טיול בשביל ירושלים: מסטף לעין כרם

  • בינונית
  • אביב חורף סתיו
  • 4 ק"מ
  • מרכז הרי ירושלים
  • 3-5 שעות
  • עומס קל
מנזר אחיות ציון בעין כרם. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

טיול מיטיבי לכת בהרי ירושלים שעובר במעיינות סטף, מגלה טרסות ושומרות עתיקות, מבקר בטרסה האדירה המכונה "כותל הקטן" ובעין חנדק ומשם דרך שביל "הדסה" מסיים את דרכו בעין כרם.

איך מגיעים?

נקודת המוצא - חניה עליונה בסטף: במחלף הראל פונים דרומה מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) וממשיכים דרומה דרך מעוז ציון למעגל התנועה שליד סטף. דרך סלולה קצרה מובילה לחניה העליונה.

נקודת סיום: מעיין מרים, רחוב המעיין, עין כרם.

יש לדאוג לרכב מאסף בעין כרם.

סיפור דרך

אורך מסלול ההליכה: 7.2 ק"מ.
משך הטיול: כ-4 שעות.
אופי המסלול: מסלול חד כיווני למיטיבי לכת, מתנהל במורד תלול למדי ומסתיים במעלה מתון.

יוצאים מרחבת החניה העליונה של סטף וצועדים בעקבות הסימון הירוק ושביל ישראל. גרם מדרגות קצר מוביל לתחנת המידע של שביל ישראל. מכאן ממשיכים בשביל הכפר על פי שילוט ההכוונה של קק"ל (סימון ירוק). שביל הכפר יורד בין טרסות שבהן צומחים עצי זית ושקד. לאחר 1.4 ק"מ מגיעים לצומת שבילים, מעט מעל עין ביכורה.

בצומת השבילים יש שתי אפשרויות להמשך. אחת: לבקר במעיינות ביכורה וסטף, לרדת בשביל מסומן ירוק לחניה התחתונה ולפנות שמאלה לעבר עין חנדק, במקביל לכביש 386 (סימון ירוק וסימון שביל ישראל). אפשרות שנייה, המתוארת בהמשך: לפנות מיד שמאלה בצומת השבילים על פי השילוט לעין חנדק (סימון שחור ואדום). אפשר, כמובן, לבקר בסטף ולשוב לצומת להמשך המסלול. בכל מקרה, שני השבילים נפגשים לפני חציית כביש 386.

השביל המסומן שחור ואדום שומר תחילה על קו גובה, עובר ליד שני בתים חרבים של הכפר סטף ויורד לעבר נחל שורק. במורד הדרך עוברים ליד שומרה שבה השתמר היטב תא האחסון (אפשר להציץ אך לא להיכנס, מחשש להתמוטטות המבנה), ליד מחצבה ישנה וליד משטח סלע ששימש גורן.

השביל חוצה פעמיים את הערוץ הרדוד של נחל שורק  ומגיע לדרך רחבה, שבה עובר גם שביל ישראל. מכאן ממשיכים היישר לפנים בשביל מסומן ירוק, שחוצה את כביש 386 במעביר מים תת קרקעי. כ-300 מ' משם, במעלה ואדי יוסוף, נמצא "הכותל הקטן", כך מכונה הטרסה האדירה המתוחה לרוחב הערוץ -  מקום חובה להפסקה קלה לשם התפעלות מהמקום המיוחד. מעט הלאה משם נמצא עין חנדק - חפיר גדול בקרקע שבו נובע עין חנדק מתוך שתי נקָבות חצובות (הכניסה לנקבות אסורה).

מעבר למעיין, ליד שלט המידע המספר על עין חנדק, מסתעפת שמאלה דרך סלולה ומשובשת. עולים בדרך ואחרי כ-200 מ', כשהדרך הסלולה מתעקלת ימינה, ממשיכים היישר לפנים בדרך עפר, על פי השלט המכוון לשביל הדסה. השביל הוא חלק ממערך "שבילי הדסה", שקק"ל סייעה בהקמתם.

בהמשך הדרך, בצדה השמאלי, נמצאים שרידי שומרה, הצופה על הנוף המרהיב של הר חרת ושל הר צובה שממול. מעט הלאה מכאן עוזב שביל ירושלים את הדרך הסלולה ועולה ימינה במדרגות עץ, החוצות טרסות עזובות בצל יער קק"ל. עד מהרה מגיע השביל לכביש המוביל לבית חולים הדסה עין כרם. המשימה של המטיילים עתה היא לחצות את הכביש בזהירות בטחה, שכן נוסעות בו מכוניות רבות (ילדים יוכלו לזחול במעביר המים שמתחת לכביש). לאחר חציית הכביש ממשיכים שמאלה בדרך עפר על שם היידי שטרנבך. שער ברזל ירוק חוסם לכלי רכב את המעבר בדרך (סימון שבילים כחול).

השביל מאגף את בית חולים הדסה באיגוף שמאלי. יופיו של קטע זה של השביל טמון בתצפית המרהיבה שהוא מעניק על עין כרם, מנזריה וכנסיותיה. כשהשביל פוגש דרך סלולה, אות הוא שהגענו לפאתי עין כרם. כאן פונים ימינה ומגיעים למעיין מרים, נקודת הסיום של הטיול.

אבני דרך במסלול

נוף שביל הכפר

החלק הגבוה של שביל הכפר חושף חלק ניכר מתוואי המסלול שלנו. נקודות ציון בולטות בנוף הן רכס עמינדב עם המושבים אורה ועמינדב, הר אורה, יד קנדי, נחל שורק, מנזר יוחנן במדבר, מושב אבן ספיר, בית חולים הדסה עין כרם.

עין ביכורה (עין א-שרקייה)

זהו אחד המעיינות השופעים בהרי ירושלים, אך בכל זאת נחשב למעיין דל יחסית. כדי להפיק את המיטב ממה שהטבע העניק למקום, בנו תושבי סטף לדורותיהם תעלה לאורך השכבה נושאת המים. מאוחר יותר, במפעל בנייה ענק, כיסו את התעלה ויצרו נקבה חשוכה. קיר האבן העצום שבחזית הנקבה, המסתיר את הנביעה, הוא חלק מאותו מפעל בנייה.

מי המעיין נאספים לבריכה גדולה. גרם מדרגות, לצד הבריכה, יורד אל הנקבה שמאחוריה. הנקבה גבוהה ואפשר לצעוד בתוכה בקומה זקופה. חובה להצטייד בפנס, שכן הנקבה חשוכה לגמרי. יש לצעוד בזהירות רבה ולהתגבר על מדרגות טבעיות וזולגות מים עד שמגיעים למערת הנביעה. המים נובעים מהקירות, וחדי עין אף יזהו כאן זקיפים ונטיפים קטנים.
בדופן הבריכה שאוגרת את מי המעיין נמצאו חוליות חרס שיצרו חללים עגולים. הסברה היא שחוליות החרס האלה הודבקו לדפנות הבריכות בתקופה הרומית ושימשו קִינים לרבייה של דגי מאכל שגידלו התושבים. קק"ל שיקמה את נקבת המעיין וחיזקה את קיר התמיכה גדול שבתוך מערת הנביעה.

עין סטף (עין אל-בלד)

היה המעיין המרכזי בכפר סטף. במשך השנים בנו תושבי המקום מבנה מעל לשכבה נושאת המים וכך נוצרה נקבה באורך של כ-10 מ'. אפשר להיכנס לנקבה ממערת המעיין, הנמצאת במדרגה שמעל הבריכה, ולצאת בהליכה שפופה "עם המים" אל שפת הבריכה. יש להצטייד להרפתקה הזו בנעליים להליכה במים.

"הכותל הקטן"

כך מכונה הטרסה האדירה המתוחה לאורך גיא ואדי יוסוף. הטרסה בנויה אבני ענק המזכירים בעוצמתם במשהו את אבני הכותל המערבי. ההיגיון אומר שהטרסה היא חלק ממערכת שלחין קדומה, שניזונה בעבר הקדום ממי עין חנדק, הנובע כ-400 מ' במעלה הנחל. בניית טרסה כה גדולה מתאימה למפעל ממלכתי יותר מאשר לחקלאים מקומיים אך איננו יודעים מיהו הגורם שבנה אותה. בצד השביל לעין חנדק, הנובע מעט במעלה הגיא, עוברת אמת מים קטנה, שהובילה מים מהמעיין לחלקת השלחין הגדולה שיצרה הטרסה ונראה שבזכותה אפשר היה לגדל במקום גידולי שלחין.

עין חנדק

פירוש המילה חנדק הוא חפיר. אכן, מי עין חנדק זורמים מתוך שתי נקבות מים לבריכת איגום גדולה, חפורה בסלע. הנקבה הדרומית, הארוכה מהשתיים, אוספת מים משני סעיפים שנפגשים ליד סכר קטן, שנועד להרים את מפלס המים ולאפשר את המשך זרימתם בכוח הכובד אל בריכת האיגום. הכניסה לנקבה זו צרה מאוד.

הנקבה המזרחית היא חיבור של שתי נקבות הקשורות זו בזו. אורכה של האחת הוא 17 מ' ושל הנקבה המסתעפת ממנה – 31 מ'. הנקבות חשוכות לגמרי והמים בהם עשויים להגיע לגובה של 1.20 מ'. אין בנקבות שום אמצעי בטיחות או סימונים, והכניסה לתוכן אסורה.

לקריאה נוספת והעשרה

שומרות

שומרה היא מבנה אבן קטן, שעשוי להגיע לגובה כ-2.5 מ'. השומרה כוללת חדר אחד ועל גגו בסיס לסוכה, מקום טוב למנוחה ולתצפית על החלקות המעובדות שמסביב. השומרה שימשה למגורים עונתיים מחוץ לכפר, בעיקר בעונת אסיף היבול, או בעונות בוערות אחרות. בשל עובי קירותיה נשמרה בה טמפרטורה נמוכה גם בקיץ ולכן שמרו בה יבולים עד לשיווקם, וגם ציוד וכלים שהמגדלים נזקקו להם. חלק מהשומרות שלאורך השביל השתמרו היטב והחדר שלהן נותר ללא פגע. בניית שומרה מאבנים, בבנייה יבשה (ללא מלט) היא מעשה אומנות ממש הראוי להתפעלות. אין לעלות על השומרות בשום פנים ואופן וגם לא להיכנס לחדריהן, מחשש לקריסת המבנה!

שרידי הכפר סטף

במהלך הטיול נראים בתים חרבים של הכפר הערבי סטף, ששכן כאן עד 1948. במצוקים הקטנים נמצאות מערות קטנות, שקירות אבן קטנים חוסמים את פתחיהן. מערות אלה שימשו בעבר מחסנים של תושבי הכפר.
השם סטף אינו ידוע במקורותינו הקדומים. מקום בשם זה נזכר לראשונה בכתב הקדש מוסלמי מהתקופה הממלוכית שהתגלה בעין כרם. ייתכן שמקור המילה בשורש ס.ט.פ שנזכר במשנה: "כל בנות שקמה פטורות חוץ מהמסטפות" (דמאי א' א'). נראה כי הכוונה ליצירת חריצים בפירות התאנה והשקמה כדי להקדים את הבשלתם. פרי מסוג זה, שהבשיל מוקדם, מכונה ביכורה (או בַּכּורה), וזהו המקור לשמו של המעיין השני שבאתר.

לאחר מלחמת העצמאות שימש המקום אתר אימונים של יחידה 101 ושל הצנחנים ואז ננטש. בשנות ה-80 החלה קק"ל לשקם את המקום ועשתה אותו מרכז שימור החקלאות ההררית הקדומה

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: מדור מידע יערני במרחב מרכז קק"ל
עודכן בתאריך: 22.11.2023

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל