פארק יצחק נבון ירוחם שוכן בצפון הר הנגב, אזור מדברי הבנוי מחמישה רכסים מקבילים שכיוונם הוא צפון-מזרח –דרום-מערב. הרכסים, שהם קמרים גיאולוגיים, בנויים בעיקרם מסלעי גיר ודולומיט קשים היוצרים נוף של מדרגות סלע. בשולי הרכסים נחשפות שכבות רכות של סלעי קירטון בהירים ובתוכם שכבות של סלעי צור.

בין הקמרים מפרידים קערים, שבהם נוצרים עמקים ארוכים. הפארק והעיר ירוחם שוכנים בקער שבין רכס ירוחם–דימונה בצפון לרכס חתירה–אפעה בדרום. בקער הזה, הנוח למעבר, עברו מאז ומתמיד דרכים קדומות. כיום סלול בו כביש שדה בוקר–דימונה (כביש 204). העיר והפארק שוכנים ברום של כ-500 מ' מעל פני הים. שיאי רכס ירוחם מתנשאים לגובה של כ-100 מ' מעל לפארק.

העמק הגדול שבו שוכן פארק יצחק נבון ירוחם נולד מכוח הסחיפה של הנחלים ירוחם, שועלים ורביבים, שנפגשים כולם באזור שבו נמצא הפארק. הערוץ הראשי, נחל רביבים, יורד מרכס חתירה אל הקער של ירוחם, פונה צפונה וחוצה את שכבות הסלע של רכס ירוחם תוך יצירת מפער צר שאורכו כ-2.5 ק"מ. בנקודה שבה הנחל פוגש את הרכס ואת סלעי הגיר הקשים נבנה הסכר שמאחוריו נקווים מי אגם ירוחם.

השם "ירחם" עלה על במת ההיסטוריה לראשונה בכתובת שישק מלך מצרים שנזכר במקרא. שישק, הלוא הוא שושנק הראשון, ערך מסע צבאי לארץ ישראל, כנראה בשנת 925 לפני סה"נ. במהלך המסע החריב המלך ערים רבות, שנזכרו בכתובת ארוכה החקוקה על קירות מקדש אמון בכַּרְנָךּ שבמצרים. עם השמות האלה נזכרים גם "ערד לבית ירחם".

מקומה של ירוחם זו מזוהה עם שרידי יישוב מתקופת הברונזה הביניימית (2200¬-2000 לפנה"ס), שהתגלו בגבעת ירוחם (ח'ירבת א-רחמה). מתוצאות החפירות באתר מסיקים החוקרים שבאותה תקופה היו תושבי הנגב נוודים למחצה שהתפרנסו מציד, ממרעה ומחקלאות עונתית. בשלב מסוים הקימו התושבים יישובי קבע, אך אלה לא החזיקו מעמד זמן רב. גבעת ירוחם נמצאת מדרום למפגש הכבישים 204 ו-201, כ-700 מ' ממזרח לכניסה לפארק יצחק נבון ירוחם.

שנים רבות חלפו. בשנת 1951 נוסדה מדרום לגבעת ירוחם מעברה. תושבי המעברה, שנודעה בשם כפר ירוחם, ביקשו להתפרנס מכריית מחצבים במכתש, אך עד מהרה התברר שבמחצבי המכתש אין די פרנסה לתושבים. בשנת 1959 פורקה המעברה והפכה ליישוב של קבע – ירוחם. לאט לאט התבססו בה מפעלי תעשייה כגון אגיס, אקרשטיין תעשיות, פיניציה, טמפו ומפעל תרופות של חברת פריגו. במועצה המקומית ירוחם מתגוררים כיום כ-10,000 תושבים.

הסכר החוסם את נחל רביבים ומתנשא כ-15 מ' מעליו נבנה בשנת 1953. אורכו כ-80 מ', והוא נועד לעצור את מי השיטפונות הזורמים בנחל רביבים, בנחל שועלים ובנחל ירוחם ולנצלם לחקלאות. בסופו של דבר נזנח הרעיון החקלאי ובמקום זאת נוצל האגם כבסיס לפארק יצחק נבון ירוחם.

ואמנם בשנות ה-50 פתחה קק"ל בעבודות ייעור מסביב לאגם. רבים מתושבי ירוחם, בראשית דרכם בארץ, התפרנסו מעבודות הייעור. עד כה נטעה קק"ל מסביב לאגם כ-600 דונם עצי יער שבהם מתקיים מגוון רחב של עצים כגון אורן ירושלים, ברוש מצוי, איקליפטוסים למיניהם, אלה אטלנטית, אשל ומכנף נאה. מלבדם ניטעו כאן גם עצי פרי כגון זית, דקל ושיזף. לאורך הדרך הראשית של הפארק, שאורכה מהכניסה ועד לסכר כ-2 ק"מ, פזורים חניוני נופש.

הגבעות שמסביב לפארק מזמנות הזדמנות להכיר את צמחיית המדבר של הר הנגב. הפארק עצמו, בזכות העצים והאגם, משמש מוקד משיכה לעופות. עד כה נצפו בו כ-270 מינים שונים של ציפורים.

מקור המים העיקרי של המאגר כיום הוא מי הקולחים של מפעל טיהור השפכים של ירוחם, שנחנך בשנת 2006. במים אלה גם משקים את העצים ואת המדשאות בפארק. עם זאת, הדיג באגם אסור ומובן שאין לשתות מים ממערכות ההשקיה שבפארק אלא מהברזים המיועדים לכך.

הסיור בפארק מתנהל לאורך הדרך הראשית העוברת בו, מהכניסה עד לסכר נחל רביבים, מרחק של כ-2.5 ק"מ.

מבואת הפארק

מבואת הפארק הפכה למוקד תיירות פעיל. תמצאו כאן את פונדק האגם הפתוח בכל ימות השבוע (גם בשבת) ובקיץ במשך כל שעות היממה. הפונדק מגיש ארוחות קלות, ואפשר לתאם מראש ארוחות לקבוצות המוגשות בחורשה הסמוכה לפונדק (פרטים בעמוד הפייסבוק "פונדק האגם פארק יצחק נבון ירוחם").

ליד הפונדק נמצאים משרדי ויטמין שיא, המנצלים את פארק יצחק נבון ירוחם לפעילויות אתגריות חינוכיות ולגיבוש קבוצתי. במרכז משכירים אופניים לטיול בסביבה, מתקנים תקלות ופנצ'רים ומוכרים אופניים וציוד הדרוש לרוכבים (פרטים באתר האינטרנט ויטמין).

בפארק יצחק נבון ירוחם (לא במבואת הפארק) מתקיימת פעילות צפרות מטעם דוכיפת, מרכז צפרות ואקולוגיה. המרכז עוסק בסיורי צפרות, באקולוגיה ובטבע בצפון הר הנגב ועורך פעילויות של ספארי לילה וסדנאות צילום. פרטים: יורם צביק, טל' 054-4761761 או בדואר אלקטרוני .
במבואת הפארק נמצאים שירותים מוסדרים, נגישים לאנשים עם מוגבלויות.

באר ירוחם

אפשר להשאיר את הרכב ליד המבואה, לצעוד כ-100 מ' בדרך הסלולה המובילה לאגם ולפנות ימינה לעבר חורשת האיקליפטוסים. במרחק דקה אחת של הליכה תגלו בקרחת יער ספסלים ולידם באר קדומה – באר ירוחם (ביר א-רחמה). הבאר נכרתה באפיק נחל ירוחם בימי המנדט הבריטי כדי לשפר את מקורות המים של הבדווים בסביבה. מסורת מקומית גורסת שזו הבאר שלצדה נחה הגר כאשר תעתה במדבר באר שבע עם בנה ישמעאל. הספסלים נבנו על ידי נוער מאוסטרליה כפעילות התנדבותית.

החניון המרכזי

רחבת החניה של החניון המרכזי נמצאת במרחק של כ-1.5 ק"מ מהכניסה. ליד הרחבה נמצא מבנה שירותים.

החניון המרכזי שוכן בצל עצי אורן ואיקליפטוס ויש בו שולחנות רבים ומי שתייה. ליד החניון נמצאים מתקני שעשועים לילדים. מדרום לחורשת החניון נמצאת מדשאה גדולה ובה שמשיות מתכת. במרחק מה ממנה הכשירה קק"ל אמפיתיאטרון פתוח המשמש למופעי תרבות.

אפשר להגיע ברכב אל גדתו הדרומית של האגם ולצפות ממצפור האגם בנופים שמסביב. המצפור הוא מרפסת מתכת מקורה החודרת לתוך האגם.

הסכר

הדרך הראשית בפארק מסתיימת בסכר הנטוי על נחל רביבים. הסכר נבנה כאן משום שבמקום זה מתחיל נחל רביבים לחצות את סלעי הגיר הקשים של רכס ירוחם. סלעי הגיר משמשים מצע נוח לבניית יסודות יציבים לסכר שיוצר את האגם.

חובבי הטיולים ברגל מוזמנים למסלול קצר שעולה מהסכר למדרון רכס ירוחם.

אורך המסלול

כחצי קילומטר לכל כיוון (יש לחזור באותה דרך לסכר).

דרגת קושי

בינוני. יש להתגבר על הפרש גובה של כ-100 מ'.

המסלול

מסלול הטיול יורד למרגלות הסכר ועולה לרכס ירוחם בשביל מסומן כחול. עולים כחצי קילומטר ברכס עד שמגלים ערימות אבנים ערוכות במעגל. כל ערימת אבנים שכזו בנויה בדרך כלל ממעגל של אבנים ניצבות, גדולות יחסית. העיגול שהמעגל מקיף אותו מלא אבנים קטנות יותר, היוצרות גל אבנים שגובהו כמטר אחד (טומולוס). מי היו האנשים שערמו את גלי האבנים? על שאלה זו אין תשובה ברורה. דבר אחד ידוע: גלי האבנים האלה נערמו בתקופת הברונזה הביניימית (2200­-2000 לפנה"ס). במרכז כל טומולוס יש תא קבורה שבו הונחו עצמות המת, כפי שהוכיחו החפירות במבנים אלה. החוקרים סבורים שתושבי הנגב חיו באותם ימים כנוודים או כנוודים למחצה.

הטיפוס לאתר הקברים מעניק גם תצפית מרהיבה על הפארק ועל העיר ירוחם. מאתר הקברים שבים לרכב באותה דרך.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק ודודו גרינשפיין, ארכיון הצילומים קק"ל
מידע מקצועי: אורנית גינת, רכזת קהילה ויער הר הנגב והערבה, קק"ל
מפה: אביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 13.4.2016