מהשער הצפוני של חניאל ממשיכים בדרך עפר כבושה מזרחה. לאחר כ-800 מ' מגיעים לפינת הסוללה הגדולה של המאגר הדרומי של עמק חפר. בחורף נוצרת מימין לדרך שלולית קטנה. זוהי שלולית בורגתה. בצד השלולית, אחת מאלפי שלוליות החורף שאפיינו בעבר את ישראל, אפשר להבחין בשלט שהציבו אנשי המיזם "מקום טוב לחיות". המיזם, שבו שותפים יישובי עמק חפר והמועצה האזורית, הוא פרי יוזמתו של הזואולוג ד"ר משה נתן. זוהי תכנית אקולוגית-קהילתית שפועלת ליצירת שלוליות חורף, בניית תיבות קינון לעופות ופעילויות שונות למען שימור הטבע באזור. שלולית חורף היא בית גידול המקיים עולם חי משלו ובו צמחים ובעלי חיים שהסתגלו לתנאי לחות בחורף ויובש מוחלט בקיץ.
ממערב לשלולית מתנשאת גבעה נמוכה. זהו תל אשקף, ששכנו בו יישובים למן התקופה הישראלית הקדומה ועד ימי הביניים. בצדו הדרומי של התל התגלו חרסים מהתקופה הכלקוליתית (האלף החמישי לפנה"ס). התושבים הקדמונים נהנו מן הסתם משפע המים של נחל אלכסנדר ומהאדמות הפוריות שמסביב. בחפירות שנערכו בתל התגלו ממצאים רבים מהתקופה הרומית הקדומה ובהם כלי יבוא מאיטליה וגת מהתקופה הביזנטית.
תל אשקף הוא תל קטן באזור של גבעות חמרה, בשולי עמק הסחף של נחל אלכסנדר (איור 1). החפירה נועדה לחשוף את השרידים הקדומים לאורך תוואי כביש 571 המקיף את השוליים הצפוניים והמערביים של התל (390 מ' אורכו). בשנים האחרונות הפכו השוליים הצפוניים של התל וחלק מהשוליים המערביים שלו לאתר פסולת אזורי, דבר שפגע קשות בשרידים העתיקים וצמצם את שטח החפירה לשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל. בשטח החפירה נפתחו חמישה ריבועים, ובשלושה מהם נחשפו שרידים מהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. כלי האגירה הרבים שנמצאו בחפירות מעידים שמסחר וגידול גפנים ליין נמנו עם ענפי הכלכלה החשובים של המקום באותם ימים.