שביל יזרעאל-קק"ל: מבלפוריה לתל עדשים

מסלול טיול המשלב מים זורמים וצמחייה עשירה על רקע נופי עמק יזרעאל

  • בסיסית
  • אביב חורף סתיו
  • 6 ק"מ
  • צפון
  • 3-5 שעות
  • עומס קל
המבנה ההיסטורי מחנה ישראל. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל טיול רציף שאורכו כ-100 ק"מ.

המסלול עובר בנופי עמק יזרעאל ובהרים שמסביבו (מידע נוסף על השביל בסוף רשימה זו), והוא מפעל משותף של המועצה האזורית עמק יזרעאל ושל קק"ל. קטע זה של השביל עובר בעמק יזרעאל בין בלפוריה לתל עדשים.

אורך המסלול כ-6 ק"מ. אורך המסלול לתחנת האוטובוס של נין: 12 ק"מ. המסלול אינו מעגלי. יש לדאוג לרכב מאסף. בימי חול אפשר לחזור בתחבורה ציבורית מתל עדשים (כביש 60) ומנין (כביש 75).

איך מגיעים?

גישה לנקודת ההתחלה

מכביש עפולה–נצרת (כביש 60) פונים למושב בלפוריה ומיד פונים שמאלה (צפונה) בדרך עפר מקבילה לכביש. נוסעים כחצי קילומטר, חוצים את נחל עדשים ומגלים את השלט "מבואת בלפוריה" שהציבו קק"ל ורשות ניקוז קישון ומאחוריו רחבת חניה. כאן חונים.

גישה לנקודת הסיום

מושב תל עדשים, ליד בית הכנסת.

גישה לנקודת הסיום למסיימים ליד נין (המסלול הארוך)

תחנת האוטובוס שבצדו הצפוני של כביש 65, מול הכניסה לכפר נין. אפשר להחנות את הרכב המאסף בתחנת הדלק הסמוכה לצומת.

סימון

כתום. מנקודת ההתחלה עד המעלה לתל עדשים מלווים את השביל סימוני קק"ל על עמודי עץ.

הערות

  • יש לדאוג לרכב מאסף. בימי חול אפשר לנצל תחבורה ציבורית.
  • הקטע הארוך מבלפוריה לנין מתאים לחודשים אוקטובר-אפריל או לשעות הקרירות של היום.
  • בחורף המסלול בוצי.
  • אין להתרחץ במי הנחלים והמעיינות.

נחל טבת

מרחבת החניה חוצים את נחל עדשים לגדתו הדרומית ועולים בדרך עפר רחבה המלווה את הנחל. תחילה צועדים בצל שדרה נאה של עצי אשל הפרקים. עצים אלה מסתגלים למים מליחים ועל כן מתאימים מאוד למקום. מעט הלאה משם, במקום מוצף בחורף, ניטעו עצי איקליפטוס טורקואטה ועצי שיטה.

שביל נחל טבת הוא פרי שיתוף פעולה של רשות ניקוז ונחלים קישון וקק"ל. השביל נבנה על מסד יציב שנועד למנוע את קריסת הנחל בעת שיטפונות והוא מגן על השדות הסמוכים מפני סחיפה.

לאחר כ-700 מ', ליד עץ איקליפטוס גדול, מגיעים למקום שבו נחל טבת פוגש את נחל עדשים (נחל טבת הוא הערוץ הקטן יותר, הימני, שבו מתקיימת זרימת מים עונתית בחורף. נחל עדשים הוא נחל "כמעט איתן".

בערוצו זורמים מים רוב ימות השנה. מולנו, היישר לפנים, מתנשאת חורבת עדשים – גבעה גדולה ועליה אנטנה גבוהה. אל המקום הזה נשואות פנינו. השביל עובר לנחל טבת (בהמשך עוד נשוב לנחל עדשים). בדרך מחכה לנו חורשת איקליפטוס נאה, שהפכה למעין חניון ובו ספסלים בנויים אבן. בלב החורשה נמצאת אנדרטה לזכרו של משה רן, איש בלפוריה. משפחתו תרמה את השטח, וקק"ל נטעה את העצים. נחל טבת משמש שביל אופניים שיורד לשביל הקישון מעפולה עילית, והחורשה משמשת מקום טוב לעצירה ולמנוחה.

ממשיכים במעלה נחל טבת. מדרום לנחל כבר נוהמים דחפורים המפלסים את השטח לקראת ה"הרחבה" של עפולה עלית. לפני כרם זיתים שביל יזרעאל-קק"ל עוזב את נחל טבת ועולה שמאלה (צפונה) לצד הכרם, עוקף מחסום רכב ופונה שוב שמאלה לגדר בית הקברות של תל עדשים. פסגת חורבת עדשים נמצאת מעט מדרום לבית הקברות.

חורבת עדשים

שדה חיטה מכסה את פסגת החורבה, ובין השיבולים נמצאים גדמים של עצי הדר שצמחו פה עד לא מזמן. התצפית מראש הגבעה יפהפייה. נראים מכאן, בין השאר, עפולה וגבעת המורה, הגלבוע והרי צפון השומרון – הר כביר ואף הר עיבל. מערבה משם נראים רמת מנשה, הכרמל, מגדל העמק והרי נצרת. קרוב הרבה יותר נמצאים בלפוריה, כפר גדעון, מזרע וראש תל פָאר, שבו עובר שביל יזרעאל-קק"ל.

הגבעה בנויה סלעי בזלת מתצורת הבזלת התחתונה, סלעים שהם פרי התפרצויות געשיות שהתרחשו במיוקן (18¬-9 מיליון שנה לפני זמננו). סלעי בזלת אלה מאופיינים בשיעור גבוה של המינרל אוליבין – מינרל שמכיל מגנזיום וברזל בצבע ירקרק. האוליבין נוטה להתפרק בתהליכי בליה ולכן סלעי הבזלת התחתונה מתפוררים בקלות ויש בהם סדקים רבים. במקרה שלנו שוקע בסדקים גיר, שהיה מומס במים שהציפו בעבר את עמק יזרעאל.

המדרון הדרומי של הגבעה שימש בעבר מחצבה. כאשר הכרייה במקום נפסקה, "ניצלו" את בור הכרייה להשלכת פסולת. לא עוד. הקרן לשיקום מחצבות שיקמה את המקום ויצרה בו מדרון חדש.

בסקרים שערכו אנשי רשות העתיקות נמצאו חרסים המעידים על התיישבות במקום בתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והמוסלמית. לאחר הפסקה של כמה מאות שנים נועד לגבעה הזו תפקיד חדש. בראשית המאה ה-20 התקיים כאן יישוב קטן של אריסים בשם תל עדס, שאדמותיו היו שייכות למשפחת סורסוק המפורסמת מביירות. קק"ל רכשה את אדמותיה בתל עדס בשנת 1912, אך באותו זמן לא נמצאו אנשים להתיישבות. כדי להפגין חזקה על המקום העמיד ארגון "השומר" את סעדיה פז, שהתיישב בשנת 1913 בחושה קטנה בין בתי האריסים. בסוף אותה שנה העמיד ארגון השומר קבוצה שקיבלה על עצמה את עיבוד האדמות עד שתגיע קבוצת מתיישבי קבע.

המתיישבים שיפצו כמה חושות של אריסים שהתפנו מיושביהן והוסיפו צריפים. זמן קצר אחר כך הודיע ארגון "השומר" שהוא מבקש להקים בתל עדס מושבת שומרים, אלא שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה ובסופו של דבר המקום ננטש עד שבשנת 1923 נוסד מושב תל עדשים. המושב עבר מהגבעה כ-1.5 ק"מ צפונה, אך לא שכח את המקום. בצד הגבעה נמצא בית הקברות של היישוב, שבו קבור, בין השאר, רפאל איתן ("רפול"), הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל. החושות הישנות שבגבעה פורקו, ומאבניהן נבנו בית הכנסת ובית העם שבמושב.

בחזרה לנחל עדשים

מחורבת עדשים השביל נמשך לצד גדר בית הקברות של תל עדשים, יורד לפינת גדר בית הקברות הסמוך של בלפוריה ומשם, לאחר פנייה שמאלה וצעידה של קילומטר אחד בין שדות לימין שדרת רימונים צעירה, שב השביל שלנו לנחל עדשים, מעט ממזרח לכפר גדעון.

עתה פונים ימינה ליד כרם זיתים צעיר ומלווים את הגדה המזרחית (השמאלית) של הנחל. לאחר חציית דרך עפר רחבה מגיעים למקום שבו מי נחל עדשים נופלים במפל קטן מראש סכר בטון נמוך. מאחורי הסכר נקווים מימיו של מעיין סמוך לאגם זעיר. באין שם אחר למעיין הוא מכונה מעיין כחול-ירוק, על שם אולם האירועים שבקרבת מקום.

מתניה מיה, המתכנן של השביל, אינו חוסך בשבחי רשות ניקוז ונחלים קישון על ההתייחסות הסביבתית לנחל. ביוזמת רשות הניקוז הצטרף מושב תל עדשים לפרויקט "קהילה מאמצת נחל", ומה שנחשב בעבר כסתם תעלה וחצר אחורית הפך לפינה יפה של טבע. במסגרת זו נוצרה שותפות בין הקהילה ביישוב, המועצה האזורית עמק יזרעאל, קק"ל ורשות הטבע והגנים. שיתוף הפעולה הזה הביא לניקוי הנחל מפסולת, לעידוד הצמחייה הטבעית ואף להשבת הצמח בִּקְיַת יִזְרְעֶאל – צמח ממשפחת הפרפרניים, אנדמי לישראל ובסכנת הכחדה.

למרות המראה המפתה של האגמון, אין להיכנס למים. בנוסף לסכנות הרגילות פועלת כאן משאבה. במקום זאת יש לחצות את הנחל בדילוג קל על האבנים שלמרגלות הסכר ולהמשיך עוד כ-400 מ'. כאן פונים שמאלה וצועדים בדרך עפר רחבה ונוחה היישר למרכז מושב תל עדשים.

במרכז המושב, ליד רחבת המייסדים, נמצאים מבני מורשת יפים מימי ראשית היישוב – האסם, בית העם ובית הכנסת שעלה באש בשנת 2011 וזכה לשיקום. בית הכנסת ובית העם נבנו מאבני החושות של תל עדס.

לממשיכים לעבר נין

מיטיבי לכת יכולים לצעוד עוד במעלה הנחל, בהמשך שביל יזרעאל קק"ל. לאחר כ-1.7 ק"מ, מתחת לקו מתח גבוה, במקום שבו נחל כסולות מצטרף לנחל עדשים, מגיעים לדרך עפר שפונה ימינה וחוצה את הנחל במעבר אירי. חוצים. מי שרוצה, יכול לצעוד עוד כ-70 מ' במעלה הנחל ולגלות בריכה ריבועית (10X10 מ') של מעיין נוסף שאת שמו איננו יודעים. המים נקיים. הצבע הירוק שלהם מקורו בדרך כלל בצמחי עדשת המים שמכסים את פני הבריכה (אין להיכנס למים בשום אופן).

שבים לשביל ועולים לצד נחל עדשים. כרמי הזיתים ומשוכת צבר קטנה שייכים לתושבים מהכפר אכסאל. לאחר כ-1.3 ק"מ חוצים שוב את הנחל מזרחה ומיד פונים ימינה. לאחר כ-50 מ', בין קנים גבוהים, נחבאת באר אנטיליה. המבנה, על הבריכה והפתחים המיועדים למעבר השלשלת שעליה תלויים הכלים לשאיבת המים, נותר במצב טוב. בגלל בעיות בטיחות הביקור בבאר האנטיליה אסור בשלב זה.

מהבאר עולים בין שדות לכיוון אחוזת ברק. תחילה חולפים על פני מחצבת בזלת ואחריה מגיעים לדרך עפר רחבה. הדרך הזו מלווה את קו צינור הנפט מכירכוב לחיפה, אותו צינור שעל שלמותו הגן אורד וינגייט עם פלוגות הלילה שלו. הצינור החל להזרים נפט בשנת 1935, וההזרמה נפסקה בשנת 1948 עם הקמת מדינת ישראל.

מכאן ואילך השביל מאגף את היישוב אחוזת ברק מצפון. מסוף פברואר ועד ראשית אפריל פורחים פה פרחי התורמוס בהמוניהם. משמאל עצי שיזף גדולים. עם סיום האיגוף, ליד כביש הגישה לאחוזת ברק, ניצב משמאל לשביל מבנה גדול ומבודד, בולט מאוד בלובנו, ובקצהו מגדל ריבועי. אפשר לגשת אליו. זהו המבנה של מחנה ישראל, המציג סיפור יוצא דופן. השטח נרכש מערביי הסביבה, חולק ל-300 מגרשים ונמכר ליהודים במזרח אירופה. בשנת 1925 עלו ארצה 18 משפחות וניסו להקים במקום משק חקלאי, אך נכשלו. ניסיונות התיישבות נוספים של גרעיני התיישבות חרדיים נכשלו אף הם, האחרון שבהם בשנת 1938.

בשנים 1939-1936 שימש המבנה נוטרים ממשטרת היישובים העבריים ובסיס לפלוגות הלילה של אורד וינגייט. שלטונות המנדט הבריטי החרימו את הבניין, ולקראת מלחמת העצמאות ננטש המבנה. ראשוני קיבוץ דברת התגוררו בו זמן מה ואחר כך הוא נעזב לנפשו. על חלק ממגרשי מחנה ישראל, שרכש יזם, נבנה היישוב הקהילתי אחוזת ברק.

המבנה של מחנה ישראל עזוב ומוזנח, והגיעה השעה שמישהו ייתן לו את הכבוד הראוי לו. מראש המגדל, שאפשר לטפס אליו בסולם, נשקפים הנופים המרהיבים של ההרים המקיפים את עמק יזרעאל, אבל במצבו הנוכחי הרעוע אין להיכנס אליו.

שביל יזרעאל-קק"ל חוצה את כביש הגישה לאחוזת ברק דרומה ונמשך בדרך סלולה קצרה אל נקודת הסיום של הקטע – תחנת האוטובוס שבכביש 65, מול הכניסה לנין.

שביל יזרעאל קק"ל

שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל טיול ארוך חדש שקורם עור וגידים בימים אלה. השביל, שאורך התוואי הראשי שלו מגיע כמעט ל-100 ק"מ, עובר באתרי הטיול החשובים של העמק ושל ההרים המקיפים אותו – הרי נצרת, גבעות אלונים, התבור וגבעת המורה. חלקים ניכרים מהשביל כבר סומנו על ידי הוועדה לשבילי ישראל, שאף הפיקה מפת טיולים וסימון שבילים של האזור בקנ"מ של 1:40,000. מהשביל הראשי מתפצלים שבילי משנה שיוצרים יחד מארג של כ-200 ק"מ שבילים – גן עדן לחובבי טיולים רגליים ולרוכבי האופניים.

מקימי שביל יזרעאל-קק"ל הציבו לעצמם כמה מטרות. מטרת העל היא להציג את ה"יזרעאליות" – מושג חמקמק אבל נוכח היטב בעמק: תרכובת שבנויה מיסודות של עבר היסטורי רחוק, גאולת קרקע והתיישבות, חקלאות, טבע ופסיפס אנושי. השביל עובר באתרים ידועים ובהם ציפורי, תל שמרון ושמורת בלפוריה ובה בשעה חושף אתרים נהדרים ומוכרים הרבה פחות כמו עין גדעון, מעיינות אלונים ומחילות מסתור בחורבת רומה.

השביל מסומן בסימון שבילים כתום. כאשר הכביש חופף לשביל שכבר מסומן בסימון שבילים, מתווספת לסימון הקיים נקודה כתומה. תכנון השביל נעשה בידי מתניה מיה, גיאוגרף ומתכנן ערים ובן המועצה האזורית. ביצירת השביל לקחו חלק המועצה האזורית עמק יזרעאל, קק"ל, רשות ניקוז ונחלים קישון, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), הוועדה לשבילי ישראל ורשות הטבע והגנים.
לשביל יזרעאל-קק"ל באתר המועצה האזורית עמק יזרעאל לחצו כאן.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: מפת שביל יזרעאל-קק"ל בהוצאת המועצה האזורית עמק יזרעאל
פורסם בתאריך: 10.5.2017

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת שביל יזרעאל-קק"ל בהוצאת המועצה האזורית עמק יזרעאל

מפת גוגל