בקיץ 1952 התיישבו בשדה בוקר 11 צעירים ושתי צעירות שביקשו להקים חווה בנוסח חוות הבוקרים של טקסס. אחת הצעירות האלה הייתה ברברה פרופר. בספטמבר 1952, בעודה רועה את עדר העיזים הזעיר של החבורה, נורתה ממארב ונהרגה. סיפור חייה נחקר ונכתב על ידי מורה הדרך יואב אבניאון בשיתוף עם חבר קיבוץ שדה בוקר אלישע צורגיל, ואנו מביאים כאן את תמציתו.

ברברה נולדה בשנת 1930 בגרמניה לאב יהודי ולאם נוצרייה. כאשר עלתה המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, ביקשו הוריה למסור אותה לאימוץ, מחשש לגורלה. ד"ר עמנואל פרופר, מנהל בית החולים משגב לדך, ואשתו יוהנה אימצו את ברברה, והיא זכתה לחינוך מעולה ובגיל 16 נשלחה לשווייץ ללימודי תרגום ושפות. היא חזרה לארץ בזמן מלחמת העצמאות, התגייסה לחיל מודיעין ובשנת 1952 הצטרפה לחבורת שדה בוקר.

במשך שלושה חודשים התגוררו בני החבורה באוהלים ובנו את שלושת הצריפים הראשונים. ברברה קיבלה על עצמה להיות הרועה של עדר הכבשים הקטן שהחבורה קיבלה ממשרד החקלאות והספיקה למלא את תפקידה שלושה שבועות בלבד.

באוגוסט 1952 פעלה סיירת המיעוטים של צה"ל באזור שדה בוקר והחרימה את עדרו של אחד הבדואים באזור. הבדואי הזועם שוטט באזור, ראה את העדר הקטן של שדה בוקר וחשד שמדובר בעדרו. ב-23 בספטמבר ארבו לעדר הוא ושותף נוסף. אחד מהם ירה בברברה, והיא נפצעה אנושות ומתה מאוחר יותר מפצעיה. לידה נמצא הספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", מאת לואיס קרול...

למחרת היום גילו כוחות צבא ומשטרה את הרוצחים ואת העדר ליד הגבול המצרי. הם התקרבו למאהל וספגו מטח יריות. בפעולה נהרג חייל צה"ל יצחק פרומוביץ. שניים מהבדואים הובאו לדין. אחד מהם מת ממחלה עוד לפני המשפט והשני נידון למאסר עולם.

צריף המגורים של פולה ודוד בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר השתמר ממש כפי שהיה בחייו של בן גוריון. ביקור בצריף מעניק למבקרים הזדמנות להכיר ו"להרגיש" את דמותו של המנהיג הנערץ, שביקש להיות דוגמה ומופת, התיישב בנגב והתגורר בצריף עד מותו בשנת 1973.

לב הצריף הוא חדר העבודה של בן גוריון. בחדר הזה, מוקף בספריו, כתב את זיכרונותיו, זיכרונות של אדם שגילה אומץ ותבונה מדינית והכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

שלושה חדרי תצוגה חדשים מציגים את דמותו: בבית הראשון שנבנה בקיבוץ מוצגת תצוגה העוסקת בבן גוריון, בקיבוץ שדה בוקר ובחזון הנגב; במבנה סמוך אפשר לשחק במשחקי מחשב העוסקים בנגב, בצה"ל ובתפקידו של הנוער; במבנה נוסף מוצג על מסך ענק סרט על מנהיגותו של בן גוריון.

בתרומת ידידי קק"ל באוטווה שבקנדה נחנך בחצר הצריף באוגוסט 2011 מיצג אנימציה המציג את בן דמותו של דוד בן גוריון בביתו שבשדה בוקר מספר על האירועים ההיסטוריים בתולדות המדינה ובחייו האישיים. התסריט מורכב מדברי דוד בן גוריון והוא מתאר שמונה סצנות היסטוריות, המדגישות את הקשר המיוחד של דוד בן גוריון לנגב ואת חזונו לכיבוש המדבר והפרחת השממה.

בצוואתו כתב דוד בן גוריון: "ביקשתי כי לאחר מותי יהיו בית המגורים בשדה בוקר על הספרייה והנכסים שבו פתוחים לציבור הרחב. אבקש כי יביאו אותי לקבורה בנחלת הקבר במדרשת שדה בוקר לצד קברה של פולה. אבקש כי בעת הלווייתי וליד קברי לא יינשאו הספדים ולא יושמע ירי מטחי כבוד".

בצריף השומרים, הסמוך לצריף של בן גוריון, מוצגת תערוכה המתארת את הקשר של בן גוריון לנגב. בחצר הוקמו שלוש פינות הפעלה בנושא בן גוריון וקק"ל ובהן מפת חול, שתי מפות תבליט של הנגב ומשחק חבלים. בחדרי הפעילות מוצגת תערוכת התצלומים "חזון הנגב בעין העדשה – אנשים, מקומות והגשמה ברמת הנגב בעקבות החזון של דוד בן גוריון".

שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 16:00-8:30, שישי וערבי חג 14:00-8:30, שבת וחג 10:00¬-16:00. יש להגיע עד שעה לפני שעת הסגירה.

הדרך מחניון הרועה לעץ השיטה קצרה. נוסעים מהחניון מזרחה (כביש 204) וחונים בצד הדרך המסתעפת צפונה כקילומטר מצומת חלוקים (כ-2 ק"מ מהחניון, סימון שבילים אדום). רדו מהכביש בזהירות, הן מפני המכוניות שבדרך והן מפני שולי הכביש הגבוהים למדי. בעלי רכב 4X4 יכולים להגיע עד העץ ברכבם. האחרים יצעדו בדרך כקילומטר ויגיעו אליו חיש קל, מהלך של 15 דקות.

בתחילת הדרך נראים מימין שרידי מבנים עתיקים. זוהי חורבת חלוקים. המבנה התחתון מזוהה כשריד של מצודת דרכים מהתקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפנה"ס), הבנויה חצר מרכזית ומסביבה חדרים. ליד המצודה נמצאים שרידי בית ארבעה מרחבים, המאפיין את התקופה הזו. מעל כל אלה מתנוססים שרידי מצד מהתקופה הרומית. נראה כי המצודות חלשו על הדרך העתיקה שלמרגלותינו, שבימינו עובר בה כביש 204.

הדרך מגיעה לראש השלוחה, שם מוצבת אנדרטה לשני לוחמי צה"ל שנפלו בלבנון. מכאן כבר נראה ערוצו של נחל נוקד, ובעיקולו, במרחק כ-400 מטר מאיתנו, נראה עץ שיטה גדול. אמנם לא חסרים עצי שיטה בישראל, אבל נדמה ששיטת הנגב שבנחל נוקד מועמדת לתואר העץ היפה ביותר בנגב.

יש המכנים בגללה את נחל נוקד בכינוי "נחל עץ". העץ צומח בעיקול הנחל בלב אזור שהיה מעובד בתקופה הביזנטית, כפי שמעידות הטרסות שבערוץ הנחל. ייתכן שהמדרגה החקלאית שבנחל אצרה מאחוריה די קרקע כדי לאפשר לעץ להתפתח לממדים מרשימים ולצמוח לגובה של יותר מעשרה מטרים.

השיטה הסלילנית זכתה לשמה בשל פרייה, העשוי בדמות תרמיל מסולסל. הצבאים בנגב מלחכים את הפירות והזרעים בתאווה. לא כאן. בכל הפעמים שפקדנו את העץ, לא זכינו לראות ולו תרמיל אחד לרפואה. נראה כי עץ השיטה הזה מסרב בעקשנות לעשות פירות, אך לא ברור לנו מדוע.