נקודת המוצא לטיול היא מצפה עופר – מקום שבו אפשר לפתוח את הטיול או לסיימו בפיקניק נחמד. שניים משולחנות הפיקניק נגישים. מעל לחניון מתנשא מגדל צופי האש של קק"ל, שממנו צופים בקיץ על יערות הסביבה כדי להתריע מפני שריפות (המגדל אינו פתוח למבקרים וחל איסור לעלות בו!).

ממצפור עידו כהן נרד בשביל קצר ותלול (סימון ירוק) לדרך עפר מסומנת בסימון שבילים ירוק. צועדים בדרך ימינה כמה צעדים ויורדים שמאלה בשביל שעובר בצל חורש ומגיע לאחר כ-200 מ' לגיא שבו פוגשים סימון שחור. מי שיפנה שמאלה, יגיע חיש קל לחניון אטאטורק, המשמש בסיס יציאה לרוכבי אופניים. אנחנו נפנה ימינה במעלה הגיא על פי הסימון השחור.

השביל עובר ביער מעורב של חורש ים תיכוני ויער קק"ל. הצמחים קיסוסית קוצנית וזלזלת הקנוקנות נשענים על גזעי העצים, מטפסים עליהם לגובה ומעניקים ליער מראה מיוחד. לאחר כ-250 מ' פוגשים דרך עפר ובה סימון קק"ל לרוכבי אופניים. נתעלם ממנו ונפנה בדרך העפר ימינה ומיד שמאלה. השביל הופך לדרך עפר. השיח הקטן פיגם מצוי, הפורח באביב ובראשית הקיץ בצהוב, מלווה את הדרך. ריחו החריף נחשב לדוחה בעיני רבים, אך לא מעטים בינינו דווקא אוהבים את הניחוח העז הנודף ממנו. פיגם מצוי נודע בסגולתו לגרש שדים, שכנראה נמנים עם אלה שאינם יכולים לסבול את ריחו.

דרך העפר מגיעה לצומת ופוגשת שביל מסומן אדום. ממשיכים היישר לפנים בעקבות השביל האדום, המטפס תחילה על משטחי סלע ופונה שמאלה כדי להגיע אחרי כ-500 מ' למצפור סיגי ובו שולחן ושני ספסלים סמוכים לעץ אורן גדול. המצפור, פינה שקטה ונעימה הצופה על מערבו של הכרמל עד חוף הים, מנציח את סיגי רוט ארליך (1965­-2005), צעירה רבת פעלים שהטביעה את חותמה בשיקגו ובסיאול במסגרת שליחות משרד החוץ עם משפחתה.

ליד מצפה סיגי נמצא חניון מזרחי-טפחות, חניון גדול ומטופח בצל עצי אורן.

השביל "האדום" מאגף את החניון באיגוף שמאלה. בקצה החניון נמצא שלט הכניסה לשביל הבריחה, שביל שיצרה קק"ל בשנת 2017 להנצחת פעולות ההברחה של ניצולי שואה מאירופה לישראל. נמשיך בעקבות השביל האדום. בקצה חניון מזרחי-טפחות נפנה שמאלה ונעבור בחורש יפה של הכרמל. נציגי החורש הטיפוסיים – אלון מצוי, בר זית בינוני, אלה ארצישראלית ואלת המסטיק – מארחים לנו חברה בדרך, ואליהם מצטרפים עצי היער שנטעה קק"ל.

אחרי כ-200 מ' חוצים דרך ועפר ולאחר כ-300 מ' נוספים פוגשים שביל מסומן שחור שפונה שמאלה. מי שיפנה בשביל הזה וירד לשביל מסומן ירוק, שאליו נגיע מאוחר יותר, "יחסוך" כארבעה ק"מ מהמסלול.

השביל מתפתל כך עוד כ-900 מ' ומגיע לדרך עפר שיש לחצותה ולאחר מכן לחצות בגשרון מתכת גדר מנע בקר ולהמשיך הלאה בשביל הפונה מערבה. חלק מהברושים שניטעו כאן כבר אינם בין החיים, כנראה בשל שנות הבצורת הקשות שעברו על הארץ.

לאחר כמה מאות מטרים החורש והיער נפתחים, ואנו צועדים מול הנוף הנפלא של מישור חוף הכרמל. כדאי לשים לב למפגש עם שביל מסומן כחול, שכן עלינו לפנות כאן מערבה (שמאלה) ולהעפיל לראש גבעה קטנה. במחצית הגובה של הגבעה תוכלו להציץ בשרידי כבשן סיד שנמצא מימין לשביל.

מראש הגבעה נרד אל מרגלות הכרמל כדי לפגוש שביל מסומן ירוק. רחבת החניה של שמורת נחל מערות נמצאת כ-200 מ' מימין לנו, אך אנו נמשיך שמאלה בשביל "הירוק" מכאן ועד מצפה עופר.

השביל "הירוק" פונה דרומה ועתה הוא חופף לשביל ישראל. הוא יעלה וירד מעתה במדרונות של שלוש גבעות, עד שיואיל להעפיל לבסוף לגבעה הרביעית שבראשה נמצא מצפה עופר. המדרון של הגבעה הצפונית טרשי מאוד ויש לצעוד בו בזהירות. עצי חרוב מדוכאים, כנראה מרוח הים שמכה בהם, בולטים מעט מעל שיחי אלת המסטיק והמרווה המשולשת.

במעלה הגבעה השנייה, כ-250 מ' מדרך העפר המפרידה אותה מהגבעה הצפונית, נמצא בור חצוב בסלע בעומק מטר, מן הסתם חלק מגת קדומה. כדאי לשים לב לזיז הבולט בדופן הצפונית של הבור, שנועד כנראה לתת מקום אחיזה למי שרצה לצאת ממנו. כמה צעדים הלאה משם נראים ממערב לשביל שרידיה של בריכת השקיה (3X3) שכנראה ניקזה מי גשם מן המדרון. אחריה השביל פונה בחדות שמאלה, מטפס מעט ויורד אל הגיא שלפני הגבעה השלישית. בגיא צומח כרם זיתים.

השביל מטפס אל הגבעה השלישית ומגיע למשטח סלע גדול ומשופע ובקצהו בור מים עם חוליה נאה. סמוך אליה צומחות משוכות צבר. הבור, משוכות הצבר ושרידי המבנים שנראים בהמשך הדרך הם מה שנותר מהכפר הערבי ג'בע. הכפר הזה, יחד עם עין ע'זאל (מדרום למצפה עופר) ואיג'זים, שעל מקומו שוכן מושב כרם מהר"ל, נודעו בימי מלחמת העצמאות בשם "המשולש הקטן", להבדילו מ"המשולש הגדול", שכלל את התחום שבין הערים טול כרם, שכם וג'נין.

הכפרים סירבו להיכנע גם לאחר שצה"ל כבש את האזור מסביב. תושביהם, כנראה בגיבוי כוח עירקי, תקפו את התחבורה העברית בכביש תל אביב–חיפה. ב-18 ביולי 1948 נהרגו שני נוסעים יהודים ליד ג'בע. צה"ל דרש מתושבי הכפרים להיכנע או להתפנות, אך הם סירבו. שתי מתקפות שביצע צה"ל ב-18 וב-19 ביולי נהדפו.

ב-24 ביולי יצא צה"ל למבצע לכיבוש הכפרים, שכונה "מבצע שוטר". השם נועד להציג את המתקפה כמבצע משטרתי, משום שאותם ימים היו ימי ההפוגה השנייה, והכפרים שכנו באזור שנועד על פי תוכנית החלוקה להיות בתחום מדינת ישראל. כוחות של גולני, כרמלי ואלכסנדרוני עלו על הכפרים בסיוע ארטילרי, אך נהדפו. ניסיון נוסף למחרת היום נכשל גם הוא. לאחר הפגזות בתותחים, במרגמות ובמטוסי חיל האוויר, נשברה התנגדות תושבי הכפרים, ולוחמיהם נסוגו לוואדי ערה. עם חידוש המתקפה, ב-26 ביולי, נכבשו הכפרים כמעט ללא התנגדות (אנדרטה לנופלים במבצע "שוטר" נמצאת במושב עין איילה).

השביל עולה דרומה על השלוחה ומגיע לשיח' אמיר, שסביבו שכן בית הקברות של ג'בע. המבנה נותר בשלמותו ואף זכה לשיפוץ, וכיפתו נצבעה בצבע ורוד-סגול בולט. מי שיתבונן מבחוץ בפתח מבנה התפילה יראה מימין מעין מרזב שאסף את מי הגשם מהגג והוביל אותם אל הבור שנחצב בתחתיתו.

כ-100 מ' מהקבר, במעלה השביל המסומן ירוק, אנו מגיעים לגיא עם השביל המסומן שחור, שאליו ירדנו ממצפה עופר בתחילת הטיול. כל שנותר לעשות הוא להעפיל בשביל המוכר לנו, לעבור שוב במצפור עידו כהן ולשוב לרחבת החניה של מצפה עופר, מהלך כחצי קילומטר.

הבאים בשתי מכוניות יכולים להשאיר רכב אחד ברחבת החניה של שמורת נחל מערות ולסיים שם את המסלול. טיול זה אורכו כ-4 ק"מ והוא מתאים למשפחות (ילדים מגיל 10).

מפת טיולים וסימון שבילים
מפת טיולים וסימון שבילים כרמל (גיליון מס' 4)

מסלול נוסף בסביבה:
טיול בשביל נועם בכרמל