e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

שביל אופניים מתל אביב לירושלים


כל רוכבי השטח בישראל, וכאלה יש על פי ההערכות יותר מ-100 אלף, מכירים את שבילי האופניים של קק"ל. בכל יער כמעט, מיערות ביריה וברעם שבגליל, דרך יער בן שמן ויער אשתאול שבמרכז, ועד יער יתיר והנגב שבדרום, סימנה קק"ל עשרות רבות של מסלולים לאופני שטח. מסלולי האופניים האלה מעניקים היכרות חווייתית עם הטבע והנופים שלנו, בד בבד עם רכיבה בטוחה, הרחק מהישג גלגליהן של המכוניות הפזיזות הנעות בכבישי ארצנו.

ב-4 ביוני השנה יזכו חובבי האופניים לבשורה משמחת: קק"ל חונכת רשמית את השביל. בפעם הראשונה בישראל יהיה גם לנו שביל שטח אמיתי לאופניים, שחוצה את ישראל לרוחבה, כ-125 ק"מ שכולם אתגר וחוויה. השביל עובר בנופי נחל זורם, ביערות קק"ל, בין שדות ובחורשים טבעיים. ההכוונה בשביל מבוססת על סימון שבילים קיים, ומעת לעת בסימון ייעודי לשביל האופניים הזה – צבע שחור-לבן המסומן על אבנים גדולות שהובאו למקום במיוחד לשם כך.



גידי בשן, רכז קהילה ויער בקק"ל ורוכב אופניים מנוסה, ממליץ שלא לנסות להתגבר על השביל כולו במכה אחת. רק יחידי סגולה מסוגלים לעמוד במשימה כזו, מה גם שהסיום כרוך במעלה תלול למדי. רוכבים בעלי כושר גופני גבוה יוכלו לגמוע את השביל ביומיים, אבל מי שרוצה גם למצות את ההנאה מהאתרים היפים שבדרך, כדאי לו לסמן בלוח השנה שלושה או אפילו ארבעה ימים למילוי המשימה.

אחרי ההקדמה הארוכה אך החיונית, הגיע הזמן לתאר את השביל. לשם נוחיות, השביל מחולק לארבעה מקטעים. קק"ל גם הפיקה גיליון ובו תצלום אוויר המפרט את תוואי השביל ומציע הסברים על האתרים שלאורכו.

רוכבים ביער עמינדב. צילום: יעקב שקולניק

מקטע 1. הירקון
כ-30 ק"מ. הפרש גבהים לא משמעותי. 

נקודת התחלה

חניון רדינג מערב, המתחם הצפוני של נמל תל אביב. 

נקודת סיום

רחבת החניה מול גן לאומי תל אפק.

אני לא יודע מה אתם שמעתם על הירקון, אבל רכיבה באופניים לאורכו היא חוויית טיול מהנעימות ביותר בישראל. זה מתחיל בשפך הנהר, פינה רומנטית בלב הכרך הגדול. הגשר המשוחזר המחבר את שתי הגדות, הנמל, ועמוד השיש המנציח את הצליחה הבריטית של הנהר במלחמת העולם הראשונה – די באלה כדי לספק עניין לשעה ארוכה.
אבל אנחנו רוכבים בגדה הצפונית של הירקון, בעקבות סימון "שביל ישראל" (בצבעי כתום-כחול-לבן), תחילה בשבילי האופניים הסלולים של פארק הירקון. ב"שבע טחנות" נוכל להתוודע אל שחזור הברכה הגדולה, שממנה זרמו המים והפעילו עד 1936 את גלגלי טחנות הקמח שפעלו במקום.
מפארק ההייטק "עתידים" הרכיבה מתנהלת בדרכי עפר בין גדות הנהר לפרדסים. עוברים מתחת לגשר כביש 5 וממשיכים להתעקל עם נפתולי הירקון. קק"ל, יחד עם רשות נחל הירקון, השקיעו בקטע זה משאבים רבים לניקוז הדרך ולייצוב הגדות. למרות זאת, בגלל הקרקע הכבדה, קטע זה עלול להיות בוצי מאוד בחורף. בימי גשם כדאי להתעדכן על מצב השביל לפני היציאה לדרך.
הירקון עוד מסוגל להנפיק חדשות. לפניכם פרסום ראשון: מול תחנת המיתוג של חברת החשמל (בגדה הדרומית) נחשפו במאי 2010 שרידי מבנה אבן בולטים. השרידים הם מה שנותר מהגשר הטורקי שחצה במקום זה את הירקון. בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1917) התבצר הצבא הטורקי מצפון לירקון, שהיה אז נהר רחב ידיים וגועש. הטורקים פוצצו את הגשר כדי להקשות על הבריטים לחצות את הירקון ולתקוף את עמדותיהם.
אנחנו חולפים ליד טחנת אבו רבאח וחורשת האיקליפטוס היפה שמסביבה, ואחר כך ליד שפך נחל קנה. מכאן והלאה לאורך כשבעה ק"מ הירקון הוא נהר נקי לגמרי, עטור צמחייה נהדרת. בסכר נווה ירק, ליד בית משאבות נטוש, שביל האופניים חוצה את הירקון לגדה הדרומית ולאחר רכיבה קצרה מגיע ל"בית הבטון". זהו מבנה היסטורי המתפאר בתואר בית הבטון הראשון בישראל. הבית נבנה בשנת 1912 כבית המשאבות של חברת ההשקיה "פלשתינה".
עוד כמה דיוושים בצד הנחל ואתם בצד גדר כפר הבפטיסטים וגן לאומי מקורות הירקון. כאן סוטים מעט מ"שביל ישראל" וממשיכים בשולי שדה אל גשר בטון, המוביל לברכת הנופרים היפהפייה. מהברכה מתחיל בימינו הירקון לזרום. המים הצלולים מכוסים כמעט כליל בעלים הרחבים של הנופר הצהוב, המתחיל בימים אלה (ראשית יוני) את עונת הפריחה שלו. משם מדוושים בצד גדר הגן הלאומי תל אפק ומסיימים ברחבת החניה שמול הכניסה לאתר.
מקטע 2. ציר הגבעות
כ-30 ק"מ. גובה טיפוס מצטבר: 395 מ'. 

נקודת התחלה 

רחבת החניה מול גן לאומי תל אפק. 

נקודת סיום

החניון שלמרגלות מצפה מודיעים, יער בן שמן.

זהו קטע אידיאלי לרכיבת שטח, בעל מעלות ומורדות קצרים, בדיוק כמו שרוכבים אוהבים. שוב אנו רוכבים בעקבות "שביל ישראל". כמה מטרים לפני כביש פתח תקוה-ראש העין (כביש 483) יורדים מהאופניים ופונים שמאלה ברגל כדי לחצות את הכביש בשפיפה קלה אך בבטחה, בתוך מעביר מים (אין לעשות זאת אחרי הגשם, כאשר זורמים מים מתחת לכביש, לא כאן ולא בשום מקום אחר).
משם ממשיכים דרומה בין שדות כפר סירקין וקיבוץ עינת. חוצים את נחל שילה מתחת למחלף נחשונים ופונים מיד ימינה בשביל העובר ממערב למסילת הברזל, ליד בתי כפר סירקין. השביל בחלקו אספלט ובהמשכו הוא שביל עפר. כ-900 מ' מנחל שילה נשוב לצד המזרחי של המסילה במעבר מתחת לגשר טורקי, נחצה במעבר תת-קרקעי את כביש 6, נמשיך בתוואי "שביל ישראל" דרומה, ובכניסה לאלעד נחצה במעבר חניה מרומזר את כביש 444. מכאן ממשיכים בסינגל (שביל צר) קצר המוביל למבנה קבר מפואר (מאוזוליאום). מדהים איך מבנה כה גדול מהתקופה הרומית שרד כמעט ללא פגע עד ימינו אלה.
לפנינו קטע רכיבה מהנה בגבעות יער הכ"ח (יער קוּלֶה). ביער מוצבת, במקום תצפית יפה, אנדרטת אלכסנדרוני, המנציחה את זכרם של חללי החטיבה שנפלו באזור במלחמת העצמאות. לדעתנו היער היפה לא תפס בקרב המטיילים את המקום הראוי לו.
השביל חוצה את כביש 6 במעביר מים ארוך, וממשיך לאזור התעשייה של חבל מודיעין וליער שוהם, המעניק גם הוא חוויית רכיבה נעימה. יער שוהם הוא יער קהילתי, יצירה מעניינת של קק"ל המשלבת בתכנון היער את הרשות המקומית ואת נציגי התושבים. אחרי היער חובה לעצור בחורבת נבלט שבצד השביל כדי להתפעל מהחציבות ומהגתות בעלות הפסיפסים העתיקים.
שביל מים לי-ם יוביל אותנו לכרם הזיתים היפה והקשיש שקק"ל מטפחת למרגלות תל חדיד. מי שעוד נותר לו כוח יוכל להעפיל לראש התל לתצפית נאה על מרחבי מישור החוף. מתל חדיד תוביל אותנו דרך רחבה ונוחה אל יער בן שמן, לחניון שלמרגלות מצפה מודיעים בלב יער בן שמן.
מקטע 3. יערות השפלה
כ-40 ק"מ. גובה טיפוס מצטבר: 750 מ'. 

נקודת התחלה 

החניון שלמרגלות מצפה מודיעים, יער בן שמן. 

נקודת סיום

צומת שמשון.

רוכבי השטח כבר גילו מזמן את נפלאות הרכיבה ביערות השפלה, ובהם יער בן שמן, יער המגינים, יער מודיעין, דרך בורמה ויער אשתאול, אבל לא בטוח שהם חשבו לחבר ביניהם. שביל מים לי-ם עושה את זה למענם והתוצאה מרהיבה. השביל גולש מהחניון שלמרגלות מצפה מודיעים בעקבות "שביל ישראל" (עם סטיות קלות ממנו), יורד לנחל גִמזו ועולה ב"בוסתני גמזו" שביער מודיעין – אזור עשיר בעצי בוסתן שקק"ל מטפחת. השביל מספק חוויית רכיבה במורדות ובמעלות תלולים אך קצרים. עוברים ליד מחלף ענבה הענק וחוצים במעבר תת-קרקעי את כביש 1 מערבה אל יער משמר איילון. בלב היער הקטן, בצד חניון דרך נעים, מתנוססת אנדרטת לח"י המרשימה, יצירתה של האמנית איילת ביתן שלונסקי. השביל עוקף מצפון את מושב בן נון ומתחבר לדרך מסומנת אדום, המוליכה לעין ירד. עין ירד הוא מעיין קטן הנובע למרגלות תל גזר מתוך מבנה דמוי באר. עץ תאנה גדול משלים את תמונת המקום. המעיין משמש בחורף אתר רבייה לטריטון הפסים, הנמנה עם קבוצת הדו-חיים. גן לאומי תל גזר הוא מהאתרים החשובים של ימי המקרא. התל נמצא מחוץ לתוואי השביל, אך כדאי לבקר באתריו, ובהם מפעל המים הקדום, שערי העיר מהתקופה הכנענית ומהתקופה הישראלית, שרידי מגדל ענק בחומה הכנענית ובמה – אתר מרתק ובו מצבות אבן מהתקופה הכנענית. מראש התל יש תצפית מרהיבה על הסביבה.
מעין ירד נפנה מזרחה בדרך מסומנת כחול. מכאן השביל מתפתל ביער המגינים ועולה בין הכרמים הסובבים את קיבוץ הראל למצפה הראל. אנחנו בדרך בורמה המפורסמת, עורק החיים של ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות. קק"ל עיטרה את הדרך בחניונים ובצלליות המחשה. בראש "הסרפנטינות" המפורסמות של דרך בורמה נפנה ימינה לדרך מסומנת ירוק, ואחרי כחצי ק"מ נפנה שמאלה בדרך המסומנת שחור, המתחברת לדרך "כחולה", ובה נגלוש בכיף דרך המרכז היערני של קק"ל לצומת שמשון.
מקטע 4. נחל שורק ונחל רפאים
כ-30 ק"מ. גובה טיפוס מצטבר: 580 מ'. 

נקודת התחלה 

צומת שמשון. 

נקודת סיום

 עין לבן.

אמנם קטע זה של השביל תלול משהו, אך הוא יפה להפליא. אנו עוברים בנופי שמורת נחל שורק וביער עמינדב – המיטב שיש להרי ירושלים להציע.
חוצים את צומת שמשון ברמזור וממשיכים היישר לפנים לדרך עפר רחבה. פונים ימינה ולאחר רכיבה קצרה נכנסים לנחל שורק (סימון אדום). הנחל מתפתל בין המדרונות התלולים של שמורת נחל שורק הירוקה. מסילת הברזל הראשונה בנחל נסללה בשנת 1892. באותם ימים פעלו הקטרים בכוח קיטור. תחנת הרכבת בר גיורא, שבה הצטייד הקיטור במים, מזכירה את אותם זמנים.
במפגש עם נחל רפאים אנחנו עושים כמעשה מסילת הברזל ועוברים אל הדרך "האדומה", המטפסת בצד יערות נטועים עצי מחט וחורש טבעי. הרכיבה במעלה נחל רפאים "זורמת" עד גשר קובי (קאבו). לפני הגשר פונים שמאלה בעקבות "שביל ישראל" וסימון ירוק. לאחר 1.7 ק"מ "שביל ישראל" נפרד מהדרך "הירוקה", אך אנו נשארים נאמנים לה וממשיכים בה. קטע זה דורש מאתנו התגברות על הפרש גובה של כ-120 מ' במדרונות הר עמינדב, עד שיא הגובה של שביל מים לי-ם (660 מ' מעל פני הים).
הדרך "הירוקה" יורדת ופוגשת דרך מסומנת שחור (מס' 9310). אנו עוברים ימינה לרכוב בדרך "השחורה". לאחר כ-1.3 ק"מ, בנקודה שבה הדרך "השחורה" מתעקלת ועולה שמאלה, יורדת גם דרך בלתי מסומנת לנחל רפאים. אנחנו כבר די מותשים ואולי לא מרוכזים, אבל שימו לב: אין להתפתות לשרירי הגוף העייפים. הם מנסים לפתות אותנו להמשיך בדרך היורדת, אך היא פונה לעבר הכפר בתיר בשטח הרשות הפלסטינית, וזה ממש לא מומלץ.
במקום זאת נמשיך לטפס בדרך "השחורה", שהופכת בשלב מסוים להיות דרך סלולה. כשהדרך הסלולה מתעקלת שמאלה, מסתעפת ממנה ימינה דרך מסומנת כחול. נרכב בדרך "הכחולה" ונגיע לאחר כקילומטר לעין לבן – מעיין שמימיו נאספים לשתי ברכות נפלאות ומרעננות.
המסע שלנו מסתיים ברחבת החניה של גן החיות התנ"כי בירושלים. מגיעים לשם בקטע רכיבה בן כ-2 ק"מ המתנהל בדרך עפר מישורית וברורה.
תם המסע. עשיתם את זה!
קובצי ניווט
מידע נוסף

מפות

1. דפדפת עם תצ"א והסברים על השביל, הוצאת קק"ל;
2. מפות טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9) והשרון (גיליון מס' 7)

רום נקודת ההתחלה

פני הים (0)

רום נקודת סיום

650 מ' מעל פני הים

טיפוס מצטבר

כ-1,800 מ'

אורך השביל

כ-125 ק"מ
קרדיטים
שביל אופניים מים אל י-ם בוצע בתרומתם של יוסף וזאב ליבוביק, טורונטו, קנדה. 

כתב וצילם: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 2.6.2010
עודכן בתאריך: 13.9.2012