מן החניון נצא לדרך בכיוון צפון-מזרח בסינגל משובץ מדרגות סלע ומכשולים קלים, במגמת עלייה קלה, שירמוז לנו על המצפה לנו בהמשך הדרך.
מכאן נתחיל לצבור גובה על ידי טיפוס על דאבל נוח ובהמשך גם בסינגל אל מרומי ה"שלוחה" שם נתחיל להשתעשע עם הסינגל המהתל בשטח ונגיע אל התצפית הראשונה שלנו, מצפה עופר.
מגדל התצפית עצמו סגור למבקרים, אבל מרפסת התצפית הסמוכה מספקת את הסחורה בגדול ובהחלט שווה את הסטייה הקטנטנה מהשביל.
נמשיך עם הסינגל מזרחה ולאחר מכן צפונה ברכבת הרים שתאתגר את יכולותינו הטכניות כמו גם את נפח הריאות שלנו, לפני שהשביל ייצא שוב להקפה נופית של אחת משלוחות המשנה, עם הים הכחול המנצנץ מעבר למטעים והשדות.
במהרה נמצא את עצמנו שוב בעיצומה של "המלחמה" – מרוכזים היטב בירידות המשובחות ונותנים את הלב בכיבוש העליות. נעבור סמוך לחניון שבילי רון מצד אחד, ולאחר מכן מן הצד השני, נפנה דרומה בקטע סינגל שידביק לנו חיוך מטופש לפרצוף, נטפס קצת ואז שוב נזכה לזרימה ארוכה ומשגעת בעוד אנו מקיפים את גבעת שלוחית, לפני שנפצח שוב בטיפוס להשלמת המטרים אותם איבדנו בחדוה גדולה כל כך.
לקראת סוף העלייה נבחין בפינת מנוחה בצל עץ גבוה ועם נוף אדיר לגבעות הירוקות והים הכחול. זהו מצפור צביקה, מקום מומלץ להפסקת קפה. לפטפט, לעכל את מה שעברנו עד כה ולדמיין את מה שעוד נשאר, אל מול כל היופי השמיימי הזה.
לבסוף נעלה שוב על סוסי הברזל (והאלומיניום והקרבון) ונחזור להנאה מן השבילים הזורמים, נעפיל לראש גבעת שלוחית ונגלוש ממנה בהנאה רבה, נדלג אל הגבעה הבאה, נעשה "סובו גבעה והקיפוה", נשתגע בירידה לכיוון מרכז מיר"ב, ולאחר עוד עליה קצרה נגלוש עם חיוך ענק על הפנים חזרה אל הרכבים.