תפריט
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:

Hang The DJ

הדפס
הוסף למועדפים
בעקבות חבר אחד עם רמקול גדול, דפני מגלה שיש לה יחס אמביוולנטי למוסיקה

רונן הוא באמת בחור חיובי בסך הכל. אחד כזה שתמיד מגיע בזמן לנקודת המפגש ולא מעכב את כולם, אף פעם לא יחבק אותך כשהוא מזיע, תמיד יש לו פנימית רזרבית והוא אפילו מחלק ברוחב לב בהפסקות מהתמרים המשודרגים שלו. אבל ברכיבה האחרונה נפל דבר. רונן הפך לאויב העם.
אל הרכיבה בסינגל יער חוף הכרמל התכוננו במשך כמה שבועות ולאור המחמאות שהורעפו על המסלול הזה, כבר חיכינו בקוצר רוח עד שכל החבר'ה יוכלו לפנות בוקר שישי ארוך שיאפשר לנו לגמוע את המסלול לכל אורכו. במבואה נרשמה התרגשות, אל הרכיבה התקבצו ובאו כמה פרצופים שלא ראינו זה זמן רב מה שהאריך מאד את טקס הצ'אפחות המסורתי ואחריו מסדר האופניים המתבקש (בו כל אחד בוחן בתשומת לב מי החליף אופניים ומי הרכיב איזה חלק חדש), שלא לדבר על הדיון הסוער שנגע לעובדה שחיים הגיע עם אופניים חשמליים...
אבל אף אחד, אף לא אחד מאיתנו שם לב לאביזר הגבנוני שהיה תלוי על הכידון של רונן. עד שהוא הפעיל אותו...
כשכבר היינו ערוכים בשיירה מסודרת כשה"נותנים בראש" בקדמתה והצילגרים בירכתיה, פתאום נשמעו ברחבי היער ניסורי הדיסטורשן המוכרים של Money For Nothing. השאון היה כל כך פתאומי שגולדמן כמעט מעד ונפל וכולנו מיד הפנינו את ראשינו בניסיון לאתר את הערס התורן עם הרכב המגוחך שמפר את שלוות הבוקר. לקח לנו שבריר שניה להבין שני דברים:
1. ערסים לא שומעים Dire Straits
2. הרעש מגיע מתוך השיירה
12 זוגות עיניים פעורות נתלו ברונן שעמד עם חיוך מאוזן לאוזן, משל אראלה ממפעל הפיס התקשרה אליו כרגע, "מת עליהם" סינן וגלגל את עיניו.
צפירה חזקה של נהג רגוז שחסמנו לו את הדרך עוררה אותנו מן ההלם בו היינו שרויים ושיגרה אותנו לתוך השבילים מבלי שהיה לנו הזמן להגיב לאירוע המוסיקלי שנחת עלינו בלי התראה מוקדמת ורק בסוף קטע הירידה הראשון, כשהדיסטורשן התחלף ביללות של The Great Gig In The Sky, התקבצנו סביב רונן כדי ללבן את עניין הפסטיבל.

עכשיו תראו, אין לי משהו נגד מוסיקה חלילה, נהפוך הוא. אני אפילו חייבת להודות שבאופן אישי שני הקטעים שהוזכרו לעיל חביבים עלי ביותר, אלא שיש לי בעיה עם דציבלים ועוד יותר מכך, כשהם מהדהדים מקצה עולם ועד קצהו. כל ניסיונותינו להעיר ל-DJ הנמרץ בצורה עדינה שהמוסיקה שלו סבבה, אבל לא רק שלא מאפשר לנו לנהל שיחה, היא אפילו לא מאפשרת לנו לשמוע את המחשבות של עצמנו, נתקלו ב"אתם חייבים לשמוע את הקטע הבא!". זה כבר הגדיש את הסאה, כי אם יש משהו שאני שונאת אפילו יותר ממוסיקה רועשת, זה כשמעבירים לי באמצע השיר...

"דייי עם זההה!" שאגתי במלא גרון מה שהפריח את להקת העורבים שישבה על העץ ונהנתה עד אותו רגע מבילי ג'ואל. "בחייאת רונן, אתה רוצה לשמוע מוסיקה, שים אזניות" פקדתי עליו, "ובינתיים תחליש את הדבר הזה, זה ממש מעצבן!". את שאר הרכיבה העברנו כמו תושבי בית משותף אומללים שמתדפקים על דלת שכנם המוסיקלי שמבטיח להנמיך ואחרי כמה דקות מגביר שוב...
את הרכיבה סיימתי די עצבנית אני חייבת להודות וזה מוזר, כי אני באמת אוהבת מוסיקה וכל מה שנותר לי הוא לצאת בקריאה נרגשת לכל אלו שתולים רמקולים על הכידון: בבקשה תפסיקו עם זה, או אם להיות מדויקת יותר – אם עוד פעם מישהו ירכוב לידי ככה הצלילים היחידים שהוא ישמע הם טינטונים ודי לחכימא ברמיזה ולשטיא – בכורמיזא.


הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
מצטרף לנאמר.
מןסיקה ברכיבה זה סבבה- בשני תנאים מצטברים: 1. אוזניות (גם הטבע והסביבה לא חייבים לסבול) 2. רכיבה עצמאית.
גם סוציומטים עם אוזניות ברכיבה קבוצתית מעצבנים אותי :(
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה