טיול ביער החמישה: עין נקופה

איך מגיעים?

מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) יורדים במחלף חמד ובכיכר הראשונה, לפני אבו גוש, פונים ימינה בכביש 3975 העולה לקיבוץ קריית ענבים. ממשיכים ונוסעים במעלה הכביש לכביש 425 ופונים ימינה, בכיוון הר אדר.

מצפור מרסל לוריא

מצפור מרסל לוריא שוכן כ-500 מ' מהמפגש של כביש 3975 עם כביש 425, בדרך להר אדר. רחבת תצפית נוחה ומרפסת תצפית מקבלות את פני הבאים. המצפור הוא מלאכת מחשבת של הוצאת מתוק מעז. בעת בניית הכביש נוצרו במקום עודפי עפר. קק"ל ומע"צ ניצלו את העפר המיותר והפכו אותו לרחבת תצפית נגישה לנכים. המצפור נקרא על שמו של מרסל לוריא, שכיהן כנשיא קק"ל בלגיה ומימן את המבצע.

מרפסת התצפית, המצוידת בלוחות שיש המציינים את הנקודות הנצפות, צופה על אבו גוש ועל כביש 1, בואכה השכונות המערביות של ירושלים. הקסטל ותל צובה נראים היטב וכמוהם רכס עמינדב. באופק נראה גוש עציון.

נמשיך בנסיעה עוד כ-500 מ'. מיד אחרי קבוצת עמודי ההנצחה של קק"ל נכנסת דרך עפר ימינה ליער החמישה. נחנה בחניון הקטן והאינטימי שנמצא בכניסה ליער ונצא לסיור רגלי קצר. זהו חניון משהד, המנציח את יהודי משהד שבאירן.

המצפור כולו נגיש לאנשים עם מוגבלויות בתנועה.

אל עין נקופה

גוש זה של יער החמישה מכונה יער הסתדרות המורים. לפני החניון מתחילה את דרכה דרך עפר מסומנת אדום. הדרך מתאימה לרכב 4X4 ולרוכבים באופני הרים. אין כאן אתגרים טכניים לרכיבה, אך הפרשי הגובה (כ-150 מ') דורשים כושר גופני. מובן שהשביל, שאורכו בכיוון אחד כ-5 ק"מ, מתאים גם להולכי רגל.

חניוני המורים

במרחק כ-900 מ' מהכניסה, בעיקול חד של הדרך, אנו חוצים שביל מסומן שחור, היורד מהר אדר בדרכו לבית הקברות הצבאי של קריית ענבים. זהו שביל תש"ח, שיתואר בהמשך. אנחנו נמשיך במורד דרך העפר, בעקבות הסימון האדום, עוד 1.6 ק"מ כדי להגיע לצומת דרכים שבו הציבה קק"ל חניון קטן בן שני שולחנות. החניון מוקדש לזכרו של המחנך דוד אלוני, הנמנה עם מייסדי מוזאון בית התנ"ך בתל אביב. אפשר לסטות שמאלה ולצעוד או לנסוע בדרך העפר כ-800 מ' כדי להגיע למצפור הסתדרות המורים ולכיתת לימוד גדולה בחיק הטבע. עצי האורן שגדלו מסתירים חלקים מההנוף, אך עץ הארז מוסיף נוי לעצי האורן והברוש שמסביב.

נשוב לדרך העפר הראשית ונמשיך במורדה. לאחר כ-500 מ' נגלה מימין אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק, הרופא, הסופר והמחנך שניהל בית יתומים בוורשה. בית היתומים התנהל כמוסד דמוקרטי, והילדים ניהלו אותו כממלכה עצמאית עם בית נבחרים, בית משפט ועיתון. במלחמת העולם השנייה בחר יאנוש קורצ'אק ללכת עם חניכיו אל מחנה ההשמדה, אף שיכול היה להציל את חייו.

דרך העפר המסומנת אדום מתעקלת ימינה ומגיעה מיד לאנדרטאות לזכרם של המורים שנפלו במערכות ישראל ולאנדרטה לזכרם של 11 הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן (1972). לידם הציבה קק"ל עוד כיתת לימוד בחיק הטבע, כיאה ליער המוקדש לחינוך ולמחנכים.

האלון הגדול ועין נקופה

נמשיך לצעוד במורד דרך העפר האדומה. משמאלנו – יער קק"ל. מימיננו – בתה הפורחת בחורף ובאביב בשלל פרחים. צעידה נעימה בת 1.1 ק"מ תביא אותנו אל צומת דרכים שבמרכזה ניצב עץ אלון מצוי גדול למדי. אנחנו בערוץ נחל כסלון, מהנחלים הארוכים בהרי ירושלים. נעלה שמאלה בדרך עפר המלווה את הנחל, בעקבות הסימון הכחול, ונגיע לאחר כ-400 מ' אל עץ תות גדול וסביבו טרסות חקלאיות ישנות ועצי בוסתן. הבתים הנראים בראש המדרון שמימין נמצאים ביישוב מבשרת ירושלים.

עין נקופה היא פינת חמד שראוי להקדיש לה קצת זמן לבילוי. המעיין נובע בתוך מערה קטנה. מימיו דולפים בתעלה קצרה החצובה ברצפת הסלע אל בריכת אגירה קטנה (בערך 2X3 מ'). בשנים שבהן השמים ממטירים גשם כתיקונו, הבריכה מתמלאת למלוא עומקה (כ-1.5 מ'). בריכת האגירה מקורה בקמרון בנוי אבן, שחלקו התמוטט. אנו ממליצים מאוד לא לנסות את חוסנו של חלק הקמרון שנותר ולא לעמוד מתחתיו או עליו.

כרגיל במעיינות הרי ירושלים, גם מעיין זה זכה לניקוי ולטיפול (2006). השיפוץ נעשה בידי חבריהם של חללי צה"ל אורי גרוסמן וקיריל גולנשין, שהקדישו את המקום לזכרם.

לאחר בילוי במעיין נשוב לנקודת מוצא באותה הדרך שבה הגענו.

קרדיטים
 
תודה לאהרל'ה יהודאי ז"ל מקיבוץ מעלה החמישה ולגידי בשן, מנהל אזור ההר, קק"ל, על הסיוע שהעניקו בהכנת כתבה זו.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק; מלכה ברקאי וגידי בשן, ארכיון הצילומים קק"ל.
מפה: גידי בשן, קק"ל ושביל נט מפות
פורסם בתאריך: 27.8.2014
עודכן בתאריך: 23.05.23
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת סימון שבילים 9 מבואות ירושלים