טיול בפארק גולדה

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 2 ק"מ
  • דרום הנגב הצפוני
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
שוקת מתקופת המנדט. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

פארק גולדה, נווה מדבר ירוק, שוכן למרגלות הגבעות המלבינות של שפלת הנגב, בין צומת משאבים ורביבים. בעבר נקרא המקום ביר עסלוג', על שם הבארות שנכרו בערוץ נחל רביבים וסיפקו מקור מים קבוע לבני שבט העזאזמה.

קרן קימת לישראל, בסיוע ידידי קק"ל בארה"ב, באנגליה ובאוסטרליה, יצרה בערוץ נחל רביבים פארק רחב ידיים ובו פלג הזורם לתוך אגם מים, מדשאות וחניוני נופש. הפארק נושא את שמה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של ישראל, שהתגוררה לפרקים בקיבוץ רביבים. לאחרונה נשלמה בפארק תצוגת קבע, חלק מנתיב אנז"ק שקק"ל מפתחת בנגב.

איך מגיעים?

נוסעים מבאר שבע דרומה (כביש 40). בצומת משאבים פונים ימינה (כביש 222) ומגיעים לאחר כ-2 ק"מ לשער הפארק.

הפארק

נחל רביבים, שאורכו כ-40 ק"מ, מתחיל את דרכו ברכס חתירה שבהר הנגב, עובר ליד ירוחם, מגיע לאזור משאבי שדה ונשפך לנחל הבשור ליד חלוצה. בקטע הזה של הנחל פעלה בעבר מחצבה גדולה. יצירת פארק גולדה נועדה, בין השאר, לשקם את הנופים הפגועים של הנחל.

בנחל רביבים זורמים לעתים שיטפונות עזים. לשם הכשרת הפארק ולשמירה על גדות הנחל מפני סחיפה דיפנה קק"ל את הגדות בחלוקי אבן גדולים, הנתונים בתוך רשתות של חוטי ברזל. בשיטה זו נבנה גם סכר בערוץ הנחל, שמאחוריו נקווים מי האגם בפארק.

שימו לב, הכניסה לאגם אסורה בהחלט. נא להישמע להוראות.

הפארק משתרע על כ-540 דונם. לב הפארק הוא האגם, שאורכו המרבי כ-170 מ' ורוחבו כ-50 מ'. רוב המים באגם באים מאתר המרחצאות הסמוך נווה מדבר, לאחר שעברו סינון. האגם זוכה לתוספת של מי התהום הגבוהים שנמצאים באפיק נחל רביבים ומים שזורמים בנחל בשיטפונות החורף.

המדשאות, מתקני השעשועים לילדים ושולחנות הפיקניק נמצאים סמוך לכניסה לפארק, בגדתו הדרומית של האגם. סמוך לשער נמצא גם בית הבאר המשוקם (באר נאפ"י), שבו שוכנת תצוגת הקבע הקשורה בנתיב אנז"ק.

אתרי הפארק

מצפור טלי

מצפור טלי מתנשא בראש הגבעה שמצפון לאגם. שביל מדרגות אדני רכבת, שאורכו כ-200 מ', עולה למצפור מקצהו הצפוני-מערבי של האגם. המצפור (338 מ') מנציח את זכרה של טלי קסטנבוים, שעבדה במנהלה לפיתוח התיירות הנגב. המצפור משקיף על הפארק ועל מרחבי צפון הנגב עד רכס מחמל, המתנשא מעל מצפה רמון. קק"ל הציבה שילוט הסבר המתאר את האתרים בסביבה.
אפשר להגיע למצפור ברכב פרטי, בדרך כבושה המסתעפת מכביש 222 כ-800 מ' ממערב לשער הפארק.

באר נאפ"י ותצוגת אנז"ק

בית הבאר הניצב סמוך לשער הפארק שימש בתקופת המנדט כחנות מצרכים לחיילי הצבא הבריטי ששירתו בביר עסלוג'. NAAFI היא המקבילה של הצבא הבריטי לשק"ם (Navy, Army and Air Force Institutes). לאחר מלחמת העצמאות שימשה הבאר את השטחים המעובדים של קיבוץ משאבי שדה.

במהלך הקרבות שבין הצבא הבריטי לצבא העות'מאני (טורקי) נסוגו הטורקים מביר עסלוג' וייצבו קו חזית בין עזה לבאר שבע. בשתי מתקפות על עזה, ב-26 במארס וב-17 באפריל 1917, נכשל הצבא הבריטי. גנרל אלנבי, שהוזעק למערכה, החליט להפתיע את הטורקים ולתקוף את באר שבע מצדה המזרחי, המוגן פחות. לאחר חצי שנה של הכנות ביצעו פרשי אנז"ק (הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים) איגוף גדול מעזה לבאר שבע, במסע שנמשך ארבעה לילות.

התצוגה בבית הבאר מספרת על תפקידה של ביר עסלוג' באיגוף. לרגל התצוגה זכה בית הבאר לשיקום יסודי.
באר נאפ"י, שבה תצוגת אנז"ק, פתוחה לקבוצות בלבד לאחר תיאום מראש עם אורנית במייל ornith@kkl.org.il (ללא תשלום).

באר הפלפלון

הבאר נמצאת כ-100 מ' ממזרח לאגם. עקבו אחרי פלג המים הנשפך לאגם. מוצא המים, כ-100 מ' מהאגם, נמצא בבאר. השם הנוכחי של הבאר נגזר מעץ פלפלון הצומח סמוך לבאר. בית הבאר בנוי לבנים חומות ובתוכו מותקנת מגלשה לילדים שאינה פועלת מסיבות בטיחות.

שוקת בריטית

חובבי הנוסטלגיה יכולים להמשיך עוד מזרחה מבאר הפלפלון, בין מגוון גדול של עצים ושל שיחים שקק"ל נטעה כדי לבדוק את התאמתם לתנאי המדבר. לאחר כ-500 מ' תגיעו למבנה בטון קטן דמוי איגלו, שגובהו כמטר, מוקף שקתות בטון. זהו מתקן השקיה ששלטונות המנדט הבריטי בנו למען עדרי הצאן והגמלים של הבדואים בסביבה. הבריטים נהגו לחפור בארות מים משוכללות יחסית כדי למשוך אליהם את הבדואים ולהעמיק את שליטתם על תושבי הנגב.

חורשת ביר עסלוג'

חורשת ביר עסלוג' נמצאת מחוץ לפארק גולדה, מדרום לכביש 222. עצי האיקליפטוס הראשונים שבמקום ניטעו בידי פלוגת הנוטעים של הצבא הטורקי, בוגרי בית ספר "מקווה ישראל". עצים אלה הם שריד לחורשה גדולה הרבה יותר שצמחה כאן בימיה הטובים.

בשלהי המאה ה-19 הקים הממשל העות'מאני מרכזי מינהלי לבני שבט העזאזמה. ביר עסלוג' הפכה לכפר קטן שבו היו מסגד, טחנת קמח ויום שוק שבועי. במלחמת העולם הראשונה עברה כאן מסילת הברזל שהטורקים סללו לקדמת סיני כדי לסייע לכוחותיהם לעמוד בפני הצבא הבריטי, שיצא לכיבוש ארץ ישראל ממצרים. הבארות שבמקום סיפקו מים להנעת קטרי הקיטור. סמוך לצומת נמצאים שרידי גשר הרכבת הגדול. הבריטים פוצצו את הגשר ב-23 במאי 1917 כהכנה לכיבוש באר שבע. שרידי הגשר נמצאים סמוך לצומת משאבים. בתקופת המנדט הבריטי הוקמו בביר עסלוג' תחנה של משטרת המדבר ומחנה צבאי.

אנדרטת ביר עסלוג'

האנדרטה נמצאת בקצה המערבי של החורשה, במקום שבו ניצב בעבר מבנה המשטרה הבריטי. האנדרטה מנציחה את 34 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרבות באזור.

עם הכרזת העצמאות פלש צבא מצרים לנגב ובביר עסלוג' התבססו יחידות מתנדבים מצרים מארגון האחים המוסלמים. לקראת ההפוגה הראשונה, ב-11 ביוני 1948, יצאו לוחמי הגדוד השמיני של הפלמ"ח וחברי הקיבוצים חלוצה ורביבים למתקפה על ביר עסלוג'. בהתקפה נהרגו 4 לוחמים. חבריהם נותרו מחוץ לבניין המשטרה הבריטית, לאחר שנודע להם שהמבנה ממולכד. שני שבויים מצרים סיפרו שבבניין מצוי נשק רב. הלוחמים לא עמדו בפיתוי ונכנסו למבנה. הערבים הפעילו מוקש חשמלי ממרחק והבניין קרס. 11 לוחמים נהרגו במקום. הקרב, שבו איבד הגדוד 15 מלוחמיו, הסתיים בכיבוש ביר עסלוג'.

תפיסת ביר עסלוג' ניתקה את הכוח המצרי בבאר שבע. המצרים ניצלו את ההפוגה ותפסו משלטים בסביבה, ובחסותם בנו דרך שעקפה את ביר עסלוג' מדרום. לקראת סוף קרבות עשרת הימים וכניסת ההפוגה השנייה לתוקף ניסו המצרים לכבוש את המקום. ב-18 ביולי 1948 הם תקפו כמה פעמים בכוחות חי"ר, טנקים ומטוסים, אך נהדפו באבידות כבדות. אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב במבצע חורב ב-27 בדצמבר 1948.

קבר שיח' סאלם אל-עזאם

מצבת קבר מסוידת לבן בוהק מציינת את קברו של שיח' אל-עזאם. עארף אל-עארף, שכיהן בשנות ה-30 של המאה ה-20 כמושל נפת באר שבע, כתב על שבטי הבדואים במחוז באר שבע ובין השאר גם על שיח' אל-עזאם, שהיה מפורסם במעשי צדקה וביראת שמים. הבדואים נהרו לקברו מדי שנה בשנה וערכו כינוסים חגיגיים. בדואי שביקש לאשש את אמיתות דבריו נשבע בשמו של השיח'. סמוך אליו נמצא מבנה המיוחס לשיח' א-נבארי, שהיה מיוחס פחות.

בוסתן באר הגר

בוסתן באר הגר נמצא ממזרח לחורשה. הדרך אליו עבירה לרכב פרטי. כדי להגיע אליו יש לנסוע מזרחה לאורך שדרת עצי האשל כ-600 מ', ובקצה השדרה לפנות דרומה (ימינה), בדרך המלווה את לולי העופות. הבוסתן נמצא בצד דרך העפר, כ-300 מ' מקצה מתחם העופות. הבוסתן הוא פינת חמד שקטה, הנקראת על שם עמותת אנטואן דה סנט אקזופרי. קק"ל נטעה במקום מגוון מיני עצים ובהם תאנה, שקד, זית, שקמה, אלת הבוטנה (פיסטוק) וחרוב. עצי אשל גדולים, מימים עברו, מוסיפים גם הם נוי למקום.
קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: אורנית גינת, רכזת קהילה ויער הר הנגב והערבה
פורסם בתאריך: 12/11/2014
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל