e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

חניונים עם סיפור ברחבי ישראל


שישה חניונים שכדאי להכיר

קרן קימת לישראל הקימה עד כה כ-1,200 חניונים ברחבי הארץ. ישנם חניונים גדולים, שעשרות אנשים יכולים לבלות בהם בעת ובעונה אחת, ויש גם חניונים אינטימיים, שבהם מוצב שולחן אחד. בכתבה זו אנו מביאים את סיפוריהם של שישה חניונים במקומות מיוחדים, סיפור המוסיף עוד ממד לבילוי במקום.

אנדרטת משמר הגבול. צילום: יעקב שקולניק

בין אלוני הגולן

חניון עין זיוון 

חניון עין זיוון שוכן מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון, בתוואי שביל הגולן. השולחנות שוכנים בצל עצי חורש טבעי ועצים נטועים.
החניון מטופח ונעים. קק"ל הקימה אותו בצל עצי אלון תולע יפהפיים. זה יתרון נהדר: בקיץ מצלים עלי האלונים על השולחנות, ואילו בחורף, מכיוון שהם נשירים, חודרות קרני השמש הנעימות מבעד לענפים העירומים ומחממות את עצמות המבלים. העלים המרשרשים מתחת לרגליים רק מוסיפים לחוויה.
החניון משמש גם אתר הנצחה לחללי גדוד סיור 134. הגדוד הוקם ב-1971 ואיישו אותו טנקיסטים צעירים ואנשי פלוגות סיור ותיקות. לוחמי הגדוד יצאו למלחמת יום הכיפורים בבוקר 7 באוקטובר 1973, אך רק עם חלק מצוותי הטנקים, שהספיקו להתארגן בלילה הקודם. הכוח עשה את דרכו ממחנה "יפתח" לגשר אריק ומשם בכביש העולה ליהודיה.
ביום הלחימה הראשון תגברו הטנקים של הגדוד את כוח השריון של גדוד 179, שספג במהלך הלילה אבידות ועמד לפני גמר תחמושת. בשעה 11:00 החל הכוח לנהל קרב מול 30 טנקים שבאו מדרום, מאזור חושניה, ועד השעה 13:00 הדליק 22 מהם. כמה דקות אחר כך מצא את עצמו הגדוד מול כמה עשרות טנקים סוריים, שבאו ממזרח. גם בקרב זה השמיד הכוח טנקים סוריים רבים.
בימי הלחימה שבאו אחר כך יצא הכוח למשימות נוספות. במהלך הלחימה איבד הגדוד 33 מחייליו. כמה חודשים לאחר המלחמה, פירק צה"ל את מסגרת הגדוד. 

איך מגיעים? 

נוסעים מצומת מחניים מזרחה בכביש 91. חוצים את גשר בנות יעקב וממשיכים מזרחה בכביש 91 עד קיבוץ עין זיוון. החניון נמצא בצדו הדרומי של הכביש, מול הכניסה לקיבוץ.
בצל אלוני התבור

תל שמרון 

חניון נחמד בצל עצי אורן, בראש גבעת תל שמרון העתיק. תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל ועניין רב בסביבה.
רחבת החניה שלמרגלות הגבעה הנישאה של תל שמרון נועדה לשרת את באי בית הקברות של נהלל. כאן גם חונים רוב כלי הרכב של המטיילים במקום. לראש הגבעה מטפס שביל קצר, אך תלול, מהלך שתי דקות המדאיגות משהו את בעלי הצידניות. למודאגים נספר שיש פתרון דחוק, אך יעיל: בצומת נהלל נוסעים צפונה בכביש המוליך ליישוב הבדווי זרזיר. כ-100 מ' מהצומת פונה ימינה דרך עפר טובה (יחסית), העולה בתלילות עד לקרבת החניון.
בראש הגבעה, על בסיס מגדל שמירה קטן מבטון, הציבה קק"ל מגדל תצפית נאה מעץ, המשקיף על מרחבי עמק יזרעאל (אין לעלות על מגדל התצפית!). יש כאן שפע של דברים לעשותם. ניתן לרדת למדרון המערבי של התל ולראות את משטחי הבטון, ששימשו את מתיישבי מעברת שמרון. אפשר לרדת לבית הקברות נהלל ולעלות לקבריהם של ראשוני המושב ושל אישים מפורסמים כמשה דיין, חנה מייזלס והאסטרונאוט אילן רמון.
למטה מבית הקברות צומח סבך נפלא של עצי שיטה מלבינה. מעבר למדרון הנגדי, הצפוני, צומחים עצי אורן ותיקים ששתלה קק"ל ב-1935 לכבוד מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, במלאות 25 שנה למלכותו. 

איך מגיעים? 

נוסעים מרמת ישי מזרחה בכביש 75. חולפים על פני צומת נהלל ולאחר כ-700 מ' פונים שמאלה בכביש המוביל לתמרת. נוסעים בו כ-100 מ' ופונים שמאלה לעבר בית הקברות של נהלל. חונים ברחבת החניה הגדולה של בית הקברות, למרגלות תל שמרון.
בפתח נחל עירון

אנדרטת משמר הגבול 

חניון בצל עצי איקליפטוס, בנחל גחר. מקום שקט יחסית לשאר החניונים ביערות מנשה, אבל גם ממנו אפשר להגיע למרכז העניינים בנחל השופט.
החניון הסמוך לצומת ברקאי גדול ורחב ידיים. השולחנות נחים בצל עצי חרוב נטועים. הכול בו בסדר, ובכל זאת, לא רבים מתגברים על הטריק הטמון בדרך הגישה למקום ולכן החניון נשאר קצת עזוב לעצמו.
המבלים במקום לא יוכלו להתעלם ממגדל בטון צבוע שצורתו מזכירה משולש. זוהי האנדרטה לזכר חללי משמר הגבול (מג"ב), יצירתו של האדריכל חיליק ארד, הניצבת כאן מאז 1980. סמוך לאנדרטה נמצא בית המורשת וההנצחה של משמר הגבול.
האנדרטה ניצבת דווקא כאן משום סמיכותה למקום מושבה של פלוגה ב' במשטרת כרכור ולקיבוץ עין שמר. לכאן הועבר נס החיל מצה"ל למשטרת ישראל, אירוע המציין את הולדתו של משמר הגבול כחלק ממשטרת ישראל.
המוזאון מציג את תולדות משמר הגבול, כלי נשק ישנים ובהם גם כלים שהיו בשימוש מחבלים, מדים היסטוריים ועוד כהנה וכהנה. ממערב לחניון, במרחק חמש דקות הליכה, נמצא עין ארובות. מי המעיין נאגרים בבריכה גדולה ושפיעתם עונתית. במעיין ובאחו שסביבו צומחים צמחי מים דוגמת כף צפרדע אזמלנית, תלתן הביצות וסוף מצוי. עצי תאנה גדולים מעטרים את האחו, שהוכרז כשמורת טבע. 

איך מגיעים? 

החניון נמצאים ליד צומת ברקאי, בצד כביש חדרה-מגידו (כביש מס' 65), סמוך למפגש עם כביש 6. בצומת ברקאי פונים דרומה (כביש מס' 574) ומיד שמאלה בכביש שמתעקל שמאלה, עובר מתחת לגשר כביש 65 ומגיע לחניון. שעות פתיחה של האנדרטה: א'-ה' 9:00–16:00.
פארק הלוחם

יער חרובית 

פארק הלוחם, המשתרע על פני כ-300 דונם, מוקדש לנכי צה"ל. הוא נועד להעניק לנכים בישראל הזדמנות לנפוש בחיק הטבע.
פארק הלוחם אינו חורג באופיו מחניונים מטופחים אחרים של קק"ל, אך מושם בו דגש בהתאמת שולחנות הפיקניק והשבילים לנכים. בפארק הוכשר ציר תנועה מרכזי לרכב, ומצדדיו משטחי חניה המעניקים גישה נוחה לשולחנות פיקניק בצל עצי חרוב. סמוך לרחבת החניה המקבלת את פני הבאים לפארק הוקם גן מתקני שעשועים, המאפשר פעילות מגוונת לכל המשפחה, גם לבעלי יכולת תנועה מוגבלת.
בהמשך ציר התנועה המיוחד, בחלקת אורן ירושלים, הוכשרו כ-50 פינות פיקניק משפחתיות, המאפשרות חניית רכב צמודה לשולחן הפיקניק.
קק"ל פרצה ביער מערכת שבילים שאורכה הכולל כ-2 ק"מ. השבילים סלולים ושיפועיהם מותאמים לתנועה בכיסאות גלגלים. השבילים חולפים ליד שרידי גת עתיקה, מערה קרסטית, טרסות ישנות ובורות מים קדומים. בחורף ובאביב שופעים צדי השביל בפריחה מרהיבה של נרקיסים, רקפות וכלניות.
כקילומטר מדרום לקצה הדרומי של היער מתנשא תל צפית. ראש התל, המזוהה עם גת פלשתים, הוא נקודת תצפית מרהיבה לעבר גבעות שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי. במקום נערכות חפירות מטעם אוניברסיטת בר אילן.
הצלבנים בנו בראש הגבעה מבצר בשם "בלאנש גארד" (המשמר הלבן). המצביא האיובי צלאח א-דין כבש את המבצר מידי הצלבנים ב-1187 והרסו.
הגישה לראש התל אינה מתאימה לנכים. 

איך מגיעים? 

נוסעים לצומת ראם (מסמיה) בכביש 40 ופונים מזרחה. לאחר כמה מאות מ' פונים ימינה בכביש המוליך לזכריה (כביש 383). בכביש זה פונים דרומה ליער בין סימני ק"מ 7–8.
שלושה מגדלים

גבעה 69 

גבעה 69 שוכנת באתר קרבות מימי מלחמת העצמאות. קק"ל נטעה בגבעה יער והציבה לצד האנדרטה לזכר הלוחמים חניון דרך.
כנהוג בימי מלחמת העצמאות, גם גבעה 69 נקראה כפי שנקראה משום שהיא מתנשאת 69 מ' מעל פני הים. סימן ההיכר שלה, כאז כן היום, הם שלושת מגדלי הבטון הבנויים בה. בראש המגדלים בנו הבריטים בריכות, שסיפקו מים למחנות הצבא בסביבה.
לאחר שכבש הצבא המצרי את ניצנים (7 ביוני 1948), התבססה בגבעה פלוגה ג' מגדוד 53 של גבעתי, מתוך כוונה לנצל אותה כבסיס לכיבושה של ניצנים מחדש. יומיים אחר כך תקפו המצרים את הגבעה, אך נסוגו. באותו יום ממש החליפה פלוגה ב' מגדוד 51 את הפלוגה הקודמת. למחרת עלו המצרים בכוח גדול על הגבעה וכבשו אותה. 20 מלוחמי הפלוגה נהרגו ואחדים נפלו בשבי.
במבצע "יואב", שנפתח ב-16 באוקטובר, ניתנה לפלוגה הזדמנות להשיב לעצמה את כבודה האבוד. לאחר כישלון כיבוש משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב), תקף צה"ל את המשלטים המצריים שבצומת גבעתי. פלוגה ב' כבשה את המוצב הדרומי שבצומת ותרמה להמשך המערכה לפריצת המצור על הנגב. המצרים החלו בנסיגה והותירו את גבעה 69 לצה"ל, שהשתלטו עליה ללא קרב ב-27 באוקטובר 1948. 

איך מגיעים? 

נוסעים בכביש אשדוד-אשקלון (כביש 4). כ-250 מ' מדרום לפנייה ליישוב ניצן ולחוף ניצנים פונים מזרחה בכביש 232. נוסעים כ-1.5 ק"מ ופונים צפונה (שמאלה) בדרך מסומנת אדום. הדרך מגיעה לאחר כ-900 מ' לחורשה של גבעה 69.
הבארות של משה ואהרון

חורשת עזוז (בארותיים) 

חורשה מפתיעה של עצי אשל בנגב המערבי, ליד שתי הבארות של משה ואהרון.
בארותיים היא הפתעה נעימה. בלב המרחבים החשופים של הנגב, עולה לפתע בעמק קטן חורשה גדולה של עצי אשל ובלבה שלושה עצי איקליפטוס גדולים. בין העצים יצרה קק"ל חניון נעים מאין כמוהו, המתאים ללינה (יש לתאם את הלינה מראש עם משרדי קק"ל: 
08-6232554, 08-6232343, 08-6277532).

העצים האלה יודעים לספר סיפור מיוחד במינו: המושל הטורקי ג'מל פשה מינה את אליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי מקוה ישראל, להיות אחראי על נטיעת עצים בכמה מקומות בנגב. אחד המקומות האלה היה ביריין (בערבית: שתי בארות, או בארותיים). המקום נקרא כך בגלל שתי הבארות שבמקום – באר משה ובאר אהרון.
באר אהרון נמצאת בשוליים המערביים של החורשה. הבאר ריקה, אך החריצים שהותירו החבלים בנדבך האבן העליון של הבאר מעידים שבעבר שאבו ממנה דליים רבים. באר משה נמצאת ליד עצי האיקליפטוס. הטורקים ניצלו את הבארות למילוי הדוודים של הרכבת שעברה סמוך לחורשה, בדרכה לקציימה שבסיני.
הנטיעות החלו ב-1915. חייבי הגיוס מקרב בוגרי בית הספר מקוה ישראל התגייסו כפלוגת נוטעים ונטעו את העצים. בניגוד למקומות אחרים, כאן שרדו העצים עד ימינו, כנראה בזכות מי הבארות של משה ואהרון.
אפשר לצאת מכאן לביקור בבריכה ביזנטית עתיקה, השוכנת כקילומטר מצפון-מערב לחורשה. 

איך מגיעים? 

נוסעים מבאר שבע דרומה לצומת טללים (כביש 40) ומשם מערבה לניצנה (כביש 211). ליד כפר הנוער ניצנה פונים דרומה לכביש 2021 דרומה ומגיעים לאחר כ-10 ק"מ לחורשת בארותיים.
קרדיטים
כתיבה וצילום: יעקב שקולניק 
פורסם בתאריך: 25.8.2010