תפריט
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:
english

10 הכללים שיעזרו לכם להכניס את הילדים אל עולם הרכיבה בכיף

הדפס
הוסף למועדפים
ממה להימנע? ומה כן כדאי לעשות? הנה 10 כללים שיעזרו לכם לעשות זאת נכון.
רבים מאיתנו, הרוכבים בשבילים, נתקלים לא פעם בחבר'ה צעירים, שלא לומר ילדים. לרוב הם חולפים על פנינו בדהרה, מקפצצים ומלהטטים באופניים בקלילות ומותירים אותנו נבוכים בעננת אבק. כששוקע האבק, נפלט לנו לרוב מהפה משהו בסגנון, "אחחח... אילו רק התחלתי לרכוב בגיל שלהם... בטח הייתי אלוף העולם...". אז נכון, מאחר שעדיין לא מצאו שיטה להחזיר את הזמן לאחור, אין ממש סיכוי שתוכלו לחזור לגיל עשר ולהפוך למקאסקיל הבא, אבל אולי הילדים שלכם יוכלו...

לא מעט הורים להוטים להכניס את הילדים שלהם לעולם הרכיבה, אלא שבדרך נעשות לפעמים טעויות שעלולות להרוס לילד את החוויה ובמקרים קיצוניים פשוט גורמות לדרדק לשנוא אופניים. אז ממה להימנע? ומה כן כדאי לעשות? הנה 10 כללים שיעזרו לכם לעשות את זה נכון.

1. התחילו מוקדם ככל האפשר
ילדים הם כמו ספוג. הם מסוגלים לקלוט וליישם דברים במהירות שאנחנו יכולים רק לחלום עליה. לכן בהחלט רצוי להכיר לילד את הפטנט הדו-גלגלי מוקדם ככל האפשר. כמה מוקדם? ובכן, יש שיאמרו שרצוי לקחת אותו בנגרר עוד בהיותו תינוק ולערוך לו היכרות ראשונית עם הריחות והקולות האופייניים. ברגע שהוא כבר יכול לעמוד ולייצב את עצמו, כבר אפשר לנסות להושיב אותו על אופניים משלו.

2. למדו אותם לרכוב בשיטה הנכונה
הלימוד עצמו הוא כמובן שלב קריטי, ולכן חשוב לנקוט את שיטת הלימוד הנכונה והמוכחת. אל תעשו חלילה שימוש במקלות מטאטא תקועים בסבל, ואוי ואבוי אם תחברו גלגלי עזר... הדרך ללמוד לרכוב היא באמצעות אופני דחיפה ורק באמצעותם! הנה כתבה שהכנו לקראת יום כיפור המסכמת את השיטה – נהגו לפיה, ואנו מבטיחים לכם נאמנה שהילד ילמד לרכוב בתוך אחר צהריים אחד!
לכתבה לחצו כאן: http://bit.ly/2qS6xPT

3. אל תלחצו בכוח
עם ילדים אין טעם ללחוץ. תזכרו את זה ככלל לחיים. כל מה שתנסו לכפות בכוח יגרום רק לאנטגוניזם. אם לילד לא מתחשק עכשיו לרכוב אף על פי שאתם כבר לבושים במיטב מחלצותיכם, קסדותיכם וכפפותיכם, אל תכריחו אותו. גם הוא צריך להיות ב-Zone... אז לא נורא, תנסו בפעם הבאה, ואולי אפילו הוא שיבקש מכם לצאת לרכוב ביוזמתו...

4. אל תתעצבנו
כעס ותוכחה לא קידמו אף אחד אף פעם לשום מקום. אתם רוצים לטפח את הביטחון העצמי שלו ולא לגרום לו לחוש לא יוצלח, נכון? אז בבקשה, גם אם הוא נופל הצידה 1,000 פעם, לעולם אל תתרגזו! מה אתם כן יכולים לעשות? בדיוק את מה שכתוב בסעיף הבא...

5. פרגנו והחמיאו
מחמאות, פרגונים והעצמה הם המחוות שבונות ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות, אז השתמשו בהן בנדיבות. אין כמובן שום בעיה להסביר ולתקן טעויות, אבל השתדלו לעודד ולא להעביר ביקורת.

6. שלחו אותם לקורס או צרפו אותם לחוג
אם יש ביכולתכם, צרפו את הג'וניור לחוג רכיבה. בחוג כזה הוא יתחכך בבני גילו, ילמד אחוות רוכבים מהי, יטפח את יצר התחרותיות וישפר את יכולות הרכיבה שלו על בסיס התבוננות וחיקוי.

7. רכשו להם אופניים איכותיים לכל שלב (ולא, אל תקנו להם אופניים חשמליים...)
לא הייתם רוצים לרכוב על אופניים שאינם מתאימים למידתכם או על כאלו שהם רעועים ומתפרקים, נכון? אז למה שהילד שלכם ירכב על אופניים כאלה? אז נכון, רכישת אופניים איכותיים לכל שלב יכולה להיות הוצאה לא קטנה (אחרי הכול הם גדלים משבוע לשבוע...), אבל אפשר לשאול מחברים זוג שאולי כרגע אינו בשימוש. ואם אין ברירה, השקיעו את מה שצריך כדי שהילד שלכם יזכה לרכוב על אופניים במידתו שיאפשרו לו להתקדם ולהפוך לרוכב העל שהוא.

ובשום אופן (בשום פנים ואופן!) אל תיתנו להם לחשוב לרגע שאופניים חשמליים הם אופניים...

8. הקפידו על מיגון!
באופן כללי ילדים פוחדים פחות ממבוגרים. התכונה הזו אמנם מאפשרת להם לייצר עקומת למידה תלולה מאוד, אבל היא גם חושפת אותם לפציעות רבות יותר. שאלת המיגון לא צריכה בכלל לעלות על הפרק. לכל רכיבה, בין אם היא "רק פה למגרש" ובין אם היא רכיבת שבת ביער עם אמא, תמיד תהיה מלווה במיגון מלא הכולל לכל הפחות קסדה (המתאימה לגודל הראש שלהם! לא של אבא שנראית כמו סיר 48 על הראש הקטנטן שלהם!) וכפפות. אנחנו כמובן ממליצים גם על מגיני ברכיים ומרפקים ולבוש מתאים.

9. אתגרו אותם
זוכרים מהילדות שלכם את צמד המילים "נראה אותך"? ילדים אוהבים אתגרים. מעת לעת הציבו בפניהם אתגרים, אבל אל תשכחו לרגע שאתם המבוגר האחראי ושתפקידכם לחשב מראש את הסיכוי שיצליחו לעמוד בהם. זכרו כי אם תציבו בפניהם משימות שסיכויי ההצלחה שלהם קלושים, רק תעוררו תסכול ומפח נפש.

10. תנו להם לטעות, וכן, גם קצת ליפול...
כל שגיאה וכישלון הם מנוף להצלחה עתידית. בלי טעויות אנחנו לא באמת יכולים להשתפר, לכן גם אם אתם רואים שהם עומדים לעשות טעות (כמובן כזו שלא תסכן אותם), אל תמהרו להזהיר אותם. תנו להם לטעות ואחר כך הפכו את האירוע המבאס לכאורה להזדמנות ללמוד ולהשתפר. וכן, הם גם ייפלו (ולא מעט), אבל כל עוד אתם מנהלים את הסיכונים בחוכמה ומקפידים על מיגון, לא יקרה כלום אם הם יחזרו הביתה עם איזו שריטה או שפשוף; זה רק יספק להם משהו להשוויץ עליו בפני החברים. אחרי הכול גם אתם נוהגים בדיוק כך, הלוא כן?

בהצלחה!



כתב - אילון שגיא

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
צילם: יואב לביא
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה