהכביש פונים ימינה בדרך סלולה הפונה צפונה ועוברת מתחת לכביש 443 ואחרי כ-100 מ' נוספים פונים שמאלה ומגיעים לחניון קק"ל לזכרה של אנה נחום. בצד החניון פונים ימינה בדרך עפר טובה, המובילה לאחר כ-400 מ' לחניון יהודי לוב ולידו האנדרטה. הבאים מהצפון ומכביש 6 יכולים להגיע גם מכביש שוהם (כביש 444), לפנות שמאלה באנדרטה של חיל התחזוקה ולהמשיך לתל חדיד ולאנדרטה. בצד האנדרטה יש שולחן פיקניק וחניה נגישים.

האנדרטה והחניון

אנדרטת ההנצחה והזיכרון היא מכלול של אלמנטים השוכנים ביער יהודי לוב, מהחלקות היפות של יער בן שמן. היער ניטע בתרומתם של ידידי קק"ל יהודי לוב באיטליה, הקשורים קשר אמיץ ליהודי לוב בישראל.

עמוד אבן גיר מכריז על חלקת היער הנטועה אורנים, ועל השלט מצוינים שמות התורמים ולצדם סמל קק"ל וסמל מורשת יהודי לוב. עמדת "מסבירן" מספרת את קורות יהודי לוב ולידה שילוט הסבר בעברית, באנגלית, באיטלקית ובערבית לובית, וגם שתי אבנים גדולות שעליהן יש כיתוב בעברית, באנגלית ובאיטלקית. משני צדי האנדרטה שביל קצר סלול ונגיש מתגבר על המדרון המתון בשני עיקולים, ולצדם שולחנות פיקניק ועמדות מנגל נגישים גם הם.

האנדרטה עצמה, יצירתו של האמן דניאל קיש, שוכנת בקרחת יער קטנטנה. היא עשויה שישה עמודי אבן גיר בגבהים שונים, שיוצרים יחד צורת מגן דוד. מגן דוד, הסמל הציוני האולטימטיבי, נועד להדגיש את הרוח שהחלה לפעם בלב יהודי לוב מאז ראשית הציונות. האתר מנציח לא רק את הנספים בשואה מקרב יהודי לוב, אלא גם את הנופלים בפרעות בלוב בשנים 1945, 1948, 1967 ואת חללי מערכות ישראל.

הקמת האנדרטה הושלמה לפני מעט יותר משנה, אך כבר נועד לה תפקיד רשמי. זה המקום שבו ייערכו טקסי ההנצחה וההצדעה לחללי קהילת יהודי לוב. הטקס נערך בדרך כלל ברוב עם בין יום העצמאות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. לצד המשפחות השכולות יוצאות לוב ודור ההמשך, משתתפים בו גם לוחמי יחידת סיירת הצנחנים, המאומצת על ידי ארגון יוצאי לוב. קק"ל והמועצה האזורית חבל מודיעין מסייעות בקיום הטקס.

האתר הוא מקום יפה לפיקניק בחיק הטבע ובסיס יציאה מצוין לטיול לתל חדיד הסמוך ולעץ השיזף הגדול, שאליו מגיעים מהחניון לזכר אנה נחום.

בית מורשת יהדות לוב

התצוגה העשירה בבית המורשת של יהדות לוב היא אתר ביקור חובה למי שרוצה להבין מה עומד מאחורי האנדרטה שביער בן שמן. שתי קומות המוזיאון בבית המורשת נגישות באופן מלא, והמוזיאון זכה למעמד של חבר בארגון המוזיאונים היהודיים של אירופה.

בעמוד זו לא נוכל לתאר בפירוט את כל התצוגה, אלא רק לתארה בקווים כלליים ולציין כמה מהמוצגים שמשכו את עינינו.

מסדרון הכניסה

משמאל למסדרון נמצאים משרדי ארגון יוצאי לוב וספרייה עשירה שעומדת לרשות המתעניינים בתולדות יהודי לוב. שתי דמויות בלבוש חגיגי בן ימינו של יהודי לוב מלמדות על ההשפעה האיטלקית והעות'מנית על האזור. יש כאן קושאנים מקוריים של רכוש יהודי ועמדת הסברה המספרת על תולדות יהודי לוב.

שתי דמויות נוספות מייצגות את המלך אידריס הראשון ואת אשתו, והן מציגות את בגדיהם המקוריים. אידריס הראשון (1983-1889) הצליח להשיג ללוב עצמאות בשנת 1951 והיה לאדם היחיד בהיסטוריה של לוב כמדינה שנשא בתואר מלך. הוא החזיק בשלטון עד להפיכה של מועמר קדאפי (1969) ונמלט למצרים, שם חי עד מותו. אידריס הראשון שמר על יחסים טובים עם יהודי לוב, וכאות ידידות העניק את הבגדים המוצגים במוזיאון לידידו רפאלו פלח קיש ז"ל, וזה תרם אותם למוזיאון.

האולם המרכזי

על הקיר משמאל לכניסה מוצגת מפה ועליה הסברים על תולדות יהודי לוב, שנחשבת לאחת הגָלויות הקדומות בהיסטוריה היהודית. במרכז האולם מוצבת כרכרה ססגונית ששימשה כ"מונית" בערי לוב בתקופת השלטון המרכזי. לפני שניגשים לבחון אותה כדאי לשים לב לפינת קק"ל והציונות משנת 1901 שנמצאת מימין לכניסה. קופסאות כחולות, פנקסי תרומות לקק"ל, עיתונות בשפה העברית ותצלום של מצעד בני נוער למען קק"ל.

מרגשת במיוחד מפה רקומה ועליה השיר "דונם פה ודונם שם" שכל ילד בלוב למד בבית הספר. בין מאות התמונות המעניינות המוצגות במוזיאון צד את עינינו תצלום של משלחת הספורט של יהודי לוב למכביה ב-1935 ותצלום של המפגשים עם חיילים ארצישראליים שלחמו במסגרת הצבא הבריטי בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.

סמוך למקום שבו מוצג שולחן בית ספר, מוביל פרוזדור לחדר קטן המוקדש לפועלם של יהודי לוב בהתיישבות. עולי לוב ייסדו 18 מושבים ברחבי הארץ על הקו הירוק מעלמה שבצפון ועד שובה שבדרום. בין התצלומים המתארים את אותם ימים ראשונים יש תצלום מרגש של הבית בטריפולי שבו נאספו יהודי לוב כדי להאזין להכרזת העצמאות. בבית הזה, המעוטר בדגל ישראל ובקופסת קק"ל, רוכזו כל יהודי לוב לפני עלייתם לארץ, והדגל המקופל בארון הוא הדגל שהתנוסס על אותו בית.

מחדר ההתיישבות שבים לאולם המרכזי, לתצוגה מרשימה של תצלומי מנהיגי הקהילה בלוב וספרי תורה ישנים. העתיק שבהם, מאזור "יהודי המערות" בגריאן, שנכתב לפני כ-700 שנה, הובא לארץ יחד עם היהודים שגרו באותן במערות ועלו ויישבו את מושב פורת ליד טול כרם בשרון.

חדר ההנצחה

בחדר ההנצחה מונצחים הנספים בשואה מקרב יהודי לוב ומוצג בו דגם של מחנה הריכוז ג'אדו.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו יהודי לוב בשני ריכוזים עיקריים: אזור קירנאיקה במזרח המדינה ואזור טריפולי במערבה. במהלך המלחמה כבשו הבריטים את קירנאיקה, אך האיטלקים והגרמנים כבשו אותו מחדש למגינת לבם של היהודים. הממשל האיטלקי התייחס ליהודים בחשדנות והגלה את יהודי קירנאיקה לאזור טריפולי ואף הטיל עונש מוות על שלושה יהודים. יהודי קירנאיקה, שמנו כ-4,000 נפש, איבדו 500 נפשות וכ-2,600 מהם נשלחו למחנה הריכוז ג'אדו ולמחנות נוספים.

מחנה הריכוז ג'אדו שכן כ-235 ק"מ מדרום לטריפולי. בביתניו חיו היהודים בצפיפות, בתנאי תברואה נוראים וברעב מתמיד. התנאים הקשים הביאו למותם של 600 איש מתוך 2,600 שוכני המחנה. גם מי שהתמזל מזלו ולא נשלח לג'אדו המשיך לסבול. הגברים בגילי 45-18 נשלחו לעבודות כפייה.

יהודים בעלי נתינות זרה נשלחו לאירופה. בין ינואר 1943 לפברואר 1944 נשלחו הגולים למחנות הריכוז ברגן-בלזן ואינסברוק-רייכנאו. יותר מ-700 מיהודי לוב נספו בשואה.

בחדר ההנצחה מונצחים גם חללים שנרצחו בפרעות שנערכו בשנים 1967-1945 ביהודי לוב, וכן חללי צה"ל מקרב יוצאי העדה. מצגת מיוחדת המוקרנת במקום מספרת את קורותיהם של החללים הללו.

קומת הקרקע

מחדר ההנצחה יורדות מדרגות לקומת הקרקע, שם מוצגת תצוגה אתנוגרפית עשירה. תמצאו כאן דגם של חדר בבית יהודי עירוני מתקופת השלטון האיטלקי ושוק המציג בעלי מלאכה בסדנאותיהם כמו אופים במאפייה, נגר, חייט וחרש נחושת. לצד דמות הסַפָּר מוצג כיסא מספרה מקורי שהובא מטריפולי.

בארונות התצוגה מוצגים כלי בית רבים, שמיכות עשויות צמר כבשים ובדים. מעניינים במיוחד הם כלי הבית העשויים אלומיניום שמקורו במטוסים שנפלו במלחמת העולם השנייה. בימינו קוראים לזה מיחזור.

חדר האמנות ואולם הכנסים

מקומת הקרקע עולים שוב לקומה העליונה דרך חדרי תצוגה המציגים יצירות של אמנים יוצאי לוב. בולט במיוחד מבחר מרגש של ציורים מעשי ידיו של הרברט פגאני – אמן בחסד עליון שמת בדמי ימיו. עוד תמצאו כאן את תקליטי הזהב של הזמר דוד ד'אור, שבחר להציגם דווקא כאן.

אל תוותרו על ביקור באולם הכנסים. קירותיו מכוסים בתצלומים מיוחדים במינם המתארים את קהילת יהודי אזור גריאן. באזור זה, השוכן כ-90 ק"מ מדרום לטריפולי, שכנו שלושה כפרים יהודיים שתושביהם התגוררו במערות. את התצלומים צילם עמוס גורדון, עיתונאי שיצא בשנת 1947 לסיור באתרי הקרבות של מלחמת העולם השנייה במצרים ובלוב. במהלך הסיור נודע לו על "יהודים הגרים במערות". הוא הצליח להגיע לגריאן ולצלם את התמונות הנדירות שמוסיפות גם הן טעם מיוחד למוזיאון.

פרטים נוספים

כתובת

רחוב משה הדדי 4 אור יהודה.

שעות פתיחה

א'-ה' 15:30-9:00. לתיאום ביקורים טל' 03-5336268/72.

דמי כניסה

קבוצות – בתשלום (כולל הדרכה). יחידים – ללא תשלום (תרומה תתקבל בעין יפה).

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
תודה למאיר כחלון, יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, על עזרתו הרבה בהכנת הכתבה.
פורסם בתאריך: 14/04/2015
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)