במקום לפנות למבצר, נפנה שמאלה במורד הדרך בעקבות שביל ישראל ונגיע לאחר כחצי קילומטר לכניסה למנזר לטרון. שמו הרשמי הוא מנזר גְבירתנו של שבעת המכאובים. זהו מנזר גברים טֶרַפִּיסְטִי – פלג של המסדר הבנדיקטיני שנזיריו נמנעים ככל האפשר משיחות חולין. בגלל תכונה זו ידוע המנזר גם בשם "מנזר השתקנים".
אדמות המנזר נקנו מתושבי הכפר עמואס. בשנת 1887, לאחר כמה גלגולים, רכש את המקום הנזיר הטרפיסטי לואי וילה. הוא ביקש להקים מנזר סמוך לאמאוס, המקום שבו על פי הברית החדשה התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה. מאוחר יותר הצטרפו אליו נזירים נוספים, נטעו כרמי גפן וזית ועיבדו חלקות ירק. במלחמת העולם הראשונה השתלט הצבא העות'מני על המנזר. אחרי המלחמה שבו הנזירים למקום, ובשנת 1960 השלימו את מבנה המנזר הניצב כיום באתר.
הנזירים מקפידים גם כיום למעט בדיבור ונמנעים מאכילת בשר, דגים וביצים. למנזר מתקבלים רק גברים לאחר תקופת מבחן של שש שנים. הכנסייה צרה וארוכה ואין בה כמעט עיטורים, כמתחייב מסגנון חייהם הצנוע של הנזירים. מעל דלת הכניסה מתואר ישו סועד עם שני תלמידיו, שאליהם נגלה כאשר שב לארץ החיים.
בחצר המנזר מוצג אוסף של פריטים ארכיאולוגיים – גלוסקמאות, שברי עמודים וכתובת קבר של חייל רומי. ליד הכניסה למנזר, ב"גן האחווה", ניצבת אנדרטת עץ מגולף המציגה את דמויותיהם של רש"י – מגדולי מפרשי התנ"ך, ברנאר מקלרבו – אבי מסדר הטרפיסטים שתמך במסעות הצלב אך התנגד לפגיעה ביהודים, וצלאח א-דין, שהעניק אפשרות ללוחמים הצלבנים לעזוב את מבצריהם בשלום בתמורה לכניעה.
בימי שבת מתנהל כאן שוק תיירותי, ובחנות המנזר מוכרים יין, זיתים ושמן זית מתוצרת המקום.
שעות פתיחת כנסיית המנזר: חורף 8:30-11:00, 14:30-16:00. קיץ 8:30-12:00, 15:30-17:00.
שעות פתיחת חנות המנזר: חורף 8:00-17:00, קיץ 8:30-17:30.
בימי ראשון המנזר סגור.