תפריט
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:
english

יחסינו לאן

הדפס
הוסף למועדפים
דפני עסוקה בחברויות ושקי מלח

מערכות יחסים הן עניין סבוך, מורכב וכזה שיש לו משקל גדול מאד בחיינו. כיצורים חברתיים אנחנו לרוב חפצים בקרבתם של בני מיננו וסביר להניח כי רוב בני האדם יאבדו את שפיותם במקרה בו יכפה עליהם בידוד לטווח זמן ארוך. יחד עם כל האמור, אנחנו גם מתוסבכים מספיק כדי לאבד את שפיותנו גם כשאנחנו במחיצת אנשים אחרים... בעיה...

פתגם ערבי אחד גורס כי "הזמן הלוקח להכיר באמת בן אדם הוא כמו הזמן שלוקח לאכול שק מלח" ואם לשפוט לפי הנתונים הסטטיסטיים העגומים של אחוזי המתגרשים בארץ, הרי שיש לנו בעיה מובנית בבחירת בני זוגנו ויותר מכך – ביכולת לשאת את נוכחותם לאורך זמן. קחו למשל את "ר", אני מכירה אותו כבר כמה שנים טובות ולמרות שאנחנו לא חולקים את אותו יצוע, הרי שכשותף די קבוע לרכיבות ניתן לומר די בביטחון שחלקנו אי אלו רגעים אינטימיים (פיפי בטבע למשל...) ויש כמה יערות בארץ ובעולם ששמעו אותנו נאנחים וגונחים (בעליות, כן!?) שלא לדבר על שיחות הנפש הארוכות שהן מנת חלקם של כל מי ששוהים יחד בלב יער סבוך או ישימון מדברי.

בשבוע שעבר שלחתי לו כהרגלי ביום חמישי בשעות הצהריים הודעת וואצאפ והצעתי לו לרכוב יחד באיזה סינגל חדש שנפתח לא מזמן. הוא לא הגיב (למרות שראיתי שהוא קרא, זה אחד מהפיצ'רים הכי נבזיים של האפליקציה הזו...). בשעת ערב שלחתי לו את המקבילה הוואצאפית לניג'וס הלא היא שלושה סימני שאלה, אך עדיין לא זכיתי לתגובה.
מאחר ואני זוכרת היטב את השיעור הראשון שלמדה אותי אמי בחיזור, לא המשכתי לנדנד, "מי שלא עונה לך בפעם השנייה לא יזכה לפעם שלישית – שומעת?!" הדהדו באזני דבריה והחלטתי להתארגן לבד לרכיבה.

אור (ראשון) ליום שישי העמסתי את אופניי ויצאתי עם שיר בלב וחטיף אנרגיה ביד לכיוון הסינגל. ונחשו את מי אני רואה שם בחנייה, צמוד לאיזו חבורת רוכבים שאני לא מכירה? נכון, את "ר".
"או, שלום לך..." בירכתי אותו בארסיות כשאני מתענגת על מבטו החיוור. "לא... תשמעי..." הוא התחיל לגמגם, אחז בידי וגרר אותי הצידה, "פשוט החבר'ה האלה הזמינו אותי לרכיבה וזו קבוצה סגורה כזו והם לא אוהבים שמביאים אנשים בלי להודיע" הוא פלט בגרון ניחר כשהוא מגלגל את עיניו לכל כיוון אפשרי חוץ מאלי בניסיון נואש לא לאפשר לעינינו להיפגש.
"הכל טוב" חייכתי אליו, נחלצתי מאחיזתו ודיוושתי לכיוון הכניסה לסינגל, "תיהנו" קראתי לעברו מבלי להביט לאחור.

אחסוך מכם את מבול ההודעות שקיבלתי בהמשך אותו היום. אבל אני, אני ממשיכה הלאה! כי חברים אמתיים הם מצרך נדיר וחבל לבזבז זמן על כאלו שאינם ראויים. אני עם שק המלח הזה – גמרתי :-)  


הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה