עצי אלון התבור כיסו בעבר את רמת מנשה כולה. כיום נותרו רק שרידים ליער הזה. אחד הגיבורים ששרדו צומח במדרונות חורבת שוש, המשקיפה על קיבוץ משמר העמק. יערני קק"ל מעניקים לו טיפול רפואי אוהב.

מצומת משמר העמק (כביש 66) פונים מערבה לכיוון עין השופט (כביש 6953). נוסעים כחצי קילומטר ורואים את העץ מימין, מתנשא במדרון מעל מערת קבורה עתיקה ולצדה אבן גולל. כ-700 מ' מהצומת (150 מ' אחרי הכניסה האחורית לשומריה), לפני שלט גדול של קק"ל המספר על פארק רמת מנשה, פונים ימינה בדרך עפר שנעשית מיד דרך סלולה. אחרי 150 מ', בעיקול הראשון של הדרך, פונים ימינה לדרך עפר. ממש בפנייה יש צומת דרכים. נוסעים בדרך שפונה ימינה וחוצה שדרת ברושים ומגיעים לאחר כ-100 מ' לעץ.

הכביש הקצר העולה ממשמר העמק לעין השופט עמוס זיכרונות מימי הפלמ"ח ונוף מהיפים בישראל. קחו למשל את המדרון של חורבת שוּש (ח'ירבת אבו שושה), המזוהה עם היישוב גבע פרשים ששכן כאן בימי המשנה והתלמוד. במדרון שמעל מערת קבורה הסמוכה לכביש, המתפארת באבן גולל עגולה ויפה, צומח לתפארה עץ אלון התבור גדול, כמו מצבה חיה לאותם אלמונים שנקברו כאן לפני כמעט אלפיים שנה.

כדי להתרשם באמת מעוצמתו ומיופיו של העץ כדאי להגיע אליו ממש, דבר שאפשר לעשות בקלות ברכב פרטי. קשה להישאר אדיש לנוכח הגזע העצום. שלושה מטרים מעל לקרקע הגזע מתחיל להתפצל לבדים. בניגוד לעצים רבים אחרים, העץ שלפנינו יוצר עוד ועוד בדים גם במעלה הגזע, דבר שמעניק לו חן מיוחד. האלון כולו נטוי מעט, פחות או יותר בהתאם לזווית המדרון, וגם זה מוסיף לו מראה יוצא דופן.

הגזע של העץ הקשיש כנראה חלול. אפשר להסיק זאת מהחללים שנראים בגדמי הזרועות של העץ שכבר אינן עמנו. הזרועות החולות הוסרו, והגדמים טופלו על ידי קרן קימת לישראל. העץ זכה בהזדמנות זו גם לטיפול אורתופדי בדמותו של עמוד חשמל שתומך את אחת הזרועות הכבדות וגם בגומה גדולה, שמשפרת בעבורו את משק המים.

בצל העץ ניצבים שני שולחנות פיקניק, שגם הם כבר ראו ימים רבים בחלדם, אבל ממשיכים למלא היטב את ייעודם. למרות הקרבה לכביש, זהו מקום יפה להתבודד בו, שכן הנוסעים בדרך יתקשו מאוד להבחין במי שחוסה בצל העץ.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 21.2.2017