תפריט
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:

סיפורי בגדים

הדפס
הוסף למועדפים
דפני עמדה אובדת עצות מול מדף בגדי הרכיבה וכמובן שיש לה תובנות בנושא...

אומרים שהבגד עושה את האדם. אני באופן אישי חצויה באשר לדעתי בנושא. מצד אחד אני מסתכלת בגיחוך על אלה שעסוקים כל היום בלתקתק את עצמם כאילו עוד רגע הם עולים על המסלול בשבוע האופנה בפריז, אבל מצד שני אני לא יכולה להתכחש לעובדה שכשאני נתקלת בחולצת רכיבה בגזרה נשית עם הדפס אקסטרווגנטי, אני מיד שולפת את הארנק...
בדיוק כמו בכל משרד ממוצע, כך גם בעולם הרכיבה יש כאלה שמופיעים בכל יום בלבוש אחר (וממש ייפגעו אם לא יחמיאו להם וישאלו "מאיפה קנית?") ומנגד כאלה שיש להם זוג בגדי רכיבה אחד, מקסימום שניים ואם במקרה יוצא לך ביום חורפי שאי אפשר לרכוב בו, לשוטט בגלריות שלהם בפייסבוק, לא מן הנמנע שתתפלץ לגלות שהחולצה איתה הם מגיעים לרכיבות, חוגגת השנה בר-מצווה...
אם לרכוש בגד רגיל זו משימה הדורשת סבלנות, הרי שבכל הקשור לבגדי רכיבה, מדובר על תהליך מורכב אף יותר. נניח לרגע בצד את עניין הצבעים, הדוגמאות וכיו"ב שכן אין פשניסט או פשניסטה שלא נאלצו להחליף את כל הגרדרובה שלהם כי האופניים החדשים מעוטרים בסגול, בעוד בישנים שלט הכתום... העניין הבוער יותר הוא הנוחות. קחו למשל את ר'... מזמן כבר הצעתי לנ"ל להחליף את שמו לזלמן, שכן בדומה לאותו נבעך, גם אצל הלז המכנסיים נופלים לא פעם לברכיים באמצע הרכיבה, מה שמעת לעת משגר אותו כמו טיל בליסטי מעל הכידון. זה קורה כשהוא מנסה לחזור לתנוחת רכיבה רגילה אחרי שהעביר "תחת אחורה" באיזו ירידה. המכנסיים תמיד נתפסים לו באוכף, הוא מאבד שליטה ומוצא את עצמו מרוח על הקרקע. אבל מילא המידות... אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מגיל צעיר מאוד רגישה לאופן שבו הבגד פוגש את עורי החשוף. החל בסוג הבד עצמו עבור בגזרה ובתפרים וכלה במידה שצריכה להתאים בול. כל אלו מקבלים משנה תוקף בבגד רכיבה שצריך להיות גם נוח כדי לבצע את כל אותם ריקודים שאנחנו נוהגים לבצע בזמן הרכיבה וגם נעים לאורך כל הרכיבה כשבחוץ הלחות מטפסת ל-87%... ומה באשר לאותם אטיקטים? או הו... זה כבר נושא שרק מלדבר עליו אני מתחילה להתגרד... אני באמת לא מבינה מה עובר בראשם של יצרני ביגוד מסוימים שתופרים לתוך הבגד (לרוב במקום הכי לא מתאים – ע"ע החלק בבגד שפוגש את החריץ שבישבן או זה שנמצא מעל המותן מתחת לצלע מספר 12) לא פחות מכרך שלם של האנציקלופדיה העברית שמתחכך לך בנשמה ומסוגל להטריף את דעתך.
גם הפד הי"ד הוא נושא כאוב (תרתי משמע). בתחילת דרכי, כשקניתי את סט בגדי הרכיבה הראשון שלי, נכנסתי לחנות, אספתי מהקולבים את מה שמצא חן בעיני ויצאתי משם שמחה וטובת לב. אלא שכבר ברכיבה הראשונה העסק למטה אותת לי נמרצות שכל הפד הזה לא בא בטוב... אוי, כמה סבל, גירודים ואי נוחות היה יכול המוכר בחנות לחסוך ממני אילו רק שאל אותי ליד הקופה אם אני קונה את הבגדים האלה בשבילי ובכך מונע ממני לרכוש טיץ בגזרת פד לגברים במקום לנשים...
ואני ממש לא רוצה לדבר על זה שרק כמה חודשים אחרי שהתחלתי לדווש מישהו הסביר לי בעדינות שכשלובשים טיץ מרופד אין צורך בבגדים תחתונים...
עכשיו הוסיפו לכל אלו גם גרביים, נעליים, בנדנה, קסדה, מגינים, תיק רכיבה וכפפות, וקיבלתם אירוע שיכול בקלות להפוך כל רכיבה לסיוט מהגיהינום.

השבוע עמדתי מול ארון בגדי הרכיבה שלי, ובקטע הכי סטריאוטיפי הגעתי למסקנה שאין לי מה ללבוש. כאשר בררתי את הפריטים אחד אחד גיליתי כמה בעייתית היא בסופו של דבר בחירת בגד רכיבה ראוי. הצבע הזה כבר לא באופנה, ההדפס הזה... מה חשבתי לעצמי... הכיס האחורי בחולצה הזו קטן מדי בשביל הטלפון שלי, והמכנסיים האלה, ג'יזס, הם עשויים מברזנט עם נגיעות יוטה או מה... אז ארזתי הכל בשקית ושמתי בצד לתרומה. שלמישהו אחר יגרד בתחת.
ורק את הטיץ הישן שלי, למרות היותו בלוי ומרופט, קיפלתי בעדינות (עד כמה שאפשר בכלל לקפל טיץ עם פד) והחזרתי למדף, כי אין בעולם טיץ נוח כמוהו.


הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה