נווה אילן הישנה ויער המכללות

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 1 ק"מ
  • מרכז הרי ירושלים
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
עמדה מול הנוף - נוה אילן הישנה. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

טיול קצר בהרי ירושלים המציע נקודות תצפית, פיסול סביבתי, אתר מורשת מימי מלחמת העצמאות ומצד עתיק על אם דרך קדומה לירושלים. זהו יער המכללות, ליד נווה אילן

כניסה לנווה אילן

ממעגל התנועה נוסעים לכיוון נווה אילן (כביש 4115). אחרי כ-700 מ' מגיעים לשער הכניסה הצהוב ליישוב. אם השער סגור – אל דאגה. מכוניות רבות נכנסות ליישוב ויוצאות ממנו. השער ייפתח עד מהרה. מהשער נוסעים עוד כ-400 מ' וחונים באחד ממקומות החניה הרשמיים הצמודים לימין הכביש. שלט קק"ל המכריז על נווה אילן ההיסטורית הוא סימן ברור לנקודה שממנה יש לעלות למקום הביקור הראשון שלנו.

נווה אילן הישנה

גרם מדרגות עולה לפסגת הגבעה שבה נותרו שרידי נווה אילן הישנה. קק"ל רכשה את השטח מתושב אבו גוש ("האפנדי") שהתגורר בבית האבן הגדול הניצב עד ימינו באתר. הגבעה, המתנוססת כ-700 מ' מעל פני הים, נודעה אז בשם ח'ירבת אל-הווא (חורבת הרוחות), ובית האבן הגדול שבו זכה לכינוי "בית האפנדי".

רכישת הקרקע נועדה להקמת "קיבוץ-משלט", שאנשיו יפתחו בו משק חקלאי ובה בשעה יגנו על הדרך העולה מתל אביב לירושלים. באוקטובר 1946 עלה על הקרקע הגרעין שייסד את קיבוץ נווה אילן. הגרעין מנה 31 צעירים – 17 בנים ו-14 בנות, ניצולי שואה ולוחמי המחתרות. רבים מהם באו מצרפת. הם בנו אוהלים וצריפים מסביב לבית האפנדי, בית אבן גדול שנבנה בסוף המאה ה-19. הבית שימש חדר אוכל, מטבח ומרפאה. חשמל לא היה, והמים הובאו ליישוב במשאית ונאגרו בבור שבחצר.

במלחמת העצמאות מצאו עצמם חברי נווה אילן בלב אזור הקרבות. לאחר כ"ט בנובמבר 1947 ניתקו הערבים את הדרך לירושלים ותקפו את השיירות שביקשו לעלות לעיר. נווה אילן הפכה לעמדה הקדמית בחזית הדרך לירושלים. בראשית דצמבר נהרג אליעזר שוורץ, החלל הראשון מנווה אילן, מאש שנורתה עליו בעת שחרש חלקה במדרון ההר.

ב-8 במאי 1948, במסגרת מבצע "מכבי", יצא מנווה אילן כוח פלמ"ח לכיבוש פרוזדור ירושלים. לאחר הכרזת המדינה הפגיז הלגיון הירדני את המשלט שבנווה אילן מכיוון הכפר יאלו (אזור לטרון) וגרם נזקים כבדים ליישוב.

לאחר המלחמה ניצלו את הבונקרים לגידול פטריות, אך הקיבוץ התקשה להתפרנס מחקלאות. חברי הקיבוץ ניסו למצוא תעסוקה מחוץ ליישוב, אך ללא הועיל. בשנת 1956 התפרקה המסגרת השיתופית, והקיבוץ חוסל. למושב השיתופי נווה אילן, שנוסד בשנת 1963 למרגלות הגבעה, אין שום קשר לנווה אילן ההיסטורית.

נווה אילן ההיסטורית נמצאת בתחומו של פארק יצחק רבין. קק"ל שילטה את האתר בשילוט הסבר, אך האתר עדיין מחכה לשיקום, מה גם שבשנת 2007 גנבו גנבי מתכות את קורות הברזל של בית האפנדי, ותקרתו קרסה. בינתיים אפשר לשוטט בין הבונקרים ועמדות הבטון וליהנות מתצפית היקפית מרהיבה על הרי יהודה ועל המרחב של שפלת יהודה ומישור החוף.

אל גן הפסלים ביער המכללות

נשוב לרכב ונמשיך בנסיעה לעבר נווה אילן. לאחר כ-400 מ' מגיעים למעגל תנועה. מימין נראים בתי ההרחבה החדשה של נווה אילן. פונים שמאלה ואחרי כ-100 מ', במעגל התנועה הבא, פונים ימינה וליד גן האירועים קדמא מגלים את סימון הדרך של קק"ל, המפנה אל יער המכללות ואל חורבת מצד (סימון שחור).

הדרך יוצאת אל מחוץ לגדר נווה אילן ומגיעה לאחר כ-400 מ' לרחבה השוכנת למרגלות גבעה ועליה סלע גדול הנושא כתובת חקוקה המנציחה את יהדות בלגיה שנספתה בשואה. בין העצים הציבה קק"ל חניון קטן ונעים. אנו נמצאים כאן בנקודת הפיצול של שלוש דרכים מסומנות, המובילות כולן אל יעדנו – גן הפסלים. דרך מסומנת אדום פונה ימינה ומגיעה לגן הפסלים, מהלך כשני ק"מ (מתאימה לרכב חזק בלבד). אנחנו ניסע תחילה היישר לפנים בדרך המסומנת ירוק למצפור לוקי. הדרך מתאימה לרכב פרטי.

מצפור לוקי

הדרך העולה לראש השלוחה מגיעה לאחר כ-400 מ' למצפור לוּקי, לזכרו של אבי ז'אק לוקי. קק"ל הציבה כאן חמישה ספסלים ושולחן פיקניק – כולם בצל פרגולות קטנות וכולם נגישים לאנשים עם מוגבלות. כרם זיתים קטן צומח ליד המצפור.

מסביב – הנוף המרהיב של פארק רבין והרי ירושלים. למרגלותינו עובר נחל אילן ומעבר לו הרכסים ובהם המסרק, חורבת עלקת, שלוחת משלטים, היישובים שורש, בית מאיר ושואבה וכביש ירושלים–תל אביב. קק"ל ייעדה את המשך הדרך לרוכבי אופניים. "הדרך הירוקה" נמשכת מערבה ומגיעה לגן הפסלים לאחר כ-1.5 ק"מ, אך היא אינה מיועדת לרכב פרטי.

נשוב לסלע ההנצחה המוקדש ליהדות בלגיה ונמשיך בדרך המסומנת שחור. נחלוף על פני שלט קק"ל ובו מפת האזור ולאחר כ-1.8 ק"מ נגיע לרחבה גדולה ובצדה חניון ופסלים. הדרך עבירה לרכב פרטי, אך יש לנסוע בה לאט.

גן הפסלים

גן הפסלים נוסד בשנת 1998 ביוזמתה של נעמי אשל ז"ל, יו"ר ארגון המורים לציור ולאמנות בהסתדרות המורים. הגן הוא פרי שיתוף פעולה של אגף החינוך בקק"ל וארגון המורים ומוצבים בו חמישה פסלים: "יעלים", יצירתה של יעל שגב; "רוח" (Spirit) של אלי שוקי; כיסאות – מחווה לספר משלי, יצירתו של איציק עדי; חלון לנוף של יהודה אשל ודמות ביער מאת איילה פרידמן. קק"ל מקיימת בפינה זו "יום אמנות בטבע" המיועד לתלמידי מגמות אמנות בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ.

בחלקת היער הסמוכה לגן הפסלים הכשירה קק"ל חניון ומצפור נוף לזכרו של בני קפלן, מבוני חבל לכיש. זהו קצה הדרך לבעלי רכב פרטי, אך כדאי מאוד להמשיך ברגל ולהעפיל לחורבת מצד. הדרך מתאימה לרכב 4X4.

אל חורבת מצד

שלט אבן בקצה המערבי של רחבת גן הפסלים מספר שהיער באזור זה חודש לאחר שריפה באמצעות ידידי קק"ל מהולנד. מהשלט עולה דרך עפר מסומנת אדום המעפילה לראש הגבעה ומגיעה לאחר כ-400 מ' לחורבת מצד (ח'ירבת אל-קצר. במפת סימון שבילים – חורבת מצדית).

המצד, בראש גבעה המתנשאת 530 מ' מעל פני הים, נבנה על יסודות מהתקופה ההלניסטית ונראה כי נבנה אז על ידי החשמונאים. במקום נמצא מטבע של הלגיון הרומאי העשירי פרטנסיס, ונראה כי הקירות ששרדו בו עד ימינו לגובה מטר בערך שייכים לתקופה הרומית. המצד נועד לאבטח את הדרך שעלתה מאמאוס שליד לטרון לירושלים.

המצד מעניק תצפית טובה על גבעות השפלה – מודיעין, אזור יער בן שמן, רחובות ותל אביב. מדרום לדרך המסומנת אדום נמצאת מערה גדולה ששימשה כנראה מאגר המים של המצד.

מהחורבה נשוב לרכב ולנווה אילן.

מסלול נוסף בסביבה

קרדיטים
 
היער פותח בתרומת ידידי קקל בבלגיה, דרום אפריקה וישראל
כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
מפה: "אביגדור אורגד-מפות"
תאריך עדכון: 16.07.19
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9).