טיול ברכב פרטי בדרך השדות

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 20 ק"מ
  • דרום הנגב המערבי
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
הדרך. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

דרך השדות היא דרך נוף נופית-חקלאית שתרחיב את הלב לכל מי שאוהב לראות שדות עד האופק ומבקש לגלות את הנגב המערבי בפריחתו.

מישורי הלס של הנגב המערבי משתרעים מאופק ועד אופק. בעבר הרחוק חיו כאן התושבים על חסדי השמים וגידלו חקלאות בעל דלה, אם בכלל. בעידננו המודרני, בעזרתם האדיבה של הצינורות, המשאבות ומאגרי מים הקולטים מי שיטפונות ומי קולחין, הופך הנגב המערבי לאסם תבואה גדול.

דרך השדות חושפת לעיני הנוסעים בה את המהפכה החקלאית שעוברת על הנגב: שדות גזר ותפוחי אדמה לנצח, חיטה ובוטנים, פרדסי פומלות ותפוזים, חממות של ירקות העולים על שולחננו ועוד כהנה וכהנה.

לדרך יש גם קצת היסטוריה. בקו הזה עבר, פחות או יותר, הצינור שהוביל מים מנירעם אל 11 הנקודות בנגב שעלו על קרקעות קק"ל במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946). הצינור הגיע מאורים ועבר דרך האזור שבו נמצא כיום קיבוץ צאלים, וכמו דרך השדות עשה את דרכו לגבולות, מבטחים ונירים. הדרך הפכה לדרך חקלאית ראשית ולדרך ביטחונית. כדי להגביר עוד את תחושת הביטחון ואת נוחיות הנסיעה ציפתה קק"ל בשנת 2000 את הדרך באספלט ועתה היא מוכנה ומזומנה לשרת גם אותנו, המטיילים.

לפיתוח הדרך שותפים החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), משרד התיירות, המועצה האזורית אשכול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וחברת מקורות. נוסף על כך, בדרך הותרמה חלקה על ידי ידידי קק"ל מארה"ב.
יפה לטייל כאן בכל ימות השנה. בכל עונה נראה משהו אחר. הכול, כמובן, לעינינו בלבד – אין לשלוח יד אל היבולים בשדות ולקטוף תוצרת חקלאית.

איך מגיעים?

איך מגיעים?

הכניסה לדרך השדות נמצאת לפני שער קיבוץ צאלים (כביש 222).

אורך הדרך

20 ק"מ.

עבירות

הדרך עבירה לכל אורכה לרכב פרטי.

עצי אשל הפרקים

דרך השדות משתרעת לאורך כ-20 ק"מ. היא מתחילה ליד שער הכניסה לקיבוץ צאלים, כפי שמעיד שלט גדול של קק"ל ובו מפת הדרך. קיבוץ צאלים מתהדר בחמאם שמי הבריכה והג'קוזי שבו הם מים מינרליים חמים הנובעים מקידוח לעומק 500 מ'. חברי הקיבוץ שבנו את החמאם מנצלים את המים בדרכם לשדות לטובת חובבי המרחצאות. ענף התיירות בקיבוץ אף מארגן סיורים לקבוצות בדרך השדות (טל' 08-9989268).

דרכנו, המובילה פחות או יותר מערבה, מסומנת בסימון שבילים אדום. אם אתם מחפשים מקום נחמד לפיקניק, התבוננו ימינה לאחר נסיעה של 2.1 ק"מ מהיציאה. אי אפשר להחמיץ את הקבוצה הקטנה של עצי אשל הפרקים השוכנת במרחק של פחות מ-100 מ' מימין לדרך. כדי ליהנות מהעצים באמת צריך להיכנס ביניהם. הם יוצרים חלל גדול ומוצל, מעין חומה נהדרת מהבלי העולם הזה.

אירוס הנגב

נמשיך בדרך מערבה, בין פרדסי הדרים וגידולי שדות. הכול מסביב מעובד. שדות הבוטנים והגזר הכתום, תפוחי אדמה ובטטות, חיטה וחמניות – כל גידול ויבול בעונתו. גם בתקופה הביזנטית, שהייתה תקופת שגשוג בארץ ישראל, היו מרחבי הנגב מעובדים.

במרחק 2.7 ק"מ מהאשלים, מעט לפני עיקול חד בדרך, מכוון שלט קטן של קק"ל ימינה ועליו ציור של אירוס. בסוף פברואר ובמחצית הראשונה של חודש מארס פורח כאן, צמוד לדרך ממש, ריכוז נאה של פרחי אירוס הנגב.

זהו אחד הפרחים היפים בישראל. הצמח מצמיח עלים צרים וכפופים, וביניהם גבעול פריחה בגובה של כ-30 ס"מ. על הגבעול פורחים פרחים סגולים גדולים מאוד ויפים שלכל אחד מהם שישה עלי עטיף – שלושה חיצוניים וזקופים ושלושה פנימיים וכפופים. בבסיס העלים הפנימיים יש שערות כהות. הצמח מתרבה מזרעיו ומקני השורש שלו, ולכן הוא פורח בקבוצות. אירוס הנגב צומח בר בחולות מערב הנגב ובצפון חצי האי סיני ולא בשום מקום אחר בעולם.

בהמשך הדרך פורח ריכוז נוסף של אירוסים. נוכל להתעכב גם אצלם ולהמשיך אחר כך למצפה גבולות, שנמצא כחצי קילומטר מימין לדרך.

מצפה גבולות

מצפה גבולות הוא אחד משלושת המצפים שהקימה קק"ל בנגב בשנת 1943 יחד עם רביבים ובית אשל בתגובה לגזרות הקשות של הממשל הבריטי על היישוב העברי שאסר בין השאר על התיישבות יהודית ולו גם על אדמות השייכות ליהודים.

הקמת המצפים נועדה לבדוק את תגובת ממשלת המנדט וגם לבחון היתכנות של התיישבות חקלאית בנגב. בביקור במצפה מתוודעים המבקרים לשיטת הבנייה בלבני בוץ, חומר הגלם העיקרי ששימש לבניית מבני המצפה; למפעל ליטוש היהלומים שפעל במקום ולסיפורים המרתקים שהיו מנת חלקם של יושבי המצפה. במצפה מוצג גם סיפורו של קו צינור המים שהיה עורק החיים של יישובי הנגב בשנת 1948.

המצפה מציע מגוון פעילויות ובהן גם סיור מודרך בדרך השדות. יש לתאם את הביקור מראש בטל' של תיירות גבולות - 08-9987914, 054-7919000.

אפשר לסיים את הסיור בגבולות. אנו נשוב לדרך השדות ונמשיך בנסיעה מערבה. במרחק כ-4.1 ק"מ מהצומת של מצפה גבולות צומח משמאל לדרך עץ שיטה סלילנית קטן, יוצא דופן בנוף השדות. עוד 3.1 ק"מ ואנו בצומת.

מצפון לצומת, בין המנהרות הרבות של החממות, מציץ גג של מבנה ישן ובו שתי מרפסות פינתיות עגולות, כשתי אוזניים של יצור דמיוני. כדי להגיע אליו נפנה ימינה בצומת, ניסע כ-300 מ', נחנה ונצעד ימינה אל המבנה המרוחק כ-400 מ' מהכביש. זהו בית הביטחון העזוב המציין את מקומה של מבטחים הישנה. ייתכן שתצטרכו לשוטט מעט בין החממות כדי לגלות את המבנה שנעלם ומופיע חליפות, אף על פי שהוא גבוה יותר מהחממות שמסביבו.

בית הביטחון מבטחים

ב-7 בפברואר 1947 עלה על הקרקע במקום הזה קיבוץ מבטחים, בן לתנועת "העובד הציוני". הקיבוץ המבודד החזיק מעמד במשך כל מלחמת העצמאות, ובאחד הימים אף נאלץ לעמוד גם מול הצבא הבריטי.

ב-22 באפריל 1948 התייצב כוח צבאי בריטי מול הקיבוץ ודרש לקבל לידיו משאית ערבית שנחטפה על מטענה. חברי הקיבוץ סירבו לפתוח את שערי הקיבוץ ובתגובה פתח הצבא הבריטי בירי טנקים אל הקיבוץ. שישה פגזים פגעו בבית הביטחון והרגו את חבר הקיבוץ חיים פישר. לפנות ערב נסוגו הבריטים ממבטחים.

לאחר המלחמה החליטו חברי הקיבוץ לפנות את המקום והצטרפו לחברי קיבוץ ניצנים, ובשנת 1950 הקימו עולים חדשים מושב בשם מבטחים, כשלושה ק"מ מצפון-מזרח לנקודה הישנה. רק בית הביטחון העזוב, מצולק מהפגזים ומהכדורים שפגעו בו, נותר כעדות אילמת לאותם ימים. הבית מציץ בביישנות מתוך ים של חממות, והגיע הזמן שיקבל את הכבוד המגיע לו.

סיום הדרך

עתה לפנינו שתי אפשרויות לסיום המסע בדרך. אפשר להמשיך היישר צפונה ולצאת לכביש 232 ליד קיבוץ ניר יצחק ואפשר גם לשוב לצומת שעזבנו ולהמשיך מערבה כ-3.5 ק"מ בעקבות סימון השבילים השחור המוביל לכביש 2200 ליד מושב פְּריגן.

מי שמעונין לסיים בחניון החורשה – חניון נופש ובו שולחנות פיקניק ומים לשתייה – ימשיך היישר לפנים 2.3 ק"מ, ובהצטלבות עם כביש 2211 ימשיך עוד חצי ק"מ ויגלה את הכניסה לחניון משמאל לכביש.

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: אביגדור אורגד, מחלקת קהילה ויער הנגב המערבי
המידע באדיבות גלית בוזגלו, רכזת קהילה ויער נגב מערבי קק"ל
פורסם בתאריך: 1/3/2015
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מס' 13 (מישור חוף הנגב)