e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

מצפור עדנה רוג'רס


פינת חמד צנועה המספקת מפלט לשעה קלה של קורת רוח

הפינה הצנועה ביער חוף הכרמל איננה בדיוק מצפור, אלא מקום מקלט בטבע, המזמין את מבקריו להתבודד, להתרגע וליהנות מכמה רגעים של שלווה. אפשר לעשות זאת ביום שמש חורפי, או בשעות בין הערביים, כאשר השמש האדומה צונחת לאיטה אל מי הים התיכון. 
המקום נגיש ברכב ובדרך אפשר לקפוץ ולבקר גם בחורבת שמרי. הדרך אבנית ומתאימה לרכב גבוה, אך גם בעלי רכב פרטי יוכלו להגיע למקום ברכבם אם יתגברו על קטעים קצרים אבניים. 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

דרכי הגעה ומידע כללי
מכביש תל אביב–חיפה הישן (כביש 4) פונים מזרחה לכיוון המושבים עופר וכרם מהר"ל (כביש 7021). חולפים על פני תחנת הדלק וכ-300 מ' אחריה פונים דרומה (ימינה) לכיוון מושב עופר. אחרי עוד כ-300 מ' מגיעים לחניון הזיתים, התחנה הראשונה במסלול. 

אופי הטיול: מסלול טיול קצר לנוסעים ברכב, רצוי רכב גבוה. 
נקודת מוצא: חניון הזיתים. 
נקודת סיום: מצפור עדנה רוג'רס. 
 
חניון הזיתים
יופיו של החניון טמון בעצי הזית הקשישים ועבי-הגזע, המצלים על שולחנות הפיקניק שבמקום. העצים אכן מרשימים ונראה כי הם נהנים מהקרקע הפורייה של המקום שהם צומחים בו – נקודת המגע שבין מישור חוף הכרמל לבין המדרונות המערביים של ההר. 
בימי מלחמת העצמאות היה הכפר חלק מ"המשולש הקטן" יחד עם ג'בע ואג'זים. כוח שהיה בכפר נהג להטריד את הנוסעים בכביש, וב-18 ביולי 1948 אף הרג שני נוסעים יהודים. תושבי הכפרים נדרשו להיכנע או להתפנות, אך סירבו. צה"ל תקף פעמיים אך אנשי הכפרים בסיוע כוחות לא מקומיים השיבו אש ועמדו בפני המתקפות. ב-24 ביולי, בעצם ימי ההפוגה השנייה, יצא לדרכו מבצע "שוטר" ובמהלכו כבשו את הכפרים לוחמי חטיבת אלכסנדרוני, בסיוע כוחות גולני וכרמלי, ארטילריה וחיל האוויר. 
מהחניון יוצא שביל מעגלי רגלי המכונה "שביל היער הקסום". 
 
חורבת שמרי
מחניון הזיתים ניסע במעלה הכביש המוביל למושב עופר. לאחר כ-250 מ' נפנה נפנה וניסע בדרך עפר מסומנת כחול על פי שילוט ההכוונה של קק"ל – מצפור עדנה רוג'רס ויער קסטנר. מימין לדרך צומחים מטעי בננות, מוגנים ברשתות. מישור החוף מתאים לגידול בננות משום שכמעט ולא פוקדים אותו ימי קרה. משמאל – עצי היער שקק"ל החלה בנטיעתו בשנות ה-60, מעורבים בשיחים ובעצים של החורש הטבעי. 
הדרך מתעקלת שמאלה. במרחק קילומטר מהכביש מסתעף מהדרך שביל הולכי רגל מסומן ירוק. כדאי לעצור כאן את הרכב לשעה קלה ולצעוד כמה צעדים על מבנה ובו שני אולמות פתוחים, מקורים בכיפות. זוהי חורבת שמרי, שריד ליישוב שהתקיים כאן בתקופה העות'מאנית.  הארכיאולוגים משערים שהיישוב הזה נזכר כבר בתעודות צלבניות בשם אסומר. במקום התגלו חרסים מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. נראה כי זהו הכפר א-סומיר שנזכר ברשימות מס עות'מניות מסוף המאה ה-16. על חורבות היישובים הקדומים נוסד כפר ערבי קטן בשם א-סוואמיר, שהתקיים עד מלחמת העצמאות.
לאחר הביקור באתר נשוב לרכב ונמשיך בנסיעה עוד כ-120 מ'. כאן יש לפנות ימינה בדרך "הכחולה" על פי השילוט המכוון למצפור עדנה רוג'רס. אנחנו ביער קסטנר. 
 
יער קסטנר
היער מוקדש לזכרו של ישראל קסטנר (1906¬-1957), חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה. הוא התפרסם בארגון רכבת הצלה ("רכבת קסטנר"), שיצאה מבודפשט ב-30 ביוני 1944 והייתה אמורה להגיע לארץ ניטרלית, אך הגיעה במקום זאת למחנה ברגן בלזן. עם נוסעי הרכבת נמנו "מיוחסים" רבים. לאחר משא ומתן מתיש שוחררו באוגוסט 1944 318 מנוסעי הרכבת ונשלחו לשווייץ. בדצמבר נשלחו לשווייץ גם שאר 1,366 הנוסעים ברכבת. כל אותה עת ניהלו הגרמנים את השמדת יהודי הונגריה. 
בתום המלחמה עלה קסטנר ארצה. בשנת 1952 האשים העיתונאי מלכיאל גרינוולד את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. גרינוולד הואשם בהוצאת דיבה. המשפט עורר הד ציבורי עצום ונודע כ"משפט קסטנר". ביוני 1955 זיכה בית המשפט המחוזי את גרינוולד מרוב ההאשמות והשופט בנימין הלוי כתב בפסק דינו ש"קסטנר מכר את נפשו לשטן". בערעור על פסק הדין טיהר בית המשפט העליון ברוב דעות את קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים, רצח בעקיפין של יהודי הונגריה ושותפות גזל עם הנאצים. השופט שמעון אגרנט כתב בפסק דינו ש"את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט". בעוד המשפט מתנהל רצחו שלושה צעירים את קסטנר. הם נידונו למאסר עולם אך זכו לחנינה לאחר חמש שנים של ישיבה בכלא. 
 
פיר חצוב ומצפור עדנה רוג'רס
כ-400 מ' מהפנייה נמצא פיר ריבועי בעומק כ-2.5 מ', חצוב בסלע. בקיר המזרחי של הפיר חצובה גומחה. אין אנו יודעים מה טיבו של הפיר, מתי נחצב ולשם מה ונשמח אם מי מקוראי e-ירוק יוכל ללמדנו על כך. 
הפיר מרוחק כ-100 מ' ממצפור עדנה רוג'רס. הדרך התלולה המובילה לרחבת החניה סלולה באספלט. עתה, לא נותר לנו אלא לשבת בצל החרוב הגדול וליהנות מהשקט ומהשלווה.
 
מסלול נוסף בסביבה
קרדיטים
כתב וצילם: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך 22.7.2020