נשוב לצומת של אושה העתיקה וניסע מזרחה כקילומטר עד לצומת הבא. כאן פונה שמאלה דרך טובה. מי שירצה, יוכל לפנות בה, לפגוש את הדרך המסומנת בכחול ולהמשיך בה אל הגיא שמחוץ ליער, הוא ואדי אל-יהוד שביקרנו בו קודם לכן.
הדרך חולפת על פני כרם זיתים קשישים, נכנסת לכפר הבדואי חרוביה ופונה שמאלה על פי הסימון הכחול בדרך סלולה. במרחק של כ-900 מ' מהכרם נמצא מבנה לבן בן שתי כיפות כחולות, הבנוי על מערת הקבר המיוחסת לרבי יהודה בן בבא, אחד מעשרת גיבורי מלכות. לפני הכניסה למערה ניצבים שני שולחנות וספסלים מבטון.
יהודה בן בבא היה חברו הטוב של רבי עקיבא, ממנהיגי מרד בר כוכבא הכושל. הרומאים הוציאו להורג את רבי עקיבא ורבים מתלמידיו על תמיכתם במרד. אחר כך אסרו, בין השאר, על הסמכת רבנים, שבהם ראו את זרע הפורענות (סמיכה היא מינוי של מנהיגים רוחניים בעלי סמכות הלכתית). הרומאים אף איימו להוציא להורג כל רב סומך ונסמך ולהחריב כל עיר שבה תתקיים הסמכה ועוד כל מיני פורענויות כיוצא באלה.
חמישה מתלמידיו של רבי עקיבא נמלטו לאושה וביקשו מרבי יהודה בן בבא להסמיך אותם כרבנים. הרבי הזקן חשש שהרומאים יגלו זאת ויחריבו את אושא ולכן התחכם. הוא יצא אל השדה הפתוח שבין אושא לשפרעם, לא פה ולא שם, והסמיך את הרבנים, הלוא הם רבי מאיר, רבי יהודה בר אלעאי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי בן חלפתא ורבי אלעזר בן שמוע.
הרומאים גילו את הדבר בשעת מעשה. יהודה בן בבא כבר היה זקן מכדי להימלט ועל כן ציווה על הנסמכים להסתלק מהמקום ולהציל את נפשותיהם בעוד הוא נשאר במקומו. באו הרומאים ונעצו בגופו, כך מסופר במקורותינו, 300 רמחים ועשאוהו ככברה (בבלי, סנהדרין י"ג).