להרשמה >>

התנתק

התחבר

תפריט

דף הבית

מסלולים

צפון

מרכז

דרום

הכול

טיולים מודרכים

מסלולי אופניים

כתבות מגזין

קופונים

e בשבילכם

חוגגים 115

להרשמה >>

התנתק

התחבר

טיול לבית הכנסת הקדום במעון

שתף

שיתוף דרך מייל

שיתוף דרך פייסבוק

דף הבית > מסלולי טיול בדרום > טיול לבית הכנסת הקדום במעון

+ מידע חשוב על המסלול

שמור למועדפים

דרגו מסלול זה:

צפו בטיול באתר המותאם למובייל

אזור המסלול: דרום,
הנגב הצפוני

עונה מומלצת:
כל השנה

אורך בקילומטרים:
2 ק"מ

משך המסלול:
1-2 שעות

מסלול מעגלי: כן

רמת קושי: קלה

מפת טיולים וסימון שבילים מס' 13 (מישור חוף הנגב, חבל לכיש, קטיף, בשור ואשכול)

סוג המסלול

היסטוריה ואמנות

אפשר לעבור ל:

כיצד מגיעים?
בית הכנסת במעון
הבית הלבן
מידע נוסף
קרדיטים

בית כנסת מעון והפסיפס. צילום: דודו גרינשפן, ארכיון הצילומים קק''ל

גן-פסלים סביבתיים בבית הלבן. צילום: יעקב שקולניק

פיסול סביבתי בבית הלבן. צילום: יעקב שקולניק

פסיפס בית הכנסת במעון. צילום: דודו גרינשפן, ארכיון הצילומים קק''ל

רצפת הפסיפס בבית הכנסת במעון מוגנת בסככה. צילום: יעקב שקולניק

הבית הלבן. צילום: יעקב שקולניק

גן-פסלים סביבתיים בבית הלבן. צילום: יעקב שקולניק

איננו יודעים את התאריך המדויק, אבל ברור לנו שלפני כ-1,500 שנה עמדו במקום הזה יהודי העיירה מעון וחנכו את בית הכנסת שלהם. זה לא היה יישוב של עם עצמאי, ביזנטיון הנוצרית משלה אז בארץ. ובכל זאת, יהודי מעון, כמו יהודי הארץ כולה, לא ויתרו על עצמאותם הרוחנית. כלי הביטוי החשוב ביותר לעצמאות הרוחנית היה בית הכנסת, שהותיר אחריו את רצפת הפסיפס המפוארת.

בית הכנסת התגלה בשנת 1957, במהלך סלילת כביש הגישה לקיבוץ ניר עוז. מחוסר תנאים מתאימים להצגת הפסיפס במקומו הטבעי, הסירו אותו מהאתר ושמרו אותו במחסני רשות העתיקות. לאחרונה הקדישה קרן קימת לישראל את תרומתה של סנדי גלאט לשיקום רצפת בית הכנסת ולהשבתה למקומה המקורי. סככה חדשה מגנה על האתר ועל הפסיפס, ששוקם ושומר בידי צוות השימור של רשות העתיקות במוזאון רוקפלר בירושלים. בהשבת הפסיפס למקומו השתתפה גם המועצה האזורית אשכול.

האתר פותח בסיוע ידידי קק"ל בקנדה.

בית כנסת מעון

צילום: דודו גרינשפן, ארכיון הצילומים קק''ל

+ הצג את כל המידע

כיצד מגיעים?

בית הכנסת העתיק נמצא בצד כביש צומת מעון-צומת כיסופים (כביש 2410), בין כבישי הגישה לקיבוצים ניר עוז ונירים. נוסעים מאופקים מערבה בכביש 241. בצומת מעון ממשיכים היישר לפנים עוד כ-4 ק"מ ומגלים את בית הכנסת משמאל.

בית הכנסת במעון

יישוב בשם מעון נזכר כבר בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית כאחד מיישובי הגבול בקו הביצורים הדרומי של הארץ ("לימס פלשתינה"). על פי הכתובים, במעון ישב גדוד פרשים מאיליריה שבמערב הבלקן.
בתקופה הביזנטית (מאות חמישית עד שביעית לספירה) נקרא החבל כולו על שם מעון – מנואיס. זו הייתה עיירה גדולה, שרוב תושביה נוצרים. בית הכנסת שהתגלה באתר מעיד שישבו בעיר גם יהודים.
בית הכנסת פונה לכיוון צפון-מזרח, לעבר ירושלים. הוא שוכן במרכזו של מכלול מבנים הכולל חצרות ובורות מים. חלק ממערכת איסוף המים ובורות המים, שכללו גם מקווה טהרה, שוחזר והוא מוצג מדרום לסככה. קירות בית הכנסת נבנו מלבני טין שהונחו על יסודות מאבן.
בית הכנסת ידע בתולדותיו שני שלבים. נראה כי הוא נוסד במחצית השנייה של המאה החמישית או ראשית המאה השישית לספירה. בשלב השני, אמצע המאה השישית לספירה, נפרץ הקיר הצפוני של האולם ובמקום נבנתה גומחה מעוגלת הבולטת כלפי חוץ. על רצפת הפסיפס הישנה הונחה רצפה חדשה, זו המקבלת את פנינו כיום. הפסיפס, המשתרע לאורך 7.80 מ' ולרוחב 3.70 מ', הוא אחד היפים בפסיפסי בתי הכנסת הקדומים בישראל.
רצפת הפסיפס מתארת גפן הצומחת מכד שנמצא בקצה הרצפה. שריגי הגפן יוצרים 11 שורות בנות חמישה מדליונים שבתוכם מתוארים בעלי חיים, עופות ויונקים. הסמלים היהודיים מרוכזים בצד הפסיפס הקרוב לבמה, והם כוללים מנורה בת שבעה קנים הניצבת על שלוש רגליים ומעוטרת באתרוגים. כן מתוארים שופר, לולב, עצי תמר ואריות. משני צדיו של כל עץ תמר מתואר זוג יונים.
ברצפת הפסיפס משולבת גם כתובת הקדשה בארמית. החלק העליון של הכתובת מברך את הקהילה ומנציח את שמותיהם של שלושה אנשים שהרימו תרומה לבניין בית הכנסת. וזה תרגום הכתובת: (ז)כורים לטוב כל הקהל / (שע)שו את הפסיפס הזה / ( )ד אישו ותמה ויהודה / שנתנו שלושה דינרים.
בית הכנסת חרב ונעזב בראשית התקופה הערבית (מאה שמינית לספירה). נראה כי הנטישה אינה קשורה באירועים אלימים, אלא כחלק מההידרדרות הכלכלית של הנגב, שאפיינה את התקופה הערבית.

הבית הלבן

מאתר בית הכנסת ניסע מערבה כ-300 מ' בכביש 2410 ונפנה שמאלה בדרך עפר טובה. בית בודד, הוא הבית הלבן, כבר נראה בראש גבעה קטנה. ניסע כקילומטר ונחצה בצד הבית. זהו בית אבן שהיה שייך לאחד השיח'ים הבדווים באזור וננטש במלחמת העצמאות. חיים פרי מקיבוץ ניר עוז הפך את הבית לגלריה שבה מציגים תערוכות מתחלפות. החלקה שלפני הבית היא אתר פיסול סביבתי מרשים, השוכן דרך קבע במקום.