e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

יער להב: בית הכנסת בחורבת רימון


ביקור מרתק בבית הכנסת בחורבת רימון, שנמצא בשוליים המזרחיים של יער להב


יער להב, מהגדולים ביערות קק"ל, משתרע על פני יותר מ-25,000 דונם. היער עשיר באתרי טבע ונוף ובאתרי עבר ומורשת. קק"ל פיתחה ביער דרכים, הכשירה חניונים ונטעה בוסתנים של עצי פרי. בלב היער נמצא מרכז ג'ו אלון – מרכז חינוכי ותיירותי להיכרות עם צפון הנגב. יש כאן שרידים של כנסיות קדומות וקולומבריום עתיק, בארות היסטוריות ועוד כהנה וכהנה. ברשימה זו נספר על בית הכנסת בחורבת רימון, שנמצא בשוליים המזרחיים של היער, ליד קיבוץ להב. 


הוראות הגעה ומידע כללי

איך מגיעים? ממחלף דבירה נוסעים מזרחה בכביש 325. חולפים על פני קיבוץ דביר ולפני להב פונים ימינה על פי השילוט המכוון ליער להב. עולים למרכז ג'ו אלון וכקילומטר פונים שמאלה בדרך עפר טובה על פי השלט המכוון לחורבת רימון. נוסעים כ-1.5 ק"מ ומגיעים לרחבת החניה של חורבת רימון. מכאן יש לצעוד ברגל כחצי קילומטר לבית הכנסת, הנראה היטב מרחבת החניה. לאור הדרך הראשית של היער יש חניוני פיקניק (ווייז: חורבת רימון). ליד רחבת החניה תוכלו לראות בחורף שלולית עונתית, שזכתה לכינוי "גב סרטנים".    
אורך מסלול ההליכה: כקילומטר (הלוך ושוב). 
אופי הטיול: ביקור באתר ארכיאולוגי. 
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 12)
אזהרה: אין לסטות מהשביל המוליך לבית הכנסת ואין לשוטט במדרונות שמסביב. בשטח נותרו פתחי מערות מגורים ובורות נוספים. הכניסה למערות אסורה ומסוכנת.   
 
חורבת רימון

חורבת רימון נמצאת בראש גבעה קטנה, ליד בקעת יָבָל הפורייה, חלק מקו התלם המפריד בין הקמר של הרי חברון לגבעות להב שבשפלה. שמה של החורבה שומר על צליל שמה הערבי – ח'ירבת אום אל רמאמין. מאז ימי המקרא נזכרים באזור יישובים בשם רימון או בשמות דומים. השם רימון נזכר בספר יהושע (ט"ו 32) ברשימת ערי יהודה. בתעודות בר כוכבא נזכר יישוב בשם "הרמונה". הירונימוס (342¬-420), מאבות הכנסייה הלטינית, שחי בראשית התקופה הביזנטית, מציין ברשימותיו שמקום בשם הרמון הוא כפר גדול של יהודים במחוז דרומא, 16 מילין מבית גוברין. תיאור זה הולם את מקומה של חורבת רימון. יש להניח שהיישוב המקראי שכן בתל חליף, ליד קיבוץ להב, ושבחורבת רימון שכן היישוב בתקופות הרומית והביזנטית. תופעה זו של נדידת יישובים מהתל המקראי לסביבתו ידועה במקומות רבים בארץ. 
החורבה משתרעת על פני כמאה דונם ויש בה שרידי קירות, שרידי מבנים ומערות רבות, כצפוי ביישוב קדום בשפלה. המבנה הבולט ביותר הוא בית הכנסת, ששרידיו נחפרו ושוקמו בחלקם. הממצאים הקדומים ביותר שנחשפו בחפירות עד כה מעידות על יישוב שהתקיים מהמאה הראשונה לספירה, כנראה עד ימי מרד בר כוכבא. מתקופה זו התגלו, בשכבה שמתחת לבית הכנסת, סירי בישול, תנור עם קנקנים וחרס ועליו האותיות העבריות "שמעון", או "שמנן". עוד התגלו מטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא.
 
בית הכנסת הקדום

עיקר הממצאים שייכים לתקופה שהחלה במאה ה-3 לספירה. תחילה עמד במקום מבנה ציבורי כלשהו, כנראה בית כנסת, ומעליו הוקם בית הכנסת ששרידיו נראים באתר כיום. זה היה מבנה רוחב, דומה בתוכניתו לבתי הכנסת שהתגלו באשתמוע ובסוסיה שבדרום הר חברון. במבנה זה הייתה גומחה שפנתה לירושלים. כמה מחלקיו הארכיטקטוניים התגלו בחפירות ובהם גילופי אבן שמאפיינים בתי כנסת כגון שריגי גפן ואשכולות ענבים, רצועות פרחים ועלים ועיטורים מהעולם הקלסי – דגמי ביצים ומיאנדרים. בקיר המערבי של מבנה זה התגלה בחריץ שבין שתי אבנים מטמון ובו 64 מטבעות ברונזה מהמאה ה-3.

מבנה ביניים

באתר נבנה מתחם מוקף קירות שאורכו 34 מ' ורוחבו 29.5  מ'. קירות המתחם נבנו בחלקם מפריטים ארכיטקטוניים של בית הכנסת הישן. ממערב לבית הכנסת התגלו בחפירה עשרות חלקים של כלים ונברשות מברונזה, תכשיטים וכלים מעצם ומשנהב. במקום התגלו גם 37 מטבעות זהב מהמאות 4¬-6 לספירה. הכלים והמטבעות הוסתרו בבור שנחפר במקום, כפי הנראה בתחילת המאה ה-6 לספירה. המטמון והחפצים האיכותיים מעידים על קהילה משגשגת.

בית הכנסת המאוחר

בשלהי המאה ה-6 לספירה נבנה במקום בית כנסת חדש, ששרידיו הם שנראים למבקרים במקום. זה היה מבנה מלבני שאורכו 13.5 מ' ורוחבו 9.5 מ'. בחזיתו הדרומית היו שלושה פתחים, אחד מרכזי גדול ושניים קטנים יותר. מדרום לכניסה היה מבוא מרוצף ברוחב הבניין ומדרום למבוא היו חדרים וביניהם בור מים. חוליית הבור בולטת מאוד לפני שרידי החזית הדרומית.  
רצפת אולם התפילה מרשימה מאוד. היא נעשתה מלוחות אבן מסותתים היטב. במרכז הרצפה נחקקו חמש וַרְדוִת (רוזטות), עיטור הנדסי המאפיין אמנות יהודית קדומה. צמוד לעיטורים,  מצפון נחקקה ברצפה מנורה בת שבעה קנים אך צריך להתאמץ כדי להבחין בה.
עיטורים חקוקים על רצפה ייחודיים לבית הכנסת בחורבת רימון ועד כה לא נמצאו בבתי כנסת קדומים אחרים. מתחת לרצפת בית הכנסת נמצאו כמה מטבעות זהב מהמאה ה-6. המטבעות הונחו בכוונה, מעין קורבן לאל בתקווה להצלחה ולמזל.
ממזרח לבית הכנסת התגדלו שני תנורים ולידם כלי חרס רבים. בחדר סמוך התגלה קמיע ובו כתובת שבה משביע בעל הקמיע מלאכים שמישהו האהוב עליו ישיב לו אהבה... שמותיהם של המלאכים, אם מי מהקוראים רוצה גם הוא בעזרתם, הם הראות, אתבאות, קולהון, ספתון, סוסגר והשם השישי חסר.
מבית הכנסת יש תצפית מרהיבה מזרחה אל בקעת יבל ואל המורדות הדרומיים של הר חברון. 


מסלול נוסף בסביבה
קרדיטים

כתב וצילם: יעקב שקולניק
תודה לפולה כהן, רכזת קהילה ויער באזור צפון הנגב, קק"ל, על עזרתה בהכנת הכתבה. 
פורסם בתאריך: 6.7.2021