ערבה תיכונה: טיול בנחל גדרון

בעקבות מבצע "אמץ שיטה", המשיב את עצי השיטה אל שולי השדות והיישובים בצפון הערבה, יוצאים מגדרם כמה מתושבי הקהילה כדי להציל גם את הצמחים הנדירים באזור. קק"ל מסייעת להם גם בכך ואנו הרווחנו מסלול טיול בנחל גדרון.

הערבה היא מין אצבע שיבשת אפריקה שולחת לעברנו. עצי השיטה, סימן ההיכר של הסוואנות באפריקה, מרגישים כאן מצוין. חום הקיץ לא עושה עליהם רושם. הם מכירים את זה מהבית. על כמות המשקעים הזעומה מצאה הערבה דרך משלה לפצות בה את העצים. העמק הארוך והצר שהיא שוכנת בו אוגר את מי הגשמים שנוזלים אליו מהרי אדום ומהנגב. המים האלה נאגרים קרוב לפני השטח והם שמרווים את העצים. לנוסע התמים לאילת נדמה כאילו הערבה היא ארץ בלי סוף. זה לא כך. היישובים מתרחבים ושטחים חקלאיים חדשים נוגסים עוד ועוד בנוף. לא רק האדמה הולכת ואוזלת. החקלאות בערבה צורכת כמויות עצומות של מים. ביקוש גובר והולך למים מוליד קידוחים חדשים, מוריד את מפלס מי התהום ומצמיא שטחי בר נרחבים. עצי השיטה והטבע נפגעים פגיעה קשה.כדי לתקן במידת מה את הנזק לטבע, יזמה קק"ל עם קהילת יישובי הערבה מבצע שנקרא "אמץ שיטה". התקציב למבצע בא מקק"ל אוסטרליה ומהמועצה האזורית ערבה תיכונה. המטרה – להחזיר את השיטים לנוף, בשולי השטחים החקלאיים ובשולי היישובים (לא בשטחים הטבעיים). זרעים של עצי שיטה נאספו סמוך לכל אחד מיישובי הערבה התיכונה והונבטו במשתלת קק"ל בגילת. יותר מ-2,000 שתילים כבר ניטעו מחדש, כל שתיל סמוך למקום שבו נאסף הזרע שממנו נבט.עצי השיטה אכן נושאים על גבם "עומס אקולוגי" רב. העצים משמשים מחסה לעופות. בעלי חיים רבים ניזונים מעליהם ומפירותיהם. אבל השיטים אינם חזות הכל. הערבה מקיימת שפע של מיני צמחים. אחדים מהם, הנפוצים במזרח אפריקה ("צמחים סודניים"), הם נדירים בישראל וחשוב לשמור עליהם.הילה ואיציק אלבז, תושבי חצבה, לקחו את מבצע "אמץ שיטה" צעד אחד קדימה. הם מטפלים בעצים שצומחים בעומק השטח ומטפחים מינים מקומיים נדירים, בעיקר בסביבת נחל גדרון, העובר מצפון לחצבה. חלק גדול מהנזק נגרם בגלל חוסר מודעות. לא פעם אפשר לפתח שטח חקלאי חדש במקום פחות רגיש מבחינת הצמחייה שבו. אמנם מדובר בצמחים מוכרים פחות מאיריס הגלבוע ומהרקפת, אבל חשיבותם לטבע ולמגוון המינים אינה פחותה. כאלה הם למשל סהרון משולשל, מחומש לולייני, זקום מצרי, זוגן לבן ואטד רב-פרחים. כלי חשוב להגברת המודעות הוא שילוט האתרים והצמחים החשובים. טלילה ליבשיץ, מנהלת קהילה ויער במרחב דרום של קק"ל, נרתמה לסייע לפעילות. הבוטנאית מימי רון מעבירה את הידע, נטע אור מעין יהב מנסחת את המידע וקק"ל מפיקה את השלטים ומציבה אותם בשטח. השילוט טרם הושלם במלואו, אך כבר עכשיו הציבור מוזמן לסייר באזור, לגלות את הצמחים ולטייל במסלול רגלי קצר בנחל גדרון.

איך מגיעים?

נקודת המוצא לסיור היא צומת עין חצבה, נקודת המפגש של כביש הערבה (כביש 90) עם הכביש העולה למעלה עקרבים (כביש 227).

תחנה 1. השיזף מעין חצבה

מצומת עין חצבה ניסע כ-400 מ' בכביש 227 ונפנה דרומה (שמאלה) לעיר אובות. ניסע כחצי ק"מ ולפני הצריפים נפנה שמאלה לרחבת החניה של מצד חצבה.
המצד הוא מצד. כבודו במקומו מונח. אבל אנחנו פה כדי לעלות לרגל לשיזף הענק, אחד העצים המפורסמים בישראל. בצדק. העץ הענק, שינק את כוחו מהמעיין שנבע כאן, נודע מאז ומעולם כציון דרך בערבה. עוד במחצית המאה ה-20 זרמו מי המעיין ויצרו במקום ביצה של ממש. הביצה נעלמה כבר מזמן ורק העץ הקשיש נותר עמנו, לא מעט בזכות מערכת ההשקיה שהביאה אליו קק"ל כדי להרוות את צמאונו.
העץ אכן מפואר. הוא מציג גזע עבה מאין כמוהו. ענף אחד מתרומם מהגזע לגובה 12 מ' וענף ענק אחר השתוחח מכובד המשקל והזמן. היקף הגזע של העץ, כך מדדנו, עולה במקצת על 6 מ'.
השיזף של עין חצבה הוא מסוג העצים שכל רואיו תוהים באשר לגילו. לצערנו, כנראה לא נדע זאת לעולם. כל מי שמפריח מספר לחלל האוויר, אין לו על מה לסמוך זאת.

תחנה 2. הסלוודורה הגדולה

נשוב לצומת עין חצבה וניסע דרומה בכביש 90. כ-1.1 ק"מ מהצומת פונה מזרחה דרך עפר לעבר מטע התמרים הסמוך לכביש. נעצור בשולי המטע וניגש לגוש הירוק הענק הצומח בין המטע והכביש, כחצי קילומטר מצפון לתחנת הדלק של חצבה.
הסלוודורה של עין חצבה יוצרת כאן סבך ענפים גדול, שקוטרו כ-15 מ' וגובהו כ-8 מ'. הסלוודורה, מין שיח-עץ, צומחת בישראל לאורך השבר הסורי-אפריקאי. היא זקוקה למים רבים ולכן בערבה היא נדירה למדי. בממדים של הצמח שלפנינו היא נדירה ביותר, בוודאי בחמישייה הפותחת.
אחד מסימני הזיהוי של הסלוודורה הוא הריח המיוחד שהיא מדיפה. ייתכן שלריח יש קשר לחומרים מחטאים שנמצאים בצמח. במקומות שהצמח נפוץ בהם נוהגים לנפץ קצוות של ענפים מעוצים דקים ולהשתמש בזה כמברשת שיניים.

תחנה 3. נחל גדרון עליון

שבים לכביש, נוסעים מעט דרומה ופונים מזרחה בכביש הגישה למושב חצבה. חולפים על פני בית ספר שדה חצבה, וכ-400 מ' מהצומת עוזבים את כביש הגישה לחצבה ופונים צפונה בדרך עפר (סימון כחול). אמנם השילוט לנחל גדרון אומר שהדרך מיועדת לרכב 4X4, אך בקטעים שאנו ניסע בהם הדרך עבירה לכל רכב.
כחצי ק"מ מהכביש ניצב מימין לדרך שלט עץ ישן. זוהי חלקת מחקר, מכריז השלט, ומוסיף: "בשטח נערכים ניסיונות אקולוגיים. אל תיכנס לשטח ואל תיגע בציוד המחקר". השלט הזה הוא מעין קריקטורה, הממחישה היטב את מה שמתחולל בערבה. אל תחפשו כאן חלקת מחקר, שכן היא הפכה מזמן לחממות.
500 מ' הלאה משם, לאחר שחלפנו על פני חוות הניסיונות החקלאית "תחנת יאיר" (משמאל), אנו מוצאים את עצמנו בלב האפיק הרחב של נחל גדרון. הדרך חוצה את הנחל, וממשיכה בגדתו הצפונית עוד כ-900 מ'. כאן אנו נוטשים את הדרך המסומנת כחול וחוצים את הנחל דרומה לאתר האירוח המדברי "ראס השיטה". חוצים את האתר וכ-200 מ' ממזרח לו, סמוך למטע תמרים, חונים ברחבת חניה מוסדרת.
מכאן יוצאים למסלול הרגלי. רחבת החניה משקיפה על שני פרטים של זקום מצרי. זהו עץ הגדל אצלנו בנאות המדבר של השבר הסורי-אפריקאי, ומטפס צפונה עד מעוז חיים. העלים עשויים זוגות עלעלים, כיאה לבני משפחת הזוגניים, ומחיק כל עלה יוצא קוץ ארוך וחד. פרי הזקום מזכיר בצורתו תמר ויש אף האוכלים אותו, אם כי הפרי, כך אומרים, משאיר טעם מר בפה. הקוראן מבטיח לחוטאים שזה מה שיאכלו כאשר יירשו גיהינום.
נרד צפונה, לערוץ. במרחק כ-200 מ' משם התחילו לחפש שיחים קטנים נוספים של זקום, שמצליחים לשרוד כאן למרות התנאים הקשים. אם איננו טועים, נחל גדרון הוא המקום היחיד בערבה שבו צומח העץ הזה.
כ-400 מ' במורד הנחל צומח עץ שיטה. כדאי להתקרב אליו ולצפות בצמח מטפס שגבעוליו המלבינים נכרכים ומטפסים לאורך הגזע של העץ.
זהו הסהרון המשולשל – צמח נדיר בארצנו, המטפס על כל דבר שנקרה בדרכו. כאשר אין לו ברירה, הוא משתרע על הקרקע ויכול ליצור "שטיח" גדול. הסהרון הוא צמח נדיר. כמו מטפסים רבים אחרים, הוא מושך ציפורים אל הפירות הכדוריים והעסיסים שלו, שכן דרכן של אלה לעמוד על ענפי עצים וללשלש את הזרעים. חזקה על סהרון שנובט ליד עץ, שידע לנצל אותו לטיפוס. הסהרון שאנו צופים בו עתה הועתק משטח שהוכשר לחקלאות. מעבר לסהרון נמצאת דרך עפר שחוצה את הנחל מצפון לדרום.

אפשרות א', המסלול הקצר: נפנה ימינה, נחלוף על פני רחבת חניה נוספת ולאחר כ-100 מ' נגיע לדרך עפר נוספת, מסומנת כחול. נפנה ימינה ונמשיך לצעוד בדרך "הכחולה". לאחר כ-350 מ' הדרך מתעקלת חדות שמאלה. לפני שנמשיך בדרך, כדאי לפנות ימינה בשביל מסומן באבני שפה, המוליך לגבעה קטנה הצופה אל נחל גדרון ומרחבי הערבה. שימו לב לשתילי השיטה הצעירים, הצומחים כאן בגומות. בתום התצפית נשוב לדרך "הכחולה", המתעקלת ימינה בצד מטע תמרים ומגיעה חיש קל לרכב.
אפשרות ב', קניון גדרון: נחצה את הדרך. בקיר השמאלי של הנחל צומחים כמה פרטים של מחומש לולייני. זהו צמח נדיר מאוד ממשפחת האסקלפיים. בני המשפחה נוהגים לייצר מיץ חלבי רעיל, המגן עליהם מפני שיני בעלי חיים. הצמח נקרא מחומש על שום חמשת עלי הכותרת הארוכים שלו. המחומש, כמו שאר בני משפחתו, מייצר זרעים בעלי ציצית, המתעופפים ברוח למרחקים.
נחל גדרון הופך מיד לנקיק צר, שעומק קירותיו כ-4 מ'. בעבר הלא רחוק זרמו בנקיק מי עין גדרון, שיצרו פלג באורך כמה מאות מטרים. שלד של עץ דקל, המזכיר ימים יפים יותר, נמצא בגדה הצפונית של הנחל. במרחק של כ-400 מ' מהדרך מעטרת קבוצה נכבדה של קנה מצוי את הערוץ, עדות למי תהום גבוהים. נחצה את סבך הקנה ונעלה ימינה, לגדה הדרומית של נחל גדרון. כאן, הפלא ופלא, אנו פוגשים את הדרך המסומנת כחול. נפנה ימינה (מערבה). כמה דקות הליכה יביאו אותנו אל עץ שיטה שהועתק אך לא נקלט. פרט מפואר של מחומש לולייני צומח עליו. עוד 200 מ' ואנו במפגש עם הדרך שבאה מהמסלול הקצר, ומכאן נמשיך על פי התיאור באפשרות א'.

לחצו למידע על חשיבות שימור נחל גדרון ועל חשיבות שטח החולות בנחל משק ונחל גדרון

התחמס הנובי – עוף לילי, מבעלי הכנף הנדירים ביותר בארץ, נצפה מקנן באזור נחל גדרון. קראו כאן

מפה

למפה של המסלול בנחל גדרון לחצו כאן.

מידע נוסף

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים צפון הערבה ומזרח הנגב (גיליון מס' 14)

אורך מסלול הליכה

המסלול הקצר: כ-1.2 ק"מ; המסלול הארוך: כ-2.4 ק"מ

אופי מסלול ההליכה

מסלול הליכה מעגלי שנמשך כ-45 דקות עד שעה

סימון

מסלול הנסיעה מסומן ברובו בסימון שבילים כחול

עונה מומלצת

חורף. אוקטובר-מרץ

ציוד

נעלי הליכה, מים וכובע

נהיגה בשטח

הילה ואיציק אלבז תחמו את השוליים של דרכי הרכב באבנים במו ידיהם. הרעיון הוא למנוע ירידה של מכוניות מהדרכים אל השטח, שנמצא בהליכי שיקום. אנא, אל תסטו מן הדרכים

קרדיטים

תודות: להילה אלבז מחצבה, לבוטנאית מימי רון, לנטע אור מעין יהב ולטלילה ליבשיץ – רכזת קהילה ויער נגב צפוני במרחב דרום קק"ל, על סיועם בהכנת הרשימה.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק והילה אלבז
מפה: טלילה ליבשיץ, מחלקת קהילה ויער, מרחב דרום קק"ל ואביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 15.2.2012
עודכן בתאריך: 24.2.2016 בעזרתה האדיבה של אורנית גינת, רכזת קהילה ויער הר הנגב והערבה