e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

חורבת דנעילה בגליל המערבי


שביל טיול קצר מעגלי המוביל אל בתי בד קדומים ובורות מים

חורבת דנעילה היא מקום טוב לטיול קצר בכל עונה מעונות השנה. בחורף יבריקו הטחבים שעל הסלעים, באביב תעלה כאן פריחה ובקיץ ניהנה מצל עצי החורש שעלו וכיסו את בתי הבד הקדומים, מה שמוסיף לטיול נופך קל של מסתורין. 
 
הוראות הגעה
נוסעים בכביש הצפון משלומי מזרחה (כביש 899), חולפים על פני הכניסה לפארק גורן וכ-100 מ' ממזרח ליישוב גרנות הגליל (בין סימני ק"מ 14-13) פונים צפונה בעקבות השילוט לנחל שרך. לאחר כקילומטר מגיעים לרחבת חניה גדולה ושם חונים.  
שימו לב: בגלל קו הפרדה בכביש, הפנייה אפשרית לנוסעים ממזרח למערב. 
חניון נחל שרך ויער הילד היהודי
הדרך הסלולה מסתיימת במעגל תנועה גדול המאפשר חניה נוחה לאוטובוסים. זהו מקום היציאה למסלול הטיול בנחל שרך, ממסלולי הטיול היפים בגליל. קק"ל הציבה במקום שולחנות פיקניק, ובמרחק-מה מהם, בצל חלקת עצי אורן, ניצבים מתקני שעשועים לילדים.
רחבת החניה שוכנת בלב יער הילד היהודי. קרן קימת לישראל נטעה את היער בגדות נחל שרך במסגרת מבצע חינוכי שנערך בשנים 1979-1978. היער, המוקדש לזכרם של יותר ממיליון הילדים שנספו בשואה, ניטע כולו בידי ילדים. כל ילד שהשתתף במבצע נטע שני עצים: אחד עבורו ואחר לזכר ילד שנספה בשואה.
יער הילד היהודי נמצא בגליל המערבי. המדרונות שעליהם נטוע היער משקיפים אל הנופים הפראיים של נחל שרך ונחל גליל. כאן החורש הים-תיכוני צומח במיטבו, סבוך וירוק-עד. עצי היער הנטועים משתלבים בעצי החורש הים-תיכוני ויוצרים יחד חגיגה ירוקה.
שלט עץ גדול מציין את מקום הכניסה לשביל המוביל לחורבת דנעילה.
חורבת דנעילה
בקיץ 1984 נערכו בַּאתר חפירות הצלה בראשותו של ד"ר רפאל פרנקל מרשות העתיקות. החפירות חשפו בית בד בצפון האתר (בית הבד הצפוני). בשנת 1986 נערכו חפירות נוספות שחשפו עוד שני בתי בד. על פי מפת החברה לחקירת ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund) מאמצע המאה ה-19, החורבה נקראת א-נעיילה. נראה כי השם דנעילה הוא שיבוש מודרני של השם שרווח בעבר בפי תושבי המקום.
סקר ארכיאולוגי והחפירות מעידים שבאתר נוסדה בתקופה הרומית (בסביבות 100 לספירה) חווה חקלאית. בתקופה הביזנטית, בערך בשנת 500 לספירה, התפתחה החווה לכפר שתושביו התפרנסו מחקלאות ובעיקר מגידול זיתים לתעשיית שמן הזית. בראשית התקופה המוסלמית הקדומה (בערך 750 לספירה) המקום ננטש למשך כ-700 שנה עד לימי השלטון הממלוכי (שנת 1400 בערך) שבהם שָבוּ אנשים להתגורר בבתים הישנים. אחר כך שוב נעזב המקום ודבר קיומו נשכח. האבנים הגדולות המשמשות יסודות למבנים והעובדה שהמקום נזנח סייעו להשתמרותם יוצאת הדופן של שרידי הבתים. לאחדים מהם היו במקור שתי קומות. קריסת הקומה העליונה שמרה על הקומה שמתחתיה.
במשך 500 השנים שבהם המקום נותר עזוב השתלט עליו החורש וכיסה אותו לגמרי. זה המקור לכינוי "העיר הנעלמה", שהוא זכה לו. בשנת 2001 החלו אנשי קק"ל ורשות העתיקות במבצע לשימור ולשחזור אתר בתי הבד בחורבת דנעילה. קירות המבנים שוקמו, סמטאות נפתחו ובמקום הוכשר מסלול מעגלי המוביל את המטיילים ממגרש החניה אל החורבה.
מסלול הטיול
שביל ששוליו מסומנים באבנים קטנות מציין את תחילת המסלול. השביל מוצל כולו בעצי חורש, בעיקר עצי אלון מצוי. כדאי לשים לב לנוכחות הרבה של עצי ער אציל הניכר בעליו הירוקים כהים. סימן טוב יותר הוא הריח הנודף מהעלים כאשר ממוללים אותם, ריח אופייני של "עלי דפנה". מענפי ער אציל קלעו ביוון העתיקה זרים ששימשו  לעיטור ראשיהם של אנשים שזכו בכבוד על הישגים בתחומים כמו ספורט ואמנות. ער אציל בגליל המערבי מאפיין את הטרשים של סלעי תצורת בענה – סלעים קשים ואפורים שמהם נבנו בתי הכפר שבחורבה.
אחרי כ-400 מ' נראים שרידי הבתים הראשונים ובורות מים מכוסים בשבכות. פה ושם אפשר להבחין בתוואי "רחוב" – והכול בצל חורש כבד ואפלולי. חלק מהקירות שוחזרו לגובה של מטר וחצי. בחורבה התגלו כמה בתי בד שהמרשים שבהם הוא בית הבד הצפוני שפעל בתקופה הממלוכית. שער הכניסה לבית הבד, כולל המשקוף הכבד שלו, ניצבים באתרם והם מרשימים מאוד. חלק מבית הבד הזה חצוב בסלע הטבעי וחלקו בנוי אבן. סחיטת השמן, לאחר פריכת הזיתים, נעשתה בלחיצה באמצעות בורג.
מבית הבד הצפוני השביל חוזר חיש קל לרחבת החניה.


קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק 
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
תודה 
לפנינה לבנון, רכזת קהילה ויער - גליל מערבי-כרמל בקק"ל, על הסיוע בהכנת הכתבה
פורסם בתאריך: 17.2.2016