לכבוד ט"ו בשבט תשפ"א
ט"ו בשבט הגיע ואיתו גשמי החורף ולובן פריחתם של עצי השקד, וכמו בכל שנה שואלים כולם כמה עצים ניטעו בשנה החולפת. ובעלי עניין מרחיבים ושואלים אילו מינים ניטעו והיכן ניטעו ומהם מועדי הנטיעה. ואמנם, הנטיעה היא יצירה של ממש, היא טומנת בחובה רגש חזק וטוב, הנטיעה תמיד מלווה במבט קדימה לעתיד, עם תקווה וציפייה. בנטיעה גלומה מחויבות ארוכת טווח לטיפול וטיפוח. הנטיעה מבטאת הכרה בתהליכים מתמשכים ועמוקים והיא מעניקה לנו את הפליאה מהטבע ומיופי הצמיחה.
אולם, הנטיעה, על כל חיוניותה ויופייה, איננה עבודתו היחידה של היערן, גם לא העיקרית. אנחנו, היערנים של ישראל, שוקדים כל השנה על הטיפול ביער הקיים ועל טיפוחו ומתמודדים עם שלל אתגרים שמזמן לנו הטבע, האדם ושינויי האקלים.
בימי המדינה שבדרך ובעשורים הראשונים לקיומה, התבצעו נטיעות בהיקפים מעוררי השתאות שיצרו את מפעל הייעור שאנו מכירים כיום. בשני העשורים האחרונים עיקר הפעילות היערנית מתמקדת בטיפול ביער הקיים ובחידוש יערות שהגיעו לפרקם. תורת ניהול היער שמה דגש חזק על היער כמערכת אקולוגית, מדגישה את העיקרון של התערבות מזערית ונותנת עדיפות לתהליכים טבעיים. היא מבקשת מאיתנו לפעול ביער מתוך מבט רחב ורב מימדי. תורת ניהול היער מעלה על נס את היער הרב מיני והרב גילאי ומעניקה מקום מרכזי למגוון ביולוגי כמקור לחוסן ועמידות של היער מפני פגעי מזג אויר, מזיקים ושריפות.
כמושכל ראשון, עלינו להגדיר יעוד יערני לכל תא שטח ומהי תצורת הצומח הרצויה אליה אנחנו מכוונים את היער. התהליך התכנוני הזה נעשה בתכניות יער וממשק ארוך טווח וזו משימה מרכזית שלנו בחמש השנים הקרובות. חלק חשוב בתהליך זה הוא מערך של סקרים יערניים ואקולוגיים המהווים תשתית ידע חיונית לקבלת החלטות ממשקיות. בסקרים אלה אנו מגלים עושר אקולוגי גנוז שלא הכרנו כמותו קודם והוא מפתיע רבים וטובים בקהילת הטבע והסביבה בישראל. שפע של מינים מוגנים, מינים אנדמיים בסכנת הכחדה ומינים נדירים מלוא החופן. ערכי הטבע שגילינו מכוונים את צעדנו ביער ואנו מקפידים לא לפגוע בהם ולבצע ממשק יערני שיתמוך בהמשך שגשוגם ביער ובסביבתו.
וכך גם בנטיעות. בבואנו לטעת יער חדש או לחדש יער קיים (יערות רבים זקוקים לחידוש עקב התנוונות, יובש, ופגעים אחרים וזהו אתגר מרכזי שעומד לפתחנו בעת הזו), אנו מתחילים בהסתכלות רחבה ושיטתית על השטח בשלוש רמות: ברמה הארצית – שימור ושיקום יחידות אקולוגיות בחסר מבחינת ייצוגן בשטחים מוגנים; ברמה האזורית – שימור ושיקום תצורות צומח בחסר אזורי; וברמה המקומית – שימור ושיקום מינים ובתי גידול נדירים. לאחר מכן, בהתאם לייעוד השטח, נגדיר את מטרת הנטיעה, מבין שתים עשרה מטרות שהוגדרו. לבסוף, כאשר נשב לשולחן התכנון, תתבסס תכנית הנטיעה על הניתוח המקדים ועל ההחלטות שנבעו ממנו. כל התורה היפה הזו תפורסם בקרוב במסמך שכותרתו: "חידוש והקמת יער".
התהליך התכנוני שתיארתי עשוי להיות תובעני ומייגע, אך המאמץ משתלם ומתגמל. בבואנו לטעת אנחנו מרגישים שהטבע חוגג עמנו, שאנחנו חלק מהסביבה במלוא מובן המילה ושבמעשה הנטיעה השארנו חותם בר קיימא, כזה שמעניק ערך נוסף המשתלב עם ערכים חשובים נוספים.
ט"ו בשבט הוא יום חגם של האילנות ועלינו מוטל לטפל ביער בתבונה וביעילות, לחדש יערות ולנטוע ולא פחות חשוב מכך לשמור על היערות כחלק מרכזי במארג השטחים הפתוחים בישראל.
בברכת ט"ו בשבט שמח,
ד"ר גלעד אוסטרובסקי
היערן הראשי של קק"ל