רחבה גדולה הצופה על הסביבה ושני שלטים חדשים שקק"ל הציבה מציינים את מקומו של מצפה כרם ושל חורבת כרם הסמוכה (ח'ירבת חמאמה). השלטים מעניקים את הכבוד הראוי לפלוגה ירושלמית מיוחדת במינה שפעלה במלחמת העצמאות. כיוון שימיה של הפלוגה היו קצרים, נדחקו עלילותיה לשולי ההיסטוריה.
פלוגת יהונתן היתה הפלוגה היחידה במלחמת העצמאות שלוחמיה כולם היו בני פחות מ-18 שנה. היא הוקמה ביוזמתו של יהושע אריאלי, שהיה מפקדו הראשון של הגדנ"ע בירושלים ולימים פרופסור להיסטוריה וחתן פרס ישראל. הפלוגה העניקה תוספת משמעותית לארגון ההגנה בירושלים הנצורה, ומפקדיה, עודד חי וסגנו אלי זוהר (ליכטנשטיין), נמנו עם בוגרי קורס קצינים של ההגנה. הם שבו לעיר בשיירה שפרצה את המצור באפריל 1948.
ב-19 במאי השתתפו חיילי הפלוגה בקרבות קשים שנערכו ליד מנזר נוטרדאם, ובמהלכם סייעו לבלום פלישה של טור שריון ירדני שניסה לפרוץ לעיר המערבית. בקרב נהרג לוחם מהיחידה ורבים נפצעו, בהם מפקד המחלקה אלי זוהר. מחלקה שנייה, בפיקודו של עודד חי, עלתה להר ציון תחת אש הלגיון והחזיקה בו מעמד. פלוגה שלישית, שלוחמיה היו בעלי כושר לקוי, ביצעו תפקידי שמירה.
בתום ההפוגה הראשונה, ב-9 ביולי, החליט פיקוד המחוז לכבוש את ח'ירבת חמאמה, שבו ישב כוח ערבי. הכוח הערבי ניצל תעלות קשר שהטורקים חפרו בגבעה במלחמת העולם הראשונה, כאשר הקימו קו הגנה נגד הצבא הבריטי שעלה אל ירושלים. תעלות קשר אלה נראות במקום גם בימינו.
המשימה הוטלה על פלוגת יהונתן. הפלוגה התארגנה ב"שראפה" (כיום הר הרצל) ויצאה לקרב בחצות הליל, אך התגלתה עד מהרה בגלל דרדור אבנים. האויב פתח מיד באש, ועודד חי, מפקד הכוח, נהרג. אלי זוהר המשיך בקרב, אף שלא הכיר את השטח. הוא ונעריו אספו אבנים, התבצרו מאחוריהן במשך הלילה והתכוונו לכבוש את המקום לאור היום.
בבוקר ספגו לוחמי הפלוגה אש מהכוח הערבי במשך כמה שעות. כשהערבים כבר היו מוכנים להסתערות, הפגיז אותם זוהר בפגזי מרגמה 52 מ"מ והתמיד בכך עד שקנה המרגמה התפרק. הערבים נסוגו, וח'ירבת חמאמה נכבשה. בקרב איבדה הפלוגה שישה מלוחמיה.
מאוחר יותר השתתפה הפלוגה בקרבות נוספים על הכפר מלחה, על עין כרם ועל ארמון הנציב. במהלך הקרבות האלה ספגו חיילי הפלוגה עוד כ-16 הרוגים ופצועים רבים נוספים. הקרבות שבהם לחמו נערי פלוגת יהונתן הרחיבו את גבולה של מדינת ישראל בגזרת דרום ירושלים, אך ההרוגים והפצועים דלדלו מאוד את שורותיה. באוגוסט 1948 פורקה הפלוגה, ולוחמיה הנותרים התפזרו ביחידות צה"ל.
בגבעת כרם נותרו טרסות, שרידי שומרה, חציבות ועצי בוסתן מעטים. בסיום הביקור באתר נשוב לרכב וניסע בדרך שבה הגענו למקום. נוכל להמשיך בבילוי באחד מחניוני היער.