תפריט
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:
english

מורה נבוכים למושגים בעולם הבולמים

הדפס
הוסף למועדפים
שמעתם על סף פריצה אבל תמיד התביישתם לשאול מה זה? לא עוד! קבלו מדריך...

כל מי שרוכב על אופני שיכוך מלא, או אפילו רק על אופניים בעלי בולם קדמי, ודאי מודע ליתרונותיה של מערכת השיכוך ולחשיבותה. מאז הוכנסו לשימוש (אי שם בשנת 1991) שינו הבולמים הקדמיים והאחוריים לחלוטין את הצורה שבה אנחנו רוכבים על אופניים בשטח. למערכת השיכוך, חרף מורכבותה, שני תפקידים בלבד: הראשון (והחשוב פחות דווקא) הוא למנוע מתוואי הקרקע המשובש הפוגש בגלגלים שלנו להעביר את הזעזועים אל גופנו, והשני (החשוב מאוד) הוא לוודא שהצמיגים שלנו נמצאים כל הזמן במגע עם הקרקע. זה אולי נשמע סתמי ואפילו פשטני, אבל בכל שבריר שנייה שבו הצמיגים לא במגע עם הקרקע, אנחנו בעצם בסכנה, מפני שבהיעדר יכולת היגוי ואחיזה, האופניים נעים בלי שאנחנו שולטים בהם. לא זו אף זו, מתברר שכדי שהקסם הזה ש"מדביק" את הצמיגים לקרקע (על אף המהירות ותנאי הדרך המשובשים) יתרחש, דרושה מערכת מתוחכמת מאוד ולא פשוטה בכלל.

במשך השנים התפתחו הבולמים באופניים, וכיום כל אחד יכול לרכוש לו בולם קדמי ואחורי משוכללים. אלא שהטכנולוגיה המתקדמת הזו היא חרב פיפיות. כל אחד כמובן ישמח להשוויץ בבולם החדש שלו עתיר הביצועים והכפתורים, אך רק מעטים מבינים איזו פונקציה ממלא כל אחד מהם ויודעים לכוון את הבולם לצורכיהם. כדאי לדעת שבולם לא מכויל פשוט פוגם ברכיבה שלכם. נקודה.

אז מה עושים?
ראשית כול קוראים את הכתבה הזו, שתסביר לרוכבים שאינם בקיאים בנושא בקצרה ובתמציתיות (ואנחנו מדגישים – בקצרה ובתמציתיות, אז כל החפרנים, נא להירגע...) מושגים בסיסיים בעולם הבולמים. אין במדריך זה כדי להחליף לימוד והיכרות מעמיקים עם הבולם הפרטי שלכם וכיול שלו בהתאם להוראות היצרנים השונים. ואם אתם עדיין מהססים, גשו למכנאופן שלכם.
שנתחיל?

בולמים יש במגוון גדלים, צורות וצבעים, אבל כדי לפשט את הדברים נתחיל דווקא בחלוקה הדיכוטומית לבולמי קפיץ ובולמי אוויר. כל הבולמים משתייכים לאחת משתי הקבוצות האלה. כדי להבין את ההבדל ביניהן דרוש הסבר טכני קצר:
כל בולם (טוב, לא כל בולם, אבל הרוב המכריע!) מכיל למעשה שתי מערכות: מערכת שיכוך ומערכת מיתון שיכוך. נשמע מסובך? תכף הכול יתבהר. מערכת השיכוך היא האחראית לכך שכשהגלגל שלנו פוגש משהו במהלך הרכיבה, למשל אבן גדולה, הכוח המופעל עליו ייספג וישוכך. לשם כך דרושה מערכת שיודעת להתכווץ כשמפעילים עליה לחץ. ומי עושה זאת בצורה הטובה ביותר? נכון, קפיץ :-)
אלא שקפיצים מטבעם נוטים כידוע להמשיך להתנדנד כל עוד מופעל עליהם לחץ, ולכן לו באופניים שלנו היה מותקן קפיץ בלבד, היינו מתנדנדים מעלה ומטה בלי שליטה – מתכון מעולה לבחילה נוראית וחוסר שליטה איום. המערכת השנייה, מערכת מיתון השיכוך, היא שאחראית למתן את תנועת הקפיץ ולאפשר לו לספוג את המכות מחד גיסא ולהפסיק להתנדנד לנצח ללא שליטה מאידך גיסא. מערכת מיתון השיכוך היא מנגנון המבוסס על שמן (מכאן שמם המוטעה "בולמי קפיץ שמן"). וכאן אנחנו חוזרים לחלוקה הדיכוטומית: יש בולמים העושים שימוש בקפיץ אמיתי העשוי מברזל או מחומרים אחרים כמו טיטניום ובולמים שבהם במקום קפיץ יש תא (או תאי) אוויר ובו בוכנה שהאוויר שנדחס על ידה משמש כאמצעי השיכוך.

לפני שנכיר כמה מושגים בסיסיים בתחום בולמי האופניים, חשוב להדגיש כבר בשלב הזה ובהמשך לפסקה הקודמת, כי אין כאן טוב או רע. הבחירה בבולם מבוסס קפיץ מתכת או בוכנת אוויר הוא עניין סובייקטיבי ואישי ותלוי בהעדפות האישיות שלכם. אנו ממליצים לכם כמובן להתנסות ולחוש מה מתאים עבורכם יותר. דבר אחד שחשוב לזכור –בולמים מבוססי קפיץ מתכת יהיו בדרך כלל כבדים יותר מאחיהם בעלי תאי האוויר.

כיוון ראשוני של מערכת השיכוך
אם בחרתם בבולם קפיץ חשוב מאוד לוודא שהקפיץ מתאים למשקל שלכם! כל חברה מציעה מגוון קפיצים בעלי מקדם כיווץ אחר שמקוטלג בדרך כלל לפי צבעים. בחירה בקפיץ קשה או רך מדי תשפיע כמובן על התנהגות הבולם ולכן חשוב להקפיד על התאמתו למשקל שלכם. רק הערה, כשמתייחסים למשקל, הכוונה היא למשקל גופכם + כל הציוד שאתם נושאים על גבכם.
למתקדמים יש קפיצי מתכת פרוגרסיביים שבנויים מכריכות במרחק שונה ולכן הם יכולים להיות רכים רק בתחילת מהלכם וקשים יותר לקראת סופם.
אם בחרתם בבולם מבוסס תא אוויר ובוכנה, השליטה בעוצמת השיכוך פשוטה יותר, וכל שתידרשו לעשות הוא לקבוע את לחץ האוויר הרצוי בתא (או התאים) שבבולם. לרוב על רגלי הבולמים האלה יש טבלה שמצוינים בה לחצי האוויר המומלצים לכל משקל. כלל אצבע הוא לעבוד לפי הערכים שבטבלה, אך כמובן אתם יכולים לשנות את הלחצים בהתאם לניסיונכם ולתחושתכם.
רוכבים רבים לא מנצלים את היתרון הגדול של בולמי האוויר – שינוי לחצים ושליטה על השיכוך. אנחנו ממליצים לכם בחום לנהוג כמקצוענים ולהתאים את לחץ האוויר לפני כל רכיבה בהתאם לתנאי השטח, שכן אין דין רכיבה טכנית אטית כדין רכיבת קרוס קאנטרי מהירה...
* לצורך ניפוח אוויר בתאי האוויר יש להצטייד במשאבה שמתאימה לניפוח בלחצים גבוהים עם שעון המראה במדויק את הלחץ!

מהו Preload
מושג זה מתייחס למידת כיווצו הראשוני של הקפיץ. הרעיון פשוט – יותר Preload יגרום לקפיץ להתקשח, פחות Preload ישאיר אותו רך. למידת ה- Preload יש השפעה על ה-SAG  (ראו להלן).

מהו SAG
SAG  הוא שקיעה ראשונית. השקיעה הראשונית מתייחסת למידת התכווצות הבולמים מרגע שעלינו על האופניים. ככלל, ככל שהשקיעה הראשונית גדולה יותר, הבולמים יהיו רכים יותר אך "יסגרו מהלך" מהר יותר, ואילו שקיעה ראשונית קטנה תגרום לבולם להיות קשה. השקיעה הראשונית וה- Preload משמשים אותנו לכיוון ראשוני של האופניים. באופני DH השקיעה הראשונית תהיה גדולה, באופני מרתון תחרותיים קטנה, ובאופני אנדורו מומלץ על שקיעה של בין 20% ל-30%. מה שנדרש מכם הוא למדוד את השקיעה הראשונית (ראו הסבר בהמשך) ולפי תוצאת המדידה לכוון את ה-Preload.
איך מודדים שקיעה ראשונית? פשוט מאוד. בשלב ראשון מוודאים שיש על הבולמים גומיית מדידת SAG, ואם אין כזו פשוט כורכים אזיקון סביב בוכנת הבולם. בשלב השני מבקשים מחבר לעמוד בחזית האופניים שלכם בפישוק כשהגלגל הקדמי של האופניים בין רגליו והוא אוחז חזק בכידון ולוחץ על ידיות הבלמים. עכשיו תורכם לטפס בעדינות על האוכף ולהניח את הרגליים על הדוושות (עם כל הציוד שלכם, כן?) ואז לרדת בזהירות בלי להתנדנד על האופניים. עכשיו הביטו על מיקום הגומייה/אזיקון, ולפיו קבעו מהו אחוז השקיעה וכוונו את ה-  Preload בהתאם.
בבולמי קפיץ כיוון ה- Preloadנעשה באמצעות כפתור מיוחד, ובבולמי אוויר – באמצעות ניפוח/ריקון של תא האוויר לערך הרצוי.

מהו Rebound
Rebound הוא מהירות החזרה. אם שמתם לב, עד לרגע זה ביצענו שינויים רק במערכת השיכוך, ומעכשיו, בעזרת ה- Rebound נעסוק רק במערכת מיתון השיכוך, שה- Rebound  הוא אולי הנסיך שלה... זוכרים שאמרנו בתחילת הדברים שגלגל שנמצא באוויר זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו? ובכן, מהירות ההחזרה היא שעוזרת לנו להילחם בתופעה. דמיינו את הגלגל שלנו פוגש אבן גדולה. הקפיץ מתכווץ כתוצאה מכך, ועכשיו הגלגל שלנו מתחיל לרחף באוויר. כדי שהוא לא ישהה זמן רב מדי בחלל, אנחנו זקוקים למשהו שיצמיד אותו חזרה לקרקע, וזה בדיוק מה שעושה ה- Rebound. השליטה במהירות ההחזרה נעשית באמצעות כפתור שלרוב נמצא בחלק התחתון של רגלי הבולמים הקדמיים ובכל מקרה צבעו יהיה כמעט תמיד אדום (בניגוד למנופי וכפתורי הנעילה שצבעם לרוב כחול). ככל שמהירות ההחזרה תהיה גבוהה יותר, כך הבולם ייפתח חזרה למצבו הראשוני מהר יותר (במצבים מסוימים זה עלול להיות מסוכן, כמו למשל במקרה של נחיתה מקפיצה כאשר הבולם נפתח חזרה מהר מדי ומעיף אתכם מהאופניים), ואילו  Reboundאטי יגרום לבולם לחזור למצבו הפתוח לאט יותר (במקרים מסוימים בולם עם מהירות החזרה איטית מדי לא ישכך כלל כי הוא פשוט לא יצליח "להיפתח" חזרה). "אז מהר או לאט?", תשאלו, ובצדק. ובכן, כפי שכבר אמרנו, התשובה לכך תלויה מאוד בתוואי המסלול שבו אתם מתכוונים לרכוב. תוכלו להתחיל את הרכיבה כשה- Reboundמכוון לאמצע ולבצע שינויים בהתאם לתחושה ולהתנהגות האופניים.

מהי נעילה (Lockout)
לפעמים אנחנו לא רוצים שהבולם יעבוד. מתי? למשל בעליות ארוכות שבהן אנחנו נוטים לדווש בעמידה. כולכם ודאי שמעתם את המושג "בובינג" הידוע לשמצה. בובינג הוא למעשה איבוד אנרגיה דרך מערכות הבולמים. אם אתם מדוושים עכשיו בעלייה, אתם רוצים שכל האנרגיה תעבור לגלגלים שמניעים אתכם קדימה. אם הבולמים שלכם מתכווצים ונרפים כתוצאה מהכוח שאתם מעבירים לדוושות, הרי שהאנרגיה הזאת מבוזבזת לחינם, וחבל... נעילת הבולמים מאפשרת לבולמים להתכווץ מעט מאוד או בכלל לא, וכך מתבזבזת פחות אנרגיה.
כדאי לדעת שבחלק מהבולמים של חלק מהיצרנים גם מצב נעול אינו מצב הרמטי, ואם תפעילו לחץ על הבולם הוא יתכווץ. אמנם לא לכל מהלכו, אבל הוא יתכווץ. מצב זה יהיה קרוי הקשחה ולא נעילה. ומה אם פתאום באמצע העלייה אתם נתקלים במדרגה גדולה? האם תחטפו את כל המכה לכידון ולידיים? עברו למושג הבא וקבלו תשובה :-)

מהו סף פריצה (Threshold)
נו, אז טיפסתם בעלייה ונתקלתם במדרגה או בסלע. מה עכשיו? ובכן, בבולמים שקיים בהם מנגנון סף פריצה (הוא לא קיים בכולם) אפשר לקבוע למעשה כמה כוח נדרש להפעיל על הבולם כדי שיתכווץ כרגיל גם כשהוא במצב נעול. את הטריק הזה עושים באמצעות כפתור המזיז כמה דיסקות ובהן חרירים שדרכן זורם שמן. כל עוד לחץ השמן אינו עובר סף מסוים, הבולם יישאר נעול ולא יתכווץ. אם הגלגל יפגוש משהו שמפעיל עליו לחץ גדול מאוד, מעברי השמן "יפרצו", והבולם יתכווץ וימנע מאיתנו לחטוף מכה לא נעימה.

מהי פלטפורמה יציבה
בניסיון למנוע ככל האפשר את תופעת הבובינג שהזכרנו קודם לכן, שילבו יצרני הבולמים מצב נוסף במנגנון נעילת הבולם, כזה המאפשר לבולם לעבוד ולשכך מחד גיסא, ולמנוע את תופעת הנדנוד מאידך גיסא. מבלי להיכנס להסברים מורכבים מדי, המנגנון "יודע" לנטרל את הנדנוד אך מאפשר לבולם להמשיך לשכך. חשוב להדגיש בנקודה זו כי בשל ריבוי סוגי המתלים האחוריים (לכל יצרן פטנט משלו) ישנם זוגות אופניים להם מותאמים בולמים מדגם מסוים שעובד הכי טוב עם סוג המתלה הספציפי שמותקן בהם. לכן, החלפת בולם יכולה לפעמים לגרום למתלה להיות פחות יעיל.

מהם  LSCו-HSC
יכול להיות שכבר נתקלתם במושגHigh Speed Compression  או באחיוLow Speed Compression  ולא הבנתם במה מדובר. אז הנה, נסביר...
בחלק מהבולמים הגדילו היצרנים לעשות ואפשרו לשלוט באופן שבו יתכווץ הבולם בכפוף לתוואי הקרקע והמתארים השונים שבהם יכול להיתקל הרוכב. תסכימו איתנו ודאי כי בולם שמגיב באותה צורה למהמורה קטנה בקרקע ולירידה של מדרגה גבוהה (או קפיצה) יהיה מהנה פחות לרכיבה. לכן בבולמים שבהם קיימים המנגנונים האלה, אפשר לגרום לבולם להגיב באופן שונה לתרחישים שונים. אם הבולם נדחס במהירות (high speed compression), למשל במקרה של נחיתה מקפיצה, אנחנו לא רוצים שהבולם יתכווץ עד לסופו ו"יסגור מהלך", לכן מנגנון כזה, כשיזהה מכה חזקה ומהירה, יקשיח את הבולם כדי למנוע ממנו "להיטרק". ומה באשר ל-low speed compression? ובכן, אם הבולם נדחס באטיות (למשל ברכיבה על שביל שיש בו גבשושיות קטנות), נרצה שהבולם יספוג את המכה, יתכווץ ויאפשר לנו "לגהץ" את השטח ולהרגיש כמה שפחות תנודות. וזה בדיוק מה שמנגנון כזה מאפשר.

עד כאן המושגים המרכזיים. עכשיו גשו לבולם שלכם, למדו אותו, כוונו אותו ותראו איך הרכיבה הופכת מהנה ויעילה הרבה יותר. ואם יש לכם שאלה – RTFM לפני שאתם פונים למכנאופן!

בהצלחה!

כתב: אילון שגיא

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
כתבה מצויינת ומקיפה, תודה על המידע המועיל!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת האתר
09:30
20.03.2017
בכייף, רכיבות טובות!
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
אחלה כתבה , תודה רבה!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת האתר
09:20
02.04.2017
תודה, שמחים לשמוע :)
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
כתבה טובה מאודה,הסברים מעולים משלימים בדיוק את מה שחסר,תודה
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
09:20
02.04.2017
תודה יואב, המשך לעקוב אחרי הכתבות שלנו.
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה