מוזר ככל שישמע הדבר, האופניים שלנו, כצורה גיאומטרית, לא השתנו ממש מאז שלבשו את צורתם המודרנית. אם מסתכלים על שלדת אופני כביש ישנה ושלדת שיכוך מלא מקרבון עתירת קימורים וצירים, הן יראו שונות, אך עדיין תמיד נישאר בסופו של דבר עם שני משולשים...
מי שכן השתנתה (והרבה) במהלך השנים היא הגיאומטריה של האופניים וזאת כתוצאה מעוד ועוד סגנונות רכיבה שהתפתחו במהלך השנים והכתיבו צרכים אחרים והתנהגות שונה של המכונה הדו גלגלית. כל רוכב שטח יודע ודאי שלנסות לרכוב במסלול Down Hill עם אופני XC זה לא ממש רעיון טוב שיכול להיגמר מהר מאד באיבוד שליטה. תנוחת הרכיבה שמכתיבה הגיאומטריה של אופני XC ויותר מכך – יכולתם של האופניים להתגבר על תנאי הדרך שמכתיבים מסלולים אגרסיביים בהם יש שיפועים חריפים, מהמורות וכיו"ב, יגרמו לרוכב לקלל בכל השפות הידועות לו. אותן קללות אגב ישמעו, אם רוכב אפיק ינסה לצאת לרכיבת XC ארוכה עם אופני DH...
מעבר ל"כללי אצבע" המאפיינים באופן גורף זוגות אופניים מדיסציפלינות רכיבה שונות חשוב להבין כי גיאומטריית האופניים שנקבל מאופניים בייצור סדרתי יהיו תמיד פשרה. בחלק גדול מן המקרים אנו חיים עם הפשרה הזו יופי אבל בדומה להבדל בין רכישת חליפה או שמלה מן המדף בחנות לבין תפירת בגד אצל חייט, כך גם מי שחשקה נפשו באופניים שיהיו תפורים "בול" למידותיו חייב לגשת אל יצרן בוטיק שיבנה עבורו שלדה שתהיה מותאמת למידות גופו הספציפיות.