e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

יער ארז ודיר סנייד


דרך קצרה עוברת לצד נחל שקמה, בין עצי בוסתן ושדות מעובדים. הדרך, העבירה לכל רכב, מגיעה לגשרי דיר סנייד ומספרת פרק קצר בהיסטוריה של ארץ ישראל

יער ארז משתרע במרחב שבין צומת יד מרדכי לחורשת איבים שבפאתי שדרות. חלקות היער פזורות על פני המרחב המעובד ברובו, ובלב השטח נותרו כמה שטחים פתוחים של גבעות כורכר נמוכות המשמשות למרעה. הצמחים הבולטים כאן הם רותם המדבר, מתנן שעיר, קורנית מקורקפת וקידה שעירה. חלקים מהשטח הפתוח הוצתו מבלוני תבערה ששוגרו בקיץ 2018 מרצועות עזה. היער נקרא על שם קיבוץ ארז, שנמצא במרכז השטח.
ברשימה זו נתאר את הכניסה לדרך נוף נחל שקמה מיער יד מרדכי ונסייר בדרך עד אזור תחנת הרכבת ההיסטורית דיר סנייד. בין נפתולי הנחל נטעה קק"ל גם עצי בוסתן, בעיקר חרוב ותות, נוסף על עצי האיקליפטוס, השקמה והאשל הוותיקים. רוב השטח שבין החורשות של קק"ל לנחל מעובד בגידולי שדה.



 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

נחל שקמה
יוצאים מכביש 34 ונכנסים לדרך סלולה ובצידה איקליפטוסים. הדרך הזו היא כביש 34 הישן, שנזנח בעקבות סלילת הכביש החדש. עצי האיקליפטוס שליוו אותו מפארים עתה דרך מטיילים. הכביש החדש שינה את מסלולו, אבל הכביש הישן ממשיך להביא תועלת, לכל הפחות למטיילים כמונו הנוסעים בו. קק"ל הציבה בצל האיקליפטוסים שולחנות פיקניק (חניון גרוסמן).  
הדרך מתקרבת לכביש החדש ומלווה אותו עד למעבר מתחת לכביש. הגענו לדרך נחל שקמה, כפי שמעיד שלט הכניסה הגדול שנמצא כאן. מי שיפנה מזרחה יוכל לנסוע לכביש 232 ליד קיבוץ ברור חיל ואף להמשיך מזרחה עד תל נגילה ושמורת פורה, ליד כביש 40. אנחנו נפנה ימינה. הדרך משולטת בשלטי עץ.
 נחל שקמה מתחיל את דרכו בגבעות הדרומיות של שפלת יהודה, ליד קיבוץ להב, ונשפך לים במישור החוף הדרומי, ליד קיבוץ זיקים. נחל שקמה הוא נחל אכזב, למעט קטעים קצרים ליד תל נגילה ותל חסי שבהם נובעים מעיינות. לאורך הנחל צומחים עצי שקמה גדולים, ומהם נגזר שמו. 
בעיקולי הנחל, במקום שאינו בעל ערך לעיבוד חקלאי, נטעה קק"ל עצי בוסתן שיתחילו להעניק פרי בשנים הקרובות. עם העצים הנטועים נמנים תות, תאנה, שקד, שקמה וחרוב. הם מצטרפים לעצים ותיקים יותר, בעיקר עצי אשל.
הדרך חולפת על פני הכניסה לבית העלמין של קיבוץ ארז (מימין) ואחרי כשני ק"מ מגיעה למעין חניון קטן לצד גשר רכבת ישן. בצל שני עצי אשל מונחים שלושה גזעים עבים של עצי איקליפטוס, מעוצבים כספסלים פשוטים ויפים להפליא, בתכנונו של אדריכל הנוף ארז לוטן.

גשרי דיר סנייד
גשר הקשתות שנמצא ליד ספסלי האיקליפטוס קשור באירועי מלחמת העולם הראשונה. הצבא הבריטי יצא ממצרים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים. לאחר סדרה של ניצחונות בסיני ניסו הבריטים לכבוש את עזה. הם עשו זאת פעמיים, ב-26 במרץ וב-17 באפריל 2017, אך נכשלו. שני הצבאות ניצבו זה מול זה במשך כחצי שנה.
הטורקים לא ישבו בחיבוק ידיים. באפריל 1917 הם החלו לבנות מסילת ברזל לעבר מתחמיהם שברצועת עזה. המסילה עברה דרך ואדי צראר (נחל שורק), ירדה לכפר דיר סנייד והגיעה עד בית חנון. מדיר סנייד יצאה שלוחה נוספת של המסילה לבסיסי הטורקים שבאל-הוג' (סמוך לשדרות של ימינו). בסופו של דבר הפתיעו הבריטים ופרצו את החזית הטורקית בבאר שבע. עזה נפלה כמה ימים אחר כך.
הגשר נטוי מעל נחל שקמה. כ-250 מ' במורד הנחל נמצאים שרידי גשר נוסף שנבנה בתקופה הממלוכית (1291­-1516). הדרך לשם אינה נוחה ואינה מומלצת, ובחורף היא בוצית מאוד. נוח יותר להגיע לגשר מכביש 4.

תחנת הרכבת דיר סנייד
כ-400 מ' ממזרח לגשר, תחומים בגדר מרושתת, ניצבים שני מבנים ששרדו מתחנת הרכבת של דיר סנייד. לאחר שהבריטים כבשו את ארץ ישראל הם ניצלו את מסילת הברזל הטורקית, אך הסיטו את התוואי מדיר סנייד צפונה לעבר לוד. שני מבני התחנה שנראים כאן כיום תפקדו מאז 1920 בקו קנטרה–חיפה. ליד התחנה פעל בסיס אימונים גדול של הצבא הבריטי.
במלחמת העצמאות פוצצו יחידות ישראליות את הגשר הנטוי על נחל שקמה, והתחנה חדלה מלפעול. אחרי מלחמת ששת הימים נבנה הגשר מחדש, ורכבות משא ישראליות נסעו על המסילה לסיני. פעילות זו נפסקה בשנת 1973.
ליד מבני התחנה נותר גל הריסות מהכפר הקטן דיר סנייד. המצרים כבשו את המקום בראשית מלחמת העצמאות, אך במבצע יואב (אוקטובר 1948) השתלט צה"ל על הכפר, ותושביו נטשו אותו.

אנדרטת הפועלים המצרים
התחנה האחרונה בסיור היא אנדרטת הפועלים המצרים. מתחנת הרכבת של דיר סנייד נמשיך צפונה לכביש 4 וניסע צפונה (ימינה) כ-700 מ'. כאן נפנה מזרחה (ימינה) בזהירות בדרך עפר שעוברת בין שדות מעובדים (בחורף הדרך עלולה להיות בוצית, ומוטב לחנות בקרבת הכביש).
האנדרטה, בדמות אובליסק אבן בגובה של כ-5 מ', מרוחקת מהכביש כ-300 מ'. היא נמצאת בראש תלולית עפר ונראית מהכביש. האנדרטה מספרת על 192 מאנשי גיס העבודה המצרי שנקברו כאן. במלחמת העולם הראשונה גייסו הבריטים כוחות עזר מקרב אנשי המושבות שבהן שלטו. אחד מהם הוא גיס העבודה המצרי. מספרם המדויק אינו ידוע, אך מדובר ביותר מ-100 אלף איש, שרובם גויסו בכפייה. הם עסקו בעבודות קשות כגון הנחת מסילות הברזל בסיני ובארץ ישראל, סלילת כבישים ודרכים, הנחת צינורות מים, הקמת מבנים ומחסנים, פריקת מטענים מספינות ומרכבות וטיפול בגמלים ובבהמות המשא. מקום קבורתם של רבים מהם לא נודע. האנדרטה שליד דיר סנייד מגלה טפח מאותה פרשה עגומה.

הוראות הגעה ומידע כללי
מצומת יד מרדכי נוסעים דרומה לכיוון שדרות (כביש 34) ולאחר 1.2 ק"מ פונים ימינה בין עצי איקליפטוס.  
אורך המסלול: כ-6 ק"מ
מסלול נסיעה ברכב פרטי, לא מעגלי.

מסלול נוסף בסביבה
קרדיטים
כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 13.2.2019