הקץ לגלגלי העזר!

כמו בהרבה תחומים אחרים, אנחנו המבוגרים שכחנו כבר מה זה להיות ילדים, ובמקום לסמוך על היכולת המופלאה שלהם ללמוד אנו כופים עליהם טכניקות שגויות וגורמים להם לאמץ הרגלים מוטעים. ניסיון ללמד ילד לרכוב בעזרת גלגלי עזר ומקל של מטאטא לא רק מאריך את זמן הלימוד בצורה דרסטית אלא גם מקבע טעויות שקשה יהיה להיפטר מהן בהמשך.

היכולת הבסיסית שכל מי שרוצה ללמוד לרכוב על אופניים חייב לשלוט בה היא כמובן שיווי המשקל. הבעיה היא שהדרך שמצאו המבוגרים "לעזור" לילדים לרכוש את היכולת הזו פועלת בניגוד גמור להיגיון. גלגלי עזר אמנם מונעים מהילד ליפול הצידה כשהוא מאבד את שיווי המשקל, אך הם גורמים לבעיה חמורה בהרבה – הם משבשים את תחושת שיווי המשקל הטבעית. מי מכם לא ראה ילד רוכב עם גלגלי עזר כשהוא ב"אופסייד"... הרכינה הזו על הצד משדרת למוח מסר שגוי, וכשהילד רוכב זמן רב כשהוא עקום, המוח מתחיל להתרגל לרעיון שזוהי התנוחה הנכונה. בנוסף לכך עצם הימצאות המתקן ש"מציל" אותו בכל פעם מנפילה הצידה גורם למוח להיות עצל ולהסתמך על גלגלי העזר במקום לתרגל את הגוף לבצע את התיקונים הדרושים לצורך חזרה לתנוחה הניצבת אל הקרקע. מקל המטאטא פועל באותה צורה אלא שהוא אף מסוכן יותר, שהרי אם הילד סומך עליכם שתאזנו אותו אם יאבד שיווי משקל, מספיקה פעם אחת שבה לא תאחזו את המקל כדי שייפול. אירוע כזה יכול להיחרט כחוויה טראומטית אצל חלק מהילדים, ומשם קצרה הדרך ליום שבו הקטנצ'יק יודיע לכם חגיגית ש"הוא לא רוצה אופניים!".

או, טוב ששאלתם.

כאמור שיווי המשקל הוא המפתח, ולכן השיטה הנכונה ללמד ילדים (וגם מבוגרים!) לרכוב מתמקדת בעניין אחד. נכון, שיווי המשקל. ברגע שהרוכב המתחיל "תופס" את עניין שיווי המשקל ומסוגל לאזן את עצמו מבלי ליפול הצידה, הוא יודע לרכוב, וזה, תתפלאו, קורה מהר מאוד! די בתרגול של שעה-שעתיים כדי לתפוס את העיקרון ולהתחיל לרכוב ממש.

אז איך עושים את זה?

כדי לרכוש את היכולת לשלוט בשיווי המשקל אנו זקוקים ל"אופני דחיפה". יש כיום בשוק אופני דחיפה מיוחדים, אך מי שאינו מעוניין להשקיע כסף במוצר שמשמש למעשה לפרק זמן קצר מאוד יכול ללמד את הילד לרכוב באמצעות אופני ילדים רגילים. כדי להפוך אופני ילדים רגילים לאופני דחיפה יש לבצע כמה שינויים פשוטים (שאותם נפרט מיד), ומשהילד למד לרכוב, הוא יוכל להמשיך להשתמש בהם ובכך תיחסך רכישה מיותרת.